הגיעה במיוחד מארצות הברית להתחתן – באמצע המלחמה

שירה גלית צדק, בת 26, היתה אמורה להתחתן עם בן זוגה שמואל יצחק בירושלים ב-26 ביוני. היא סיימה את שנת הלימודים בארצות הברית, ארזה מזוודה – והיתה מוכנה להתחיל את חייה החדשים בארץ. ואז פרצה המלחמה. "הטיסה שלי הייתה אמורה לצאת שבוע לפני החתונה, אבל בוטלה. עוד ניסינו להיאחז בתקווה – אמרנו שנגיע איכשהו ונתחתן כמתוכנן, אבל תוך ימים הבנו שזה בלתי אפשרי", מספרת שירה.

בדיוק ביום שבו הייתה אמורה להתחתן, עלתה שירה על טיסת חילוץ במטרה לעלות לארץ ולהתחתן כאזרחית ישראלית מן המניין. זה קרה בסיוע ארגון נפש בנפש הפועל בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל וג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב. "כשראיתי שהצלחתי לעלות – לא האמנתי. לפחות הייתי באותה מדינה ואותו אזור זמן כמו שמואל", היא אומרת.

היא מצאה את עצמה נוחתת בישראל, כשאזעקות נשמעות ברקע במקום שירת כניסה לחופה. עכשיו, עם בן זוגה שמואל שחיכה לה בארץ, היא מתכוננת לחתונה חדשה: "אחרי כל מה שעברנו – זו תהיה חתונה עם עומק, שמחה ואחדות", אומרת שירה.

הכל התחיל מהודעת וואטסאפ בטעות

שירה נולדה וגדלה בפרמוס, ניו ג'רזי, למשפחה מסורתית-יהודית עם שורשים מאיראן, עיראק ופולין. אביה וסבה מצד אמה הם ישראלים – והחיבור לישראל תמיד היה שם, ברקע. שמואל, בן 27 מירושלים, נולד למשפחה דתית. אף שיש לו בני דודים בארה"ב – את שירה הכיר בארץ, בדרך הכי לא צפויה שיש. באחד מביקוריה, היא החליטה לנסות להכיר בן זוג. היא הצטרפה לקבוצות שידוכים בווטסאפ ושלחה בטעות הודעה למספר שחשבה שהוא של שדכנית. מהצד השני ענה לה שמואל – וההמשך, כך נראה, כבר היה כתוב.

השניים יצאו לדייט ראשון רגע לפני שהיא חזרה לארצות הברית – והחליטו לנסות קשר מרחוק. "ידענו שזה לא קל לפתוח קשר מרחוק, אבל משהו הרגיש נכון. החלטנו לנסות". הקשר ביניהם החזיק מעמד למרות המרחק, עם שיחות וידאו כמעט מדי יום, ביקורים הדדיים כשאפשר – ובעיקר אמונה. "המרחק הפך אותנו לקשר מאוד תקשורתי, מאוד כן. למדנו להכיר אחד את השני לעומק", אומרת שירה, "זה לא היה קל, אבל ברוך השם על facetime ועל מטוסים. הצלחנו להיפגש כמה פעמים במהלך השנה, וכל הזמן שמרנו על קשר. לא חשבנו שנעשה דבר כזה, אבל כשהאדם הנכון עומד מולך – הכל אפשרי".

לא נישאנו – אבל עליתי לארץ"

החלטת העלייה לא נולדה רק מהקשר עם שמואל. שירה חלמה על זה גם קודם, אבל התקשתה להפוך את זה למציאות. "כשהתחלתי את התהליך הבנתי שזה באמת אפשרי. הרגשתי שאני כבר חלק מהעם הזה".

המלחמה עם איראן שיבשה כאמור את כל התוכניות. הטיסה של שירה לישראל, שהיתה אמורה לצאת שבוע לפני החתונה בוטלה. באותם רגעים, למרות המצב הבטחוני הקשה בארץ ועל אף הקושי והחרדה, שירה בחרה לעלות לישראל דווקא עכשיו, דווקא כשזה קשה ומפחיד. "ידעתי שאני לא יכולה להישאר עוד במצב ביניים. רציתי להיות ליד שמואל. רציתי להתחיל את חיי בארץ, גם אם זה אומר לעלות לבד, בזמן מלחמה. התקשרתי ליועצת שלי ב'נפש בנפש', שרה, והיא מיד נרתמה לסייע. דאגה לי לכל שלב בתהליך, ועד הרגע שנחתי, וגם עכשיו, כשאני כבר כאן. הם גרמו לי להרגיש שאני לא לבד. "היה רגע בשדה שבו קלטתי: לא התחתנתי – אבל כן עליתי לארץ", היא מספרת. "לא ידעתי אם לבכות או לחייך. זה היה בדיוק המקום שבו הייתי צריכה להיות".

"שירה היא סמל לדור צעיר שמונע מאמונה, נחישות ואהבת הארץ", אומר הרב יהושע פס, מייסד שותף ומנכ”ל ארגון "נפש בנפש", "גם כשפרצה מלחמה והיא נאלצה לדחות את היום החשוב בחייה – היא בחרה לא לוותר על החלום. הבחירה לעלות לישראל דווקא בתקופה כזו היא מעשה של גבורה ציונית ושל לב פתוח. אנחנו גאים ללוות עולים כמוה שמוסיפים אור לעם ישראל".

חתונה חדשה – עם הרבה יותר משמעות

מועד החתונה החדש נקבע לאוגוסט וההכנות כבר בעיצומן. "אנחנו יודעים שזו לא תהיה החתונה שתכננו במקור", אומרת שירה, "אבל זו תהיה חתונה עם הרבה יותר משמעות. אחרי מלחמה, אחרי המתנה, אחרי מרחק – עם אורחים מארצות הברית ומישראל, דתיים ולא דתיים, נעמוד שם מול כולם, ונגיד תודה על הדרך, על הבחירה, על האחדות ונחגוג בשמחה אמיתית".

ויש לה גם מסר לנשים יהודיות שחושבות על עלייה: "אל תתנו לפחד לעצור אתכן. תחשבו טוב, תאמינו שיהיה טוב – ותראו כמה טוב יגיע. עם ישראל הוא עם שאין שני לו. אנשים פה עוזרים אחד לשני, תומכים, מלווים. לא ידעתי כמה אחדות יש כאן – עד שהרגשתי את זה על בשרי. תיהנו מהדרך, גם אם היא שונה ממה שתכננתן. היא כנראה הדרך הנכונה".

וכששואלים אותה אם זה היה שווה את זה – היא עונה בלי להסס: "כל רגע. אם הייתי מחכה, אולי הכל היה יותר קל – אבל פחות מדויק. עכשיו, אני כאן. בארץ שלי. עם האיש שלי. וזה כל מה שצריך".