"נהיה פה עם תינוק": האב השכול שגרם לאופירה להתפרק בדמעות
אבי הרוש, ששכל את בנו ריף במהלך היתקלות עם מחבלים ברצועת עזה, בתקופה האחרונה הוא מנהל מאבק מול המדינה על מנת להביא ילד מזרעו. בריאיון לאופירה אסייג הוא שיתף על הקשיים, על הביקורות שקיבל בעקבות הפוסט ששיתף בנושא והגעגוע לבנו

כמעט שנתיים עברו מאז שחייו של אבי הרוש השתנו, לאחר ששכל את בנו ריף שנפל במהלך היתקלות עם מחבלים ברצועות עזה. בימים אלו הוא מנהל מאבק בבית המשפט על מנת להביא לעולם נכד מזרעו של בנו ריף. בריאיון לאופירה אסייג הוא שיתף על החלום להביא ילד מזרעו, הכאב והגעגוע לבנו החלל.
בדיוק נחתת, מאיפה באת אלינו?
"נחתתי מטנזניה, מטיפוס של תשעה ימים על הר הקילימנג'רו. זה היה חלק ממשלחת של ארגון 'שלווה'. מדובר בארגון מדהים, שנה שעברה רצתי איתם מרתון והשנה הצטרפתי אליהם כדי לטפס על ההר".
זה היה אחד מהחלומות של בנך ריף, זיכרונו לברכה?
"לא, חלק מהדברים שריף לצערי גרם לי לעשות אחרי מותו, אלו דברים שלא עשיתי בעבר. אני ואוהלים זה שני דברים שונים לחלוטין ופתאום מצאתי את עצמי ישן תשעה ימים באוהלים, ללא מקלחת. אתגרתי את עצמי מאוד וכל מה שראיתי לנגד עיניי, היה להגיע לפסגה יחד עם הדרכון של ריף".
דיברת איתו בפסגה?
"בלילה של היום השני, היה לי אירוע די מלחיץ בתוך האוהל. אני יודע שזה אולי נשמע הזוי ואני מתנצל בפני כולם, אבל ממש הרגשתי שכאילו מישהו עוטף אותי. יש שלב בין התעוררות להירדמות שאת יודעת שאת ישנה ואת מתה להתעורר. ככה היה לי באוהל, לפנות בוקר הרגשתי משב רוח חזק, הלוואי וזה היה ריף. אני לא כל כך טוב בסימנים, אני מחפש אותם אבל עדיין לא מוצא, למען האמת."
הוא בא אליך בחלום?
"רק פעם אחת אני חושב שהוא הגיע אליי. אני מעדיף שלא יבוא אליי, כי זה יהיה הרבה יותר קשה עבורי, אבל אני לא רוצה להעציב אותך".
מאז שאיבדתי את הוריי, כשאימא שלי באה אליי בחלום זה מאוד עוזר לי.
קודם כול ריף יבוא מתי שהוא ירצה. זה מצחיק שאני מדבר ככה על הבן שלי, אבל אני מניח שהוא יגיע ברגע שהוא יבין שיש לי את הכוחות להכיל את הדבר הזה. כרגע זה טוב אבל אני מתגעגע ברמות שלא חשבתי שאפשר להתגעגע".
הייתה לכם מערכת יחסים קרובה?
"כן, יש את זואי, אחותו הגדולה שהיא הלב הפועם של הבית והיה את ריף שזרם לי בעורקים.
זואי עזבה את הבית וריף היה שבע שנים לבד בבית, זאת אומרת שכל תשומת הלב הופנתה אליו. אז מצאנו את עצמנו בשבת שומעים נקישה בדלת והודיעו לנו שריף נהרג. כאן נגמר לי הסיפור עם הילד".
קצינת צה"ל שאלה אתכם בשעה הראשונה, אם אתם רוצים לקצור את הזרע של ריף. מסוגלים לענות בשלב הזה?
"בתוך כל הכאוס שהיה, יש כמה דברים שאני יכול להגיד עליהם למזלי. אחד מהם היה שמיד אחרי מה שקרה היועץ המשפטי לממשלה, הוריד לצה"ל הוראת שעה להודיע למשפחות. עד אז המשפחות לא ידעו, זאת אומרת שהצבא היה מגיע, דופק על הדלת ואם החייל היה בטווח הזמן, היו שואלים: 'כן או לא'. אין לי מושג אם הייתי יכול למצוא את הכוחות הנפשיים כדי לחשוב על זה. הדבר הראשון שהיא עשתה, היה להוציא דף ואמרה לנו ריף נמצא בטווח הזמן לקצירת זרע כן או לא? מאוד לקוני, מאוד מהיר. מיד אמרנו כן, חתמנו ומשם העבירו את ריף לקצירה. לפני ארבעה חודשים הייתי בסורוקה כי רציתי לראות את האמפולות בעיניים. הייתי מאחורי הקלעים, ראיתי אותן, ראיתי איפה ריף שכב והבנתי מה קרה ברגע שהודיעו לבית החולים שאנחנו מאשרים. זה עצוב ובעיקר פספוס ענק".
מה הסיכוי שבית המשפט יאשר לכם לעשות שימוש בזרע שלו ותביאו נכד לעולם?
"מבחינתי הסיכוי הוא מאה אחוז אבל את יודעת, לא הכול תלוי בי, כרגע הוגשה תביעה בית המשפט העביר את זה לפרקליטות הפרקליטות דנה. אנחנו בעצם תובעים את המדינה, שזה אבסורד גדול כי ריף נהרג עבור המדינה ועכשיו אני צריך להילחם במדינה כדי שתיתן לי את האפשרות להשתמש בזרע של הבן שלי. התביעה הוגשה לפרקליטות כדי להביע עמדה, הבנתי שבימים האחרונים הם ביקשו ערכה, אני מניח שתוך חודש נדע מה העמדה של הפרקליטות וכולי תקווה שהפרקליטות תבין. אגיד את זה ככה, אני לא כועס על אף אחד, גם לא מאשים אף אחד. ריף עשה את מה שהוא עשה על דעת עצמו. אני גם לא הקרבתי את הבן שלי מי שהקריב את עצמו זה ריף. הוא קיבל החלטות ועשה את מה שהוא עשה. לצערי הוא עשה את ההחלטות האלו, הייתי מעדיף שהוא לא יעשה. מי ששלח את ריף לעזה זו המדינה, לא הפרקליטות ולא בית המשפט. לא ברור לי למה הם אלה שצריכים לקבל את ההחלטה במקום שהמדינה תיקח אחריות".
אתה יודע שאין חוק כתוב.
"בגלל שאין חוק אני הולך לבית משפט ובמהלך השנה האחרונה אני בכנסת כמעט כל שבוע".
מה תעשה אם בית המשפט לא יאשר?
"אני לא חושב על זה, אני יודע מה אעשה כשבית המשפט יאשר".
בצד החיובי, כבר התחלת לגשש מי תהיה האימא?
"לא רותמים את העגלה לפני הסוסים אבל אני יכול להגיד לך שקיבלתי מאות פניות, פעם אחת כתבתי על זה בפוסט בפייסבוק וקיבלתי עליו המון תגובות".
מבחורות שרוצות להיות האימא של התינוק?
"כן, זה מאוד לגיטימי. אני חושב שלכל אישה יש את הזכות להיות אימא ואני גם מאוד מודע לביקורות".
אתה מקבל ביקורות שליליות?
"גם ביקורות טובות וגם שליליות כמו, מי אני שאחליט להביא ילדים יתומים. אז הלוואי ולא הייתי צריך להחליט את זה והבן שלי היה חי ויכול היה להיות אבא בדרך שהוא רצה להיות. כי הוא רצה להיות אבא. אבל מכיוון שריף קבור, הוא השאיר דברים מאוד ברורים".
חלק מהבקשות של בית המשפט זה לדעת אם לחלל באמת היו רצונות להיות אבא. יש לך הוכחות?
"בוודאי, יש לי דברים שהוא כתב וגם מה שהוא אמר לחברים שלו בתוך עזה. ריף היה מאוד ברור לגבי המשך חייו הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות, ממש הפוך ממני. היום אני עושה ריף, הוא היה מאוד ברור וידע מה הוא רוצה לעשות אחרי הצבא. הוא רצה לעבור לתל אביב להתקדם, להיות כמו עידו חגג', רצה להתחתן ורצה להיות אבא הוא גם כתב את זה".
עידו חגג'?
"עידו הוא אחד האנשים האהובים על ריף. היום הוא בוועד המנהל של העמותה של ריף".
בריאיון הבא ניפגש עם תינוק או תינוקת? ואתה יודע מה יהיה השם?
"אם נחכה שנתיים אז כן, לגבי השם זו לא תהיה החלטה שלנו יש אימא בסיפור אנחנו לא רוצים להיות האימא והאבא. אנחנו רוצים להיות סבא וסבתא ודודה זואי, מגיע לנו ובעיקר מגיע לריף. אני יכול להגיד לך שאם ריף לא היה רוצה להיות אבא את ואני לא היינו מדברים".
מה לאחל לך? שבית המשפט יכבד את הבקשה?
"קודם כול בריאות, אני משתדל לשמור על עצמי עד כמה שאפשר אבל בשישה באפריל 2024, הבנתי ששום דבר לא תלוי בנו. אני מנסה לעשות הכי טוב שאני יכול".