"הוצאתי את הדגל של אדר, ופתאום ראיתי בחורה בוכה מולי"

500 מדרגות בהרי מואה שבווייטנאם היו אמורות להיות עוד אתגר פיזי בטיול. עבור ארז בן סימון, אביה של סגן אדר בן סימון ז"ל שנהרגה ב-7 באוקטובר 2023, הן הפכו ביום שבת האחרון למקום שבו קיבל מסר מפתיע ומרגש.

המסע החל כשרצה. "בהגיענו לעלייה למערות מואה לא תכננתי לעלות", מספר ארז. "הרגשתי שזה יהיה לי קשה פיזית". לצידו עמד יגאל כהן, אביה של הדר כהן ז"ל, והזכיר לו משפט שאדר הייתה אומרת: "הקושי הוא זמני והגאווה אינסופית".

"הוא אמר לי: בוא נעשה את זה בשביל הבנות, ויצאנו לדרך", מספר ארז. "עלינו יחד 500 מדרגות. הוא משך אותי כשכבר לא היה לי כוח, ואני משכתי אותו כשגם לו היה קשה. שני אבות, שתי בנות, צעד אחרי צעד".

ארז היה אחד מ-40 אבות שכולים ממלחמת חרבות ברזל שהשתתפו במסע של עמותת אור למשפחות. כשהגיע כמעט לפסגה, הוא עצר לרגע והוציא את הדגל של אדר. "הוצאתי את הדגל של הדר כדי להניף אותו למעלה", הוא מספר. "בחורה צעירה עברה לידי, הסתכלה עליי והמשיכה לרדת, ולא ייחסתי לזה חשיבות".

כמה רגעים אחר כך קראו לו. "הסתובבתי וראיתי בחורה צעירה בוכה", הוא נזכר. הבחורה הייתה שקד שמעוני, שהציגה את עצמה וסיפרה שאדר הייתה המפקדת שלה, ושבזכותה היא יצאה לקצונה.

ואז הגיע הרגע המרגש ביותר. "היא פתחה את התיק והוציאה מתוכו את הדגל של אדר, שהיא נושאת איתה לכל מקום", מספר ארז. "באותו רגע פשוט התמוטטתי. ישבנו על המדרגות, שנינו בוכים".

סגן אדר בן סימון ז"ל נהרגה ב-7 באוקטובר 2023 לאחר שהסתערה וחתרה למגע בבסיס זיקים, ובכך הצילה את חייהם של כ-120 טירונים. עבור שקד זו הייתה מפגש עם דמות שעיצבה את דרכה הצבאית.

"הרגשתי שבאופן שהוא גדול מאיתנו קיבלתי מסר מאדר", אומר ארז. "שלחתי מיד תמונות וסרטון למשפחה בבית, וגם שם פרצו בבכי מהתרגשות".

הפגישה המקרית על המדרגות בהרי מואה הפכה לאחד הרגעים המשמעותיים ביותר במסע. שני אנשים, כל אחד נושא את זכרה של אדר בדרך שלו, נפגשו במקום רחוק מהבית ומצאו נחמה בחיבור המשותף.

"אין לי מילים להודות לעמותת אור למשפחות על מסע כל כך משמעותי, על הלב הענק ועל התמיכה ברגעים שבהם הלב נפתח בלי הגנה", מסכם ארז.