שריפה הרסה לה את הדירה, טיל איראני הרס את הבאה: הקצינה שאיבדה את ביתה פעמיים

רעות נוימן עדיין לא מצליחה לעכל את מה שקרה לה. תוך ארבעה חודשים בלבד, היא איבדה פעמיים את הבית שלה. את הדירה הראשונה, בפתח תקווה, השמידה שריפה שגרם נרקומן שפרץ דרך החלון. את השנייה, בתל אביב, הרס טיל איראני שפגע במוצאי שבת האחרונה בלב העיר. עכשיו היא יושבת בחדר מלון, מפונה, מנסה להבין מה הצעד הבא.

נוימן היא רב-סרן במילואים, עם למעלה מ-450 ימי שירות מאז ה-7 באוקטובר. בתפקידה היא משתתפת בשיחות עיבוד עם לוחמים בתום פרקי לחימה, ובסבב הנוכחי היא משרתת עם חטיבת מרום, חטיבת ההדרכה והמיוחדים של צה"ל, שיחידותיה פועלות לאורך המלחמה בכלל גזרות הלחימה. באזרחות היא סמנכ"לית בהלל ישראל, ארגון חברתי שמטרתו להעמיק את תחושת השייכות של סטודנטים ישראלים לעם היהודי. הארגון מהווה את המרכז הישראלי של הלל העולמי, ארגון הסטודנטים היהודים הגדול והוותיק בעולם, הפועל ביותר מ-550 קמפוסים במדינות שונות.

את סיפור האובדן הראשון היא מספרת בקצרה. "נכנס פורץ דרך החלון של המקלחת לדירה שלי ופשוט הצית אותה", היא אומרת. "למזלי לא הייתי בבית. זה היה יום שישי והייתי בבית הוריי לארוחת ערב".

ההתראה הגיעה בהודעה משכנה, שסיפרה שנרקומן מסומם הסתובב בבניין וככל הנראה פרץ לדירה. תוך דקות ספורות הגיעה ההודעה הבאה: הדירה עולה באש. נוימן דהרה בחזרה הביתה, ומה שחיכה לה שם נראה כמו סצנה מסרט. "הדירה בקומה רביעית, בלי מעלית, אש מטורפת יוצאת מהחלונות, כבאים עולים עם סולם מהכביש", היא מתארת.

כשהאש כבתה התגלה ההיקף האמיתי של האסון. הדירה, שנוימן התגוררה בה שנים, נשרפה כליל. "נשארתי חסרת כל", היא אומרת. "אפילו בגד אחד לא נותר לי, שלא לדבר על מוצרי חשמל וריהוט. הכול נשרף". מעבר לרכוש, האש כילתה גם תמונות ומזכרות מהילדות, תעודות ואותות הוקרה, מטיולים בחו"ל. "הכול הושמד", היא אומרת. "החוויה הייתה מאוד קשה".

בלי דירה, נוימן עברה לגור אצל הוריה. חברים מהמילואים גייסו עבורה תרומות של מכשירי חשמל, עמותת "חזית הבית" תרמה רהיטים, וחברות סיפקו בגדים. לפני כחודש וחצי היא נכנסה לדירה שכורה במרכז תל אביב. נדמה היה שהחיים מתחילים להתאפס.

ואז הגיע מוצאי שבת האחרון.

דלת המקלט הייתה נעולה

הטיל האיראני שפגע בלב תל אביב הרג מטפלת פיליפינית בת 32, פצע אחרים ופגע בכ-40 בניינים. אחד מהם נהרס כליל. הבניין של נוימן ממוקם ממש מאחורי הבניין שספג את הפגיעה הישירה.

"שמעתי את האזעקה וירדתי למקלט עם עוד שכנים", היא מספרת, "אבל דלת המקלט הייתה כבר נעולה מבפנים. פתאום היה 'בום' אדיר, ואני עפתי הצדה מההדף. למזלי לא נפגעתי גופנית, למעט כאבי אוזן מטרידים עד היום".

כשהתאפשר לה להיכנס לדירה, היא מצאה שוב תמונה מוכרת מדי: מוצרי חשמל שניזוקו, ריהוט שנפגע קשות. "אבל הפעם, לשם שינוי, רוב הבגדים נותרו שלמים", היא אומרת. "וכל זאת תוך כדי שאני תחת צו 8, עם מעל 450 ימי מילואים. עד שהתחלתי להתאפס על החיים, הכול שוב התפוצץ לי בפנים".

דווקא בתקופה הזו, בצל המלחמה, החליטה נוימן להתמקד בטיפול בחיילים הסובלים מפוסט-טראומה. היא החלה לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית עם התמחות בטראומה באוניברסיטת חיפה. "כשהמרצים התקשרו אליי לשאול לשלומי, צחקתי ואמרתי להם שכנראה צריך להכיר את הטראומה מקרוב, כדי שאהיה מטפלת טובה יותר", היא אומרת.

חברים של נוימן מישראל ומארה"ב, שם שימשה שליחה של הסוכנות היהודית, מגייסים עבורה תרומות כדי לסייע לה להתחיל מחדש, שוב.