המפונים החדשים: "ברגע אחד כל עולמם חרב עליהם" 

בימים שבשגרה נטלי גריל, עו"סית ומפקחת של"ם קהילה במחוז תל אביב עוסקת בשיקום, ליווי ומניעה של אוכלוסיות קצה. אך מאז תחילת המלחמה עם איראן, היא מגיעה במסגרת תפקידה לאחד המלונות במרכז הארץ, שם שוכנו תושבים שפונו מבתיהם בעקבות פגיעות ישירות של טילים. "התפקיד שלי היה לסייע לעו"סים מהרשות המקומית בכל מה שהם צריכים, בליווי וייעוץ, וביצירת שיתופי פעולה אחד עם השני, כדי לתת מענה רוחבי לתושבים", היא מספרת בשיחה עם mako.  

בימים שבהם ליוותה את המשפחות, נחשפה גריל למצבם הקשה של המפונים שנותרו חסרי כל, כאשר חלקם עדיין בטראומה. "אישה הגיעה למלון בלי נעליים, ואחת העו"סיות פשוט נתנה לה את הנעליים שלה כדי שתוכל ללכת לקופ"ח. גבר אחר התמוטט רגשית ואיים בהתאבדות. הבאנו מטפל להערכת מצב מיידית". הצוותים ניסו להרגיע ולווסת את התחושות הקשות של המפונים. "בדקנו איך הם מתאקלמים במלון, מה מצב המשפחה, האם הם יכולים להישאר באותו חדר ומה הצרכים הספציפיים של כל אחד".  

השהות במלון חושפת הכל, היא מסבירה, "את מצבם הרגשי, החברתי והמשפחתי של המפונים.  גבר מבוגר הגיע עם בנו החירש, אין להם אף אחד מלבדם. כשהאב אושפז, קרוב משפחה נרתם לעזור ובילה את הלילה עם הבן החירש, עד שאביו יצא מבית החולים. אנשים בגיל השלישי ובעלי צרכים מיוחדים רגילים לשגרה שלהם, וכעת הם נעקרו ממנה". חלק מהמפונים הצליחו לחזור הביתה לקחת פריטים אישיים, אחרים איבדו הכול. "גבר בודד אמר לי שכל תמונות ילדותו ומשפחתו אינם, העבר שלו נלקח ממנו".  

גריל מספרת על זוג הורים, שאחד מהם בעל נכות, אשר הגיעו עם שלוש בנות בגיל ההתבגרות. "האם הייתה בטלטלה עמוקה בגלל הבית שנהרס, בכתה ואמרה שהיא לא רוצה להיות שם", היא מתארת, "שוחחתי איתה והראיתי לה את הכוחות והחוזקות שלה - יש לה עבודה, בעל תומך, בנותיה בריאות ושלמות, בעלה מתפקד, שכנעתי אותה לאכול ולשתות. למחרת כבר הרגישה אחרת. נתתי תוקף למה שהרגישה - תגובה נורמלית למצב לא נורמלי, הבית הלך אבל לא הכול בחייה התפרק".   

האם הופקו לקחים מההתמודדות עם מפוני ה-7.10?
"משרד הרווחה  לומד תוך כדי תנועה. בחרבות ברזל היינו בין הראשונים בשטח, והפעם הגעתי מוכנה. הבנתי באלו מצבים רגשיים אפגוש את האנשים, אלו תעצומות נפש נדרשות ממני, מהם ומההשותפים שילכו איתנו בדרך: שפ"ח, מרכז חוסן, משרד הבריאות והחינוך".  

אך אצל חלק מהם גם בתוך המלון, היא אומרת, הטראומה המשיכה לרדוף אותם. "למחרת היתה נפילה נוספת, באותה העיר, קרוב מאוד למלון. זה גרם לתחושה שהטיל רודף אחריהם, הילדים הקטנים היו בהלם מוחלט, נצמדו לרגלי ההורים ולא היו מוכנים להרפות".   

היא מסבירה שמי שמצליח להתאושש מהר יותר, הם אלו שיש להם עוגן משפחתי או חברתי. "כשיש משפחה תומכת, כשבאים לבקר ומביאים להם דברים זה משמעותי", אומרת גריל, "יש אנשים שאין על מי להישען והם זקוקים לנו יותר, שנראה אותם, נלווה אותם במיפוי הזכויות שלהם ובטיפול רגשי, שנסתכל עליהם בעיניים טובות וניתן תוקף למה שהם מרגישים, שנעזור להם להאמין שאפשר לבנות מחדש".  

"אנשים זקוקים לליווי בהתמודדות מול כל הרשויות"     

"אומנם זה 'רק רכוש' אבל אנשים יצאו מהבית עם הבגדים שעליהם", אומרת אתי דנינו, עו"סית במנהל לשילוב חברתי בעיריית ראשון לציון, המלווה מפונים במלון אחר, "הם נותרו חסרי כל, ברגע אחד כל עולמם חרב עליהם". 

היא מספרת על בני זוג שביתם ספג פגיעה ישירה ונהרס כליל: "הגבר בנה את הבית במו ידיו, זה היה כמו המקדש שלו", היא מסבירה, "היתה לו תחושה של אובדן עצום. המשפחה מבכה על הבית שבו גידלו ילדים ונכדים, הם שמו את ליבם ונפשם בבית והשבוע התבשרו שהוא הולך להריסה כי אי אפשר להתגורר בו". 

דנינו מספרת גם על גבר שאיבד מגילת אסתר עתיקה, שהיתה הפריט היחיד שנשאר לו מאביו. "עשו הכול כדי לאתר אותה בין ההריסות, ולצערי לא מצאו, זה הזיכרון היחיד שנשאר לו מאביו ואנחנו עוד מקווים שהמגילה תימצא".  

אך בתוך העצב והכאב היו גם רגעים מרגשים. "משפחה מראשון לציון שגרה בבית פרטי, השכירה יחידת דיור לגבר צעיר. הבית שלהם כמעט ספג פגיעה ישירה והיה בהרס מוחלט. הם היו חרדים לגורלו של הדייר שלא הצליחו לאתר. רק אחרי כמה שעות התברר שהוא לא ישן ביחידה, הם נפגשו בבית המלון והתרפקו אחד על השני, המפגש המרגש נגע בכולנו". 

לדבריה, חלק גדול מהמופנים מגלים סימני פוסט טראומה. "אנשים מאוד מוצפים, נסערים, מתוחים ועצבניים, חלקם יותר משתפים, ואחרים מסוגרים". היא מסבירה שהרשות המקומית עובדת בסנכרון עם משרד החינוך, משרד הרווחה ומרכז חוסן כדי לתת את המענים שלהם זקוקות המשפחות.   

 "הם צריכים את הליווי שלנו, של כל אנשי המקצוע, כדי לעבד את החוויה, אנשים מתארים כאילו הם חיים בתוך חלום, לא תופסים את הממדים וההשלכות של האובדן, הם צריכים ליווי מול כל הרשויות, שמישהו יכוון וילווה אותם בכל הכאוס שנוצר. אנחנו פועלים לקדם ולזרז עד כמה שאפשר את החיים שלהם לשגרה שהכירו וזקוקים לה גם היום".