חודש עבר מאז פתחה חמאס במתקפת טרור רצחנית שהובילה להלם, לכאב וללחץ גדול בקרב מדינה שלמה. למציאות האובייקטיבית הלא פשוטה נוספת שכבה סובייקטיבית ומותאמת אישית, ובה כל אדם מתמודד עם הסביבה הקרובה - דבר שמן הסתם מושפע מהתחושות הקשות ברחוב.
כדי לנסות להקל המצב, בכל לילה מתייצבים מיטב המומחים כדי לתת כלים בתחומים שונים להתמודדות עם המצב ובניית חוסן במסגרת מהתוכנית "מומחה אחד בלילה" (בכל לילה, לאחר "יחד ננצח", קשת 12). אמש (א') הפסיכולוגית והמטפלת הזוגית, ד"ר יעל דורון, התייחסה לסוגייה שמעסיקה רבים - זוגיות וריבים בזמן מלחמה. ד"ר דורון התייחסה למושג "אשמת ניצולים" ולקשר שלו למצב, לפערים שיכולים להתעורר בין בני זוג ולאופן הנכון בו כדי לריב.
>> "מומחה אחד בלילה" עם הפסיכולוגית ד"ר יעל דורון זמין כעת ב+12
אשמת הניצולים
התחושה הקשה שמלווה את שורדי הזוועות, וגם רבים מאיתנו הניצולים שכלל לא היו בסכנת חיים מוחשית, היא טבעית, וד"ר דורון הסבירה על השורשים שלה. "מדובר במונח שהומצא על ידי פסיכולוגים לאחר שראו את האנשים שיצאו מהשואה ובנו את עצמם. הם חזרו לחיים, אבל לא באמת חזרו לחיים. הם חיו על אוטומט, אבל מה שהכריע אותם זו תחושה כבד של אשמה. הדבר מוכר גם משורדי אסונות אחרים", אמרה.
"היום זו מכה של מדינת ישראל. המון אנשים סובלים מתחושת אשמה ושומעים את זה בסיפורים שאנחנו שומעים בחדשות: מהחיילים, מהגיבורים, תושבי היישובים וכאלו שהצילו עצמם. אחד המאפיינים הבולטים זו תחושת אשם על זה שנותרת בחיים ומישהו אחר מת. כרגע כולנו כך במדינה, כל מי שנשאר מרגיש אשמה שמישהו אחר שילם את המחיר. דבר נוסף הוא התחושה שלא עשית מספיק, ולא חשוב כמה אתה עושה. לפעמים מרגישים אשמה גם על הדברים שכן עשינו, אנשים שעשו דברים להציל עצמם, כאילו פגעו באחרים בשביל זה. לא פגענו באנשים אחרים, אנחנו לא אשמים במה שקרה - אבל כולנו הולכים עם תחושת אשמה קולקטיבית. התחושה הזו נותנת לנו דלק להתנדבות, וכמובן שההתנדבות הגדולה עכשיו קשורה בזה".
מה אפשר לעשות כשבן הזוג רוצה להציף עצמו במידע ואילו השני לא?
"אשמת הניצולים דוחפת אותנו להציף עצמנו במידע לטובת תחושת שליטה. היא נוטעת בנו את המחשבה שאנחנו חייבים לעשות זאת בשביל להרגיש שייכות ושאם לא נדע הכל, זה כמו שהפקנו את אלו שבחזית. השאלה היא מה עושים כשאחד מבני הזוג מעוניין בהצפה עצמית של מידע והשני לא. קודם כל תקבלו את זה. לא צריך לחשוב שאחד צודק, אלא שאפשר לחיות עם שתי האפשרויות", אמרה הפסיכולוגית.
"צריך להבין שזה בסדר ששני הצדדים לא מרגישים אותו הדבר, ושאפשר לוותר על המחשבה שיש צודק וטועה. האמת באמצע, וזה מה שצריך למצוא בזוגיות בזמן מלחיץ כזה. כולנו חסרי סבלנות בימים האלה, וקשה לפעמים להחזיק - דבר שעשוי להתבטא ברגרסיה".
רגרסיה בזוגיות
בעוד אנחנו מקבלים בהבנה רגרסיה בימים אלו בקרב ילדים, אנחנו שוכחים שמדובר בהתנהגות נורמלית גם בזוגיות. לא צריך להיבהל מזה, הרגרסיה הזו זמנית. "אנחנו מתאהבים באחר בגלל האחרות שבו, ועכשיו בתקופת מלחמה קשה לקבל אחרות, ומרגישים שדווקא אחרות זו היא מה שהכי מעצבן", ביקשה דורון. "אני קוראת לסבלנות לאחרות, ולזכור שדווקא התכונות שהכי מעצבנות אתכם, אלו הסיבות שבחרתם בבני הזוג. זכרו לחמול על הסביבה, אבל גם על עצמכם. הרבה אנשים מאוכזבים מעצמם, מהזוגיות שלהם. תהיו רחומים לכולם, גם כלפי עצמכם".
מותר לריב במלחמה - טיפים
מותר לריב תמיד, והדבר נכון גם בזמן מלחמה. זה לא נכון שזוג שרב הוא לא זוג טוב, רק צריך לדעת איך לריב נכון וטוב. הפסיכולוגית ד"ר יעל דורון חלקה מספר טיפים שעשויים לעזור:
- פסק זמן - לא חייבים לדבר על הדברים ממש בזמן הכעס. ייתכן מצב שבן זוג אחד רוצה לקחת הפוגה לחשוב על הדברים, ואילו בן הזוג השני רוצה לדבר על הדברים כאן ועכשיו. מותר לקחת פסק זמן ולא לדבר על הדברים מיד בזמן הכעס. אפשר לחכות זמן סביר, כמובן שלא שלושה ימים של שתיקה, ואז לחזור לריב, אבל חשוב שבסוף כן נריב אותו.
- לדבר בשפה של "אני" - שפה כזו נותנת אפשרות לאחרים להקשיב לנו. חשוב להקפיד שלא להעליב ולא לפגוע. לעיתים בזמן ריב, אנחנו לא אומרים מה אנחנו רוצים ומצפים שבני הזוג יבינו לבד, וזה לא נכון בימים רגילים, וכמובן שבמלחמה. אם אתם רוצים חיבוק, תבקשו.
- תוכן הריב הוא לא המהות - ברור שאנחנו לא באמת רבים על המגבת באמבטיה, אלא על הסאב-טקסט של הריב. לרוב אלו תחושות שהצד השני לא רואה או מתחשב בי. תנסו להקשיב למה באמת מתסתתר מתחת לריב.
- לקבל את חירות האחר - גם בריב, להקפיד להקשיב לצד השני. לזכור ולהבין שהוא לא חושב או מתנהג כמוני, ושמותר לו להיות אחר.
- להימנע משיחות אידיאולוגיות - בימים כאלה אנחנו מאוד רוצים לדבר על מי צודק או טועה, ערכים ואידיאולוגיות. השיחות האלה הופכות להיות שיחות קשות. תשאירו את האידיאולוגיה והערכים בצד ותתנו מקום לרגשות. זה קשה אבל מאוד חשוב.