הילד שהמערכת ויתרה עליו מנהל היום מרכז שמציל לוחמים באמצעות הים

רז זיסרמן (30) לא למד על טראומה רק מספרים. הוא למד אותה על הבשר, כבר מגיל צעיר. גירושי הורים, אם שנלחמה בסרטן, מערכת חינוך שלא ידעה מה לעשות איתו. בתיכון בבנימינה הוא ישב בכיתת מב"ר, התמודד עם הפרעת קשב, והרגיש שאף אחד לא רואה אותו. את תעודת הבגרות הוא לא סיים. אבל דבר אחד ליווה אותו לאורך כל השנים האלה: הים.

"הים תמיד היה המקום היחיד שבו היה לי שקט אמיתי", הוא אומר. "שם קיבלתי כוחות להאמין בעצמי".

בשלב מסוים החליט זיסרמן להפסיק לקחת ריטלין. הוא רצה להוכיח לעצמו שהוא יכול להתמודד בלי תרופות, גם אם המחיר יהיה ציונים נמוכים. כשביקש ללמוד פסיכולוגיה וסוציולוגיה, אחת המורות אמרה לו שאין לו סיכוי בתחום והציעה שיעבור לגיאוגרפיה.

"צחקתי בתוכי ואמרתי לעצמי שאני אוכיח לכולם אחרת", הוא נזכר. בתמיכת משפחתו והיועצת בבית הספר הוא סיים את המגמה עם ציון 95, אחד הציונים הגבוהים היחידים שהצליח להוציא בבגרות. "משם ידעתי שיש לי מה לתת במקצוע".

זיסרמן בחר במסלול עבודה סוציאלית במכללת תל חי, עם חלום ברור: לשלב בין העולם הטיפולי לבין הים שהציל אותו. "ראיתי כמה הגלים עזרו לי להירגע, להכיל ולדעת שאני מסוגל להתמודד עם הכל", הוא מסביר. "האמנתי שהייעוד שלי הוא להעביר את זה הלאה".

ב-7 באוקטובר 2023, בזמן שהתמחה במסלול טראומה וחוסן, זיסרמן הוקפץ למילואים בעוטף עזה. הוא נלחם בחזית חודשים ארוכים וחזר עם פוסט-טראומה. הכלים שרכש בלימודים, אומר זיסרמן, הם שעזרו לו לשרוד את התקופה. "הכלים הטיפוליים שלמדתי, ובמיוחד ההתמחות בטראומה וחוסן, הם שסייעו לי להתמודד עם המורכבויות הגדולות של השירות".

כשחזר, בת זוגו החלה ללמוד בבאר שבע והשניים עברו לדרום. במשחק כדורסל מקרי פגש זיסרמן את מנהל עמותת "בית על הים", ארגון שמשלב את הים והקהילה כדי לתמוך באוכלוסיות בסיכון ובנפגעי טראומה. המנהל חיפש את האדם הנכון למרכז באשקלון. בספטמבר 2024 קיבל זיסרמן את התפקיד.

"הגל מערבל אותנו בדיוק כמו החיים"

באשקלון מפעיל זיסרמן את תוכנית "חוף מבטחים", מענה טיפולי לנפגעי מלחמה, משפחות חטופים, מילואימניקים ותושבי עוטף עזה. הוא לא עומד מולם כמטפל שקרא על טראומה. הוא עומד מולם כמי שחי אותה.

"הים הוא המראה האולטימטיבית לשגרה", הוא מסביר. "הגל שמגיע יכול לערבל אותנו בדיוק כמו שהחיים עושים. המטרה שלנו היא לקשר בין ההצלחות והאתגרים בגלישה לבין החיים עצמם, איך להסתגל, איך להתמודד עם הנפילה, ובעיקר איך לקום מחדש".

זיסרמן מדגיש שהוא לא "התגבר" על מה שעבר. הוא למד לחיות עם זה. "ההבנה הזו מאפשרת לי להסתכל למילואימניק בעיניים ולומר לו: אתה לא צריך להיות מושלם כדי לחזור לחיים. אתה רק צריך ללמוד לצוף על הגל הבא".

הסיפורים מהשטח מעידים שהגישה עובדת. מילואימניקים שמוצאים שקט לראשונה אחרי חודשים בעזה. אמהות מהעוטף שחוו קהות רגשית מאז 7 באוקטובר, ודווקא ברגע של תפיסת גל הצליחו לבכות בפעם הראשונה מאז המלחמה.

השבוע זכה זיסרמן בפרס מאמן מצטיין בתחום הספורט החברתי מטעם תוכנית SSI של קרן עזריאלי, התומכת בעמותות שמשתמשות בספורט ככלי לקידום חברתי. הפרס הוענק בטקס חגיגי במעמד מיכל הרצוג, אשת נשיא המדינה, דנה עזריאלי, יו"ר הקרן, ודני חכים, הוגה התוכנית.

"עבור אותו ילד שהתמודד עם כל מה שבא מולו, העמידה על הבמה כעובד סוציאלי ומנהל מרכז היא סגירת מעגל", אומר זיסרמן. "הייעוד שלי הוא לקחת את כל מה שעברתי ולהראות לאחרים שיש חוף מבטחים, גם בלב הסערה".