"אחרי שרצחו לי את הבן, הם לא יגידו לי מה לעשות": הקריאה של האם השכולה

מעיין שרמן, אמו של סמל רון שרמן ז"ל שנחטף ונהרג בעזה, קוראת לכל ההורים השכולים ממלחמת ה-7 באוקטובר לעשות את מה שהיא עשתה לפני שנתיים: להניח על קברי ילדיהם אבן מחאה נגד הממשלה. "לדעתי כולכם צריכים להניח כזאת. אם לי אישרו, יאשרו לכולם. יש תקדים".

שרמן, שהפכה לאחד הקולות הבולטים בקרב משפחות השכול, הניחה לפני שנתיים אבן על קבר בנה ועליה הכיתוב: "סמל רון שרמן הופקר והוקרב על ידי ממשלת החורבן". היא גם שינתה את הנוסח על המצבה עצמה, שכולל את המילים "במלחמת טבח נתניהו". לדבריה, היא קיבלה אישור רשמי ממשרד הביטחון לאבן, ועלותה כאלף שקל. עכשיו היא מציעה לתרום לגיוס המונים עבור כל משפחה שתרצה להציב אבן דומה. "זה נדרש, זה חשוב וזה חלק מהתקומה אחרי הקטסטרופה", אמרה. "לא ייתכן שאותם אנשים שאחראים לטבח עדיין בשלטון".

את הטיימינג של הפנייה שרמן מסבירה בקרבת הבחירות. "עכשיו זה נראה לי רלוונטי. צריך להפסיק לפחד. אנשים מותשים נפשית, אנשים שחושבים אותו דבר מותשים לגמרי מהמלחמות ומהקללות ומניסיונות להשתיק ולהפחיד באיומים ובתביעות".

סמל רון שרמן נחטף ב-7 באוקטובר מבסיס מת"ק עזה יחד עם חבריו ליחידה ניק בייזר ותמיר נמרודי. הוא הוחזק במנהרה עם בייזר ואליה טולדנו. כחודש לאחר פרוץ המלחמה השלושה נחנקו למוות מגזים שחדרו למנהרה במהלך תקיפה של צה"ל שכוונה אל בכיר חמאס אחמד ר'נדור, שנהרג גם הוא. המשפחות קיבלו בתחילה הודעה שילדיהם נרצחו על ידי חמאס, אך בסופו של דבר צה"ל אישר את מה שההורים כבר הבינו. שרמן מספרת שנפגשה עם בכירי צה"ל שטענו שלא ידעו שהחטופים נמצאים במנהרה. היא לא האמינה להם. "בהתחלה לא הסכמתי שיעשו לו בדיקה לאחר המוות, לא רציתי לדעת איזה עינויים עבר", היא אומרת. "טוב שהמשפחה של ניק ביקשה בדיקה, ולכולם עשו בדיקה חיצונית. ככה בעצם הבנתי שהוא לא נרצח בשבי חמאס".

אחד הגורמים שדחפו את שרמן לפעול היה סיפורה של משפחת יודקין. סרן ישראל יודקין ז"ל נפל בקרב בצפון רצועת עזה, ומשפחתו ביקשה ממשרד הביטחון להוסיף על המצבה את האותיות ה', י', ד' ("השם ייקום דמו") בהתאם למנהג ההלכתי. המשרד סירב, והניח מצבה ללא הכיתוב. רק לאחר מאבק משפטי וציבורי הוחלט לאשר את הבקשה. "זאת משפחה שאני בכלל לא מכירה, אבל זה זעזע אותי", אומרת שרמן. "אחרי שהבן הלוחם שלהם נהרג בגלל ההפקרה, מישהו בכלל מעיז לאסור עליהם להוסיף שלוש אותיות".

"אומרים לי שטוב שרון נהרג"

שרמן מתארת את הדרך מהאבן הראשונה ועד היום. "בהתחלה עשיתי אבן קטנה וצנועה, כתבתי בכתב יד. באחת האזכרות האבן נעלמה, גילינו שקצינת נפגעים לקחה אותה. אחרי שהם רצחו את הבן שלי הם לא יגידו לי מה לעשות. זה תפס תאוצה, עשה הרבה רעש, והחלטתי להשקיע אלף שקל ולהזמין אבן גדולה ויפה. לא עניין אותי אם מאשרים או לא. ואז קיבלתי הודעה שוועדה שלא ביקשתי אותה אישרה את הכיתוב על האבן".

על התגובות שהיא מקבלת שרמן אומרת שמהורים שכולים לא קיבלה ביקורת, אלא להפך. "אני מקבלת המון חיזוקים מהורים שאומרים לי הלוואי שהיה להם הכוח הנפשי. הורים שאמרו לי אני לא מבין מהיכן יש לך הכוח". מהצד השני, היא מספרת על גל תגובות שנאה מגורמים אחרים. "טוב שרון נהרג, משווים אותי להיטלר, שנאה ברמה שאי אפשר לתאר. המשפחה של בעלי עלתה מארגנטינה בגלל אנטישמיות, והאנטישמיות שאנחנו חווים פה היא בלתי נתפסת".

את הפנייה הנוכחית פרסמה שרמן ברשתות החברתיות. לפני כשנה פרסמה באינסטגרם עדות אישית שמתארת את הכאב שלה כאמא: "אני לא רק אמא שכולה. אני אמא שדיברה עם הילד שלה לפני ועד הרגע שנחטף. אני אמא שראתה את הילד שלה נחטף, לא בדמיון, לא בלחישות, אלא בסרטוני זוועה ברגעים מצולמים שיצאו ממצלמות החוטפים. ראיתי אותו נגרר. ראיתי אותו נבעט. ראיתי את הפנים שלו. שמעתי את זעקותיו. אני אמא שראתה את הילד שלה בתא כמה ימים לפני שהוציאו אותו להורג. כן, הוצאתו להורג, בידי ממשלתו שלו, ממשלת ישראל".

שרמן כותבת שבמשך חודש הלעיטו אותה שקרים, שלחו אותה לפגישות מיותרות עם אנשים שכבר ידעו מה קרה אך לא רצו לספר, ושגם לאחר שהחזירו את גופת בנה שלחו שליחים שסיפרו לה שמישהו אחר אחראי למותו. "אני אמא שנאלצה לקרוא את הדוח הפתולוגי המפורט של גופת בנה, כי ניסתה להבין בכוחות עצמה מה גרם לרצח בנה, כי אף אחד לא ידע להסביר לה. כמה כאב יכולה אמא אחת לשאת? כמה?"