יותם נגרי תמיד חבש קסדה על הקורקינט. הפעם האחת שלא, עלתה בחייו

ביום שישי, 24 באוקטובר 2025, יותם נגרי בן ה-21 עלה על הקורקינט כדי לנסוע לחבר. זו הייתה שגרה מוכרת: כל שישי הם שרו קריוקי לפני ארוחת שבת. אבל באותו אחרי הצהריים הוא קיבל החלטה אחרת מהרגיל. הנסיעה קצרה, השביל קרוב, אז הוא השאיר את הקסדה בבית. המשפט האחרון שאמר להוריו: "הכובע שלי ישמור עלי".

בשבע בערב יותם חזר לכיוון ביתו בפתח תקווה ונפגע בתאונה עצמית, ללא מעורבות כלי רכב אחר. משפחתו שמעה את ההמולה מלמטה. כשירדו מצאו אותו שוכב על הכביש מתחת לבניין, עם פגיעת ראש קשה. הוא פונה לבית החולים בילינסון, נותח מיד, ושקע בחוסר הכרה.

יותם שכב 70 יום בטיפול נמרץ, מורדם ומונשם. עבר ניתוחים נוספים. אמו רוני פרידמן נגרי הגיעה כל יום לשעתיים ביקור, הקריאה לו ספרים, השמיעה לו שירים, דיברה אליו. חברים הגיעו, כולם קיוו. לדבריה, בכל בדיקה ובכל סימן קטן שעשה, היא האמינה שהוא יחזור. אחרי שהועבר לשיקום נשימתי, ארבעה ימים בלבד לאחר המעבר, נוצר דימום חמור במוח שממנו הוא כבר לא התאושש. ב-1 בינואר 2026 יותם נפטר.

הדבר שמייסר את רוני הוא שזו הייתה חריגה מוחלטת. יותם חבש קסדה תמיד. רכב בזהירות מרובה. לא היה פזיז ולא חסר אחריות. הוריו אפילו ביקשו ממנו לחבוש קסדה באותו יום, אבל הנסיעה הקצרה הרגישה בטוחה. לדברי רוני, "אנשים לא מבינים את הסכנה בכלי הזה. מספיק פעם אחת כדי להשאיר משפחה מפורקת".

כוכב הצפון של המשפחה

מי היה יותם? רוני מתארת אותו כ"כוכב הצפון" של המשפחה. בחור שתמיד שאל "מה נשמע?" ובאמת התכוון לזה, שהתעניין בכל מי שפגש בדרכו, שנתן כוח לאחרים גם כשלא היה לו קל בעצמו. ליותם היה כינוי חיבה לאמו: "ממזי". הוא אהב לאפות, החלות שלו הפכו למותג קטן בשם "חלותי", הוא למד בבית הספר לבישול ואפייה דנון ותיכנן להמשיך שם אחרי הצבא. אהב לשיר קריוקי עם חברים ולהאזין למוזיקה מגוונת, ממטליקה ועד זוהר ארגוב ומוזיקה קלאסית.

הסיפור של יותם הוא חלק מתמונה רחבה. לפי נתוני ארגון בטרם, בשנת 2024 נהרגו תשעה רוכבי קורקינט, פי שלושה מהשנה שקדמה לה. בין השנים 2021 ל-2025 דווחו 858 מקרי פגיעה של ילדים ובני נוער בתאונות עם קורקינטים ואופניים חשמליים, ו-32 ילדים ובני נוער איבדו את חייהם. מתחילת 2026 ועד אפריל דווח על 78 מקרי פגיעה נוספים, לצד זינוק של 25% במספר הפצועים קשה (160 בני אדם). נתוני עמותת אור ירוק מראים ש-2025 הייתה שנת שיא: 1,533 בני אדם נפגעו בתאונות קורקינט חשמלי, עלייה של 5% לעומת 2024. כ-70% מהנפגעים לא חבשו קסדה. כ-60% מהתאונות היו ללא התנגשות עם רכב, אלא נפילה עצמית, איבוד שליטה או פגיעה במכשול. כ-22% מהרוכבים הפצועים הם בני נוער מתחת לגיל 16, ושליש מהמאושפזים היו ילדים. קבוצת הגיל הנפגעת ביותר בעולם: בני 18 עד 34.

מאז מותו של יותם, רוני פרידמן נגרי הפכה את הכאב למשימה. היא מסתובבת בבתי ספר ובמתנ"סים, מפעילה חשבון אינסטגרם על שמו ומספרת את הסיפור לכל מי שמוכן לשמוע. לדבריה, "אם יש סיכוי קטן שזה יציל אפילו ילד אחד או מבוגר, זה שווה הכל". המסרים שלה להורים ברורים: לא לרכוש קורקינט חשמלי לילדים מתחת לגיל 16, כפי שהחוק קובע. לעמוד בתוקף על חבישת קסדה בכל נסיעה, בלי יוצא מן הכלל. לא לקבל את התירוץ "זה קרוב", כי זה תמיד קרוב. ולדבר עם ילדים על לחץ חברתי כגורם סיכון אמיתי.

"יותם ידע. יותם היה אחראי. יותם תמיד חבש קסדה. עד הפעם האחת שלא", אומרת רוני. "אל תניחו שהם יזכרו בעצמם. היו שם בשבילם. כמו שיוצאים עם טלפון, תצאו עם קסדה".