"שמעתי על מיכל סלה וידעתי: אני הבאה בתור"
במשך שנים א' חיה בזוגיות שבה השליטה והאלימות הלכו והחריפו, וגם ילדיה נחשפו למה שקורה בבית. ואז היא החליטה לברוח - אחרי שהבינה שהישארות בבית מסכנת אותה ואת בנותיה. היום, בסיוע פורום מיכל סלה, היא מבקשת מנשים אחרות לדעת שהן לא לבד ושאפשר לצאת

בשבועיים האחרונים הצטרפו עוד שתי נשים לסטטיסטיקה הקשה של נשים שנרצחות על ידי בני זוגן, ומספר הנרצחות הגיע ל-21, לפי מדד הנרצחות של פורום מיכל סלה. מאחורי המספרים האלה נמצאות נשים עם סיפור חיים שלם. אחת מהן היא א' (השם המלא שמור במערכת), אם לילדים. במשך שנים היא חיה בזוגיות שהחלה בשליטה ואובססיביות והלכה והסלימה לאלימות מינית, פיזית וכלכלית, עד לרגע שבו הבינה שהיא חייבת לברוח כדי להציל את עצמה ואת ילדיה.
את בן זוגה הכירה לפני שנים. "לא עניין אותי להתחתן ולהקים משפחה", היא אומרת. כשהוא ניסה לדבר איתה, היא ניסתה להימנע מאינטראקציה, וכשביקש את מספר הטלפון שלה סירבה. "הוא חסם אותי פיזית. עמד לפניי ולא נתן לי להתקדם". בסופו של דבר נתנה לו את המספר.
כבר אז משהו בהתנהגות שלו עורר בה אי נוחות. הוא חיכה לה, התקשר אליה מיד, התעקש להזמין אותה לקפה והמשיך להתקשר ולשלוח הודעות. בפגישה הבאה שלהם, לדבריה, התרחשה האלימות המינית הראשונה. "לאט לאט הבנתי שאם אני לא רוצה להיפגע, אני צריכה לשתף פעולה", היא אומרת. "הוא זיהה נקודת חולשה וידע בדיוק על מה ללחוץ". לא' היו גם פגיעות קודמות בחייה. בגיל צעיר פגע בה פדופיל, ומאוחר יותר היא נאבקה והצליחה להגן על עצמה מפגיעה מינית נוספת.
אחרי כך הם נפרדו לזמן מה, אך כשחידשו את הקשר האובססיביות גברה. הוא התקשר אליה בבקרים, היה ער בלילות כדי לחכות לשעה שבה היא אמורה לקום, דרש שיחות וידאו ובכה לה בטלפון. כשהחליטה לסיים את הקשר, הוא אמר שהוא רוצה להתאבד. כדי למנוע ממנו לפגוע בעצמו, א' הבטיחה שלא תיפרד ממנו.
כעבור זמן הוא הציע לה נישואים. לדבריה, היא לא הייתה מאוהבת בו, אבל ניסתה להסביר לעצמה את ההתנהגות שלו ולחשוב שאולי הנישואים ישנו משהו. "אמרתי לעצמי: תגידי כן, ואחר כך אם צריך תצאי מזה". יום לפני החתונה אמה אמרה לה לבטל הכל והציעה לשלם את כל ההוצאות. א' בכל זאת התחתנה איתו, כשהיא בהיריון מתקדם.
הילדה אמרה לאחותה: "את לא צריכה לראות את זה"
אחרי החתונה האלימות הפכה לשגרה. הוא שלט בכסף, הכניס אותה לחובות ואיים שאם תעזוב, החובות יהיו עליה. בחודש השמיני להריונה הוא צעק עליה שהיא צריכה לעבוד. "הוא אמר לי: 'לכי תנקי חדרי מדרגות, לכי תהיי זונה בצומת ושיאנסו אותך, רק תביאי כסף'".
אחרי הלידה היא גידלה את ילדתה כמעט לבדה. הוא דרש ממנה לעבוד בלילות, וכשנאלצה לעזוב עבודה לאחר שהתקלקל רכבה והיא ביקשה מקולגה לעזור לה הוא האשים אותה ברומן. הוא בדק את הטלפון שלה, התערב בקשרים שלה, קרא לה "זונה" והפריע לה בעבודה.
בשלב מסוים היא נכנסה להיריון נוסף. "הוא העיף אותי במדרגות וההיריון נפל", היא אומרת. "בפעם אחרת הוא זרק אותי מהבית וניסה לבעוט בראשי". רק לאחר שנים הגישה תלונה ראשונה במשטרה, לאחר שראתה אותו בועט בכלב שאימצו. הוא נעצר וקיבל עבודות שירות. לאחר מכן התחנן בפניה, הבטיח שילך לטיפול ושכנע אותה לתת לו הזדמנות נוספת.
כשילדתה הייתה עוד צעירה, פיטרו את א' ממקום העבודה. "מצאתי מקום אחר ועבדתי רק בערבים כדי שאוכל להישאר עם הילדה, אבל גם אז הוא היה מתקשר וצועק שאני צריכה לחזור כי הילדה לא נרדמת והוא צריך לצאת לעבודה. הייתי חוזרת, מטפלת בתינוקת שלא ישנה, ובבוקר קמה לקחת אותה למסגרות". באותה תקופה היא ברחה ממנו פעמיים, אך חזרה בכל פעם כי לא היה לה לאן ללכת. בהמשך נכנסה שוב להיריון. היא חששה מאוד לעשות הפלה. "ידעתי שהוא לא ייתן לי בחיים לעשות את זה".
לאחר זמן מה, השניים החליטו לעבור דירה. א' קיוותה שהמעבר יעזור לשנות משהו. בדיעבד היא מכנה את ההחלטה "טעות חיי". "האלימות רק החמירה. במהלך ההיריון הוא דרש ממני ללכת לסופר בחורף, אף שהייתי צריכה לסחוב עגלה כבדה בעלייה. התחננתי שילך במקומי. הוא אמר שאם אני לא הולכת – לא יהיה אוכל".
היא עברה לידה מוקדמת, מלווה בסיבוכים. גם אחרי הלידה האלימות לא פסקה. הצעקות והקללות הפכו במהירות לאלימות פיזית. "פעם אחת הוא דחף את הפנים שלי לרצפה. באותו הרגע הילדות עמדו בפתח המטבח. הגדולה הסתובבה לאחותה ואמרה: 'בואי נלך לחדר, את לא צריכה לראות את זה'". באירוע אחר, הוא הטיח חפץ בראשה של התינוקת. א' לא העזה לקחת אותה לבית החולים, מחשש שהוא יטען שהפגיעה הייתה תאונה ויסבך אותה מול הרשויות.
בשלב הזה היא התחילה להגיע עם ילדתה לפגישות אצל פסיכולוגית בית הספר. בפגישה השלישית בעלה התפרץ, ובפגישה הרביעית היא הגיעה לבדה. היא לא סיפרה מה קורה בבית, אך הפסיכולוגית זיהתה שמשהו אינו כשורה והפנתה אותה ל"מרכז לשלום המשפחה". אחרי כחודש של שיחות מהמרכז היא הסכימה להגיע. "אמרתי להם שאני רוצה את הנישואים האלה, שאני נלחמת עליהם". במקביל, היא ניסתה לעזור גם לו: פתחה עבורו עסק, מצאה לו מקום עבודה ללא תשלום וסייעה לו להגיע ליועץ עסקי ורואה חשבון.
"תעשי שהסבל הזה ייגמר"
בשלב זה גם הילדות החלו לסבול מאלימות פיזית ומילולית: הוא היה צועק עליהן ומושך בשערן. אחת הילדות סיפרה במסגרת החינוכית שאביה מכה אותה, ובעקבות הדיווח התקשרו אליהם משירותי הרווחה. "הוא אמר לה: 'אני לא אבא שלך. אל תקרא לי אבא. אל תבואי אליי, אני לא רוצה אותך'".
בפעם אחרת א' שמעה את אחת מילדותיה צורחת. כשהגיעה, ראתה שהוא נשך אותה בכתף והשאיר עליה סימנים. למחרת ניסתה לכסות אותם בשרוול, אבל הילדה פנתה ליועצת. "תעשי שהסבל הזה ייגמר", היא אמרה לה. הוגשה תלונה. הוא זומן למשטרה, אך המצב בבית רק החמיר.
יום אחד חזרה א' בערב מקורס שהשתתפה בו. אחת הילדות בכתה במקלחת, אחרת התרוצצה בבית ועוד אחת הייתה בחדר. הוא צעק על הגדולה לצאת מהמקלחת כשהיא עירומה וממתינה למגבת, זרק בגדים מהמיטה, תפס את הטלפון שלה ומשך בשערה. הוא תפס אותה בבגדים, הרים אותה והצמיד אותה לקיר. באותו הרגע א' התערבה. "אמרתי לו שיעוף מהבית, שאף אחת לא סובלת אותו. בתגובה הוא אמר: 'אני אהרוס את הבית. כמו שבניתי את המשפחה אני אגמור אותה'. הילדות היו בהיסטריה. ניסיתי להרגיע אותן, השכבתי את הגדולה לישון כמו תינוקת. ואז הוא כפה עליי יחסי מין. מאז לא ישנתי איתו באותה מיטה".
לפני כמה שנים היא החליטה לברוח. זמן קצר קודם לכן שמעה על רצח מיכל סלה. בוקר אחד, בדרך לסופר, היא שוב שמעה ברדיו את שמה. "הקול בראש אמר לי: את הבאה בתור". היא התחילה לתכנן את הבריחה, קנתה תיקים והחביאה אותם. "סיפרתי לבעלי שאני מסדרת את הבית. משפחתי ידעה על התוכנית".
ביום הבריחה הם העמיסו את הדברים על המכונית ויצאו. רק בדרך סיפרה א' לילדות שהן נוסעות ושלא יחזרו. אז כבר בעלה ידע שהיא עזבה והחל לאיים עליה. "כתבתי לו שנסעתי לקחת פסק זמן. הוא נכנס לסערה, איים עליי ועל הילדות, והודיע שהוא בדרך". למחרת היא פנתה למשטרה והוא נעצר.
אך גם אז המאבק לא הסתיים. הוא שוחרר למעצר בית, ובהמשך השתחרר שוב. א' חיפשה דרך להגן על עצמה ופנתה לפרויקט של פורום מיכל סלה שמעניק כלבי הגנה לנשים. "זה נתן לי שקט נפשי שאף גוף ואף גורם לא יכול היה לתת לי. ידעתי שיש לי שומר קבוע בבית". בהתחלה היא כמעט לא הצליחה לצאת. "הפסקתי לעבוד והתקשיתי לתפקד, אבל הטיפול בכלב הכריח אותי לקום, להכין לו אוכל ולצאת איתו". הם טיילו, ובהמשך היא חזרה גם לחוג משחק. "אם לא היה לי אותו, אני לא יודעת איפה הייתי היום מבחינה נפשית".
כיום בן זוגה לשעבר אינו בקשר עם ילדיהם, מלבד שיחות טלפון שהורה עליהן בית המשפט. א' יודעת שהפחד לא נעלם לחלוטין, אך היום היא כבר בונה את חייה מחדש. היא רוצה שהסיפור שלה יגיע לנשים אחרות. "אני רוצה להגיד להן שאפשר לצאת מזה, שהן אף פעם לא לבד". ולצד כל מה שעברה, היא אומרת, יש בה עדיין גם את הבושה. "כל פעם שאני מספרת את הסיפור אני לא מרגישה גיבורה שיצאתי מהמקום, אלא בושה שנכנסתי אליו מלכתחילה".
לדברי פורום מיכל סלה למשפחה יש תפקיד משמעותי בתמיכה באישה שחווה אלימות בזוגיות: "שמרו איתה על קשר רציף ושיח פתוח, הקשיבו והבהירו לה שאתם מאמינים לה ושהיא לא לבד. אל תלחצו עליה לעזוב ואל תציבו אולטימטום. היו עבורה כתובת יציבה ובטוחה. חשוב לזכור את כלל הברזל: פרידה מבן זוג אלים או אובססיבי עלולה להיות מסכנת חיים. אם היא שוקלת פרידה, חשוב שלא תפעל לבדה, אלא תתכנן אותה בליווי גורמי מקצוע בעלי מומחיות בתחום האלימות במשפחה".
ביום שני הבא, 19 באוקטובר, יתקיים בהיכל התרבות המופע "לחזור לאור", מופע התרמה ראשון לפורום מיכל סלה למניעת אלימות כלפי נשים, בהשתתפות ארקדי דוכין, יובל דיין, נורית גלרון, אפרת גוש ויוני רכטר
אם גם את סובלת מאלימות במשפחה, אנא פני לאחד מהגורמים הבאים:
פורום מיכל סלה: *3898
מרכז "אלומה" של משרד הרווחה והביטחון החברתי:
טלפון: 118 | מוקד סיוע לגברים: 1218
מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית
טלפון: 1202
קו חרום לנפגעי אלימות במשפחה
טלפון: 1-800-220-000
מרכז סיוע לנשים דתיות
טלפון: 02-6555745, 02-6555744
קו סיוע לנשים מוכות של ויצ"ו (פועל 24 שעות ביממה)
טלפון: 1-800-39-39-04
נעמ"ת – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה
טלפון: 3090* מכל טלפון סלולרי
עמותת ל"א ללחימה באלימות נגד נשים מפעילה קו חירום לנשים מוכות הפועל 24 שעות ביממה
טלפון: 1-800-353-300
קש"ב – קו שירות לנשים במצוקה
טלפון: 09-7747760, 09-7412858
קו סיוע לנשים ערביות
טלפון: 04-6566813
קו סיוע באמהרית
טלפון: 1-800-220-230