אביו של החלל החטוף: "אני לביבי נתניהו לא אודה עד שייקח אחריות"

במקביל לשמחה והציפייה לשחרור החטופים החיים במסגרת ההסכם לסיום מלחמת "חרבות ברזל", קיים החשש בקרב הורי החללים על עתיד יקיריהם שעתידים לחזור בשלב השני. יעל, אמו של תמיר אדר ז"ל ומישל אילוז, אביו של גיא ז"ל, התארחו הערב (שישי) אצל אופירה אסייג וחיים לוינסון והביעו את תחושותיהם בעקבות ההתפתחויות.

"אני לביבי נתניהו לא אודה עד שייקח אחריות וימנה ועדת חקירה", אמר אילוז בעקבות הצעה שעלתה בקרב המשפחות לשלוח לראש הממשלה מכתב תודה על ההגעה להסכם. האב הסביר את האכזבה שלו: "אנחנו שוכחים שנתיים של סבל, אזרחים שנטבחו, ילדות נאנסו, ערפו ראשים. אני הייתי בצבא, לוחם בסיירת, מ"פ בצבא, אני יודע מה זה מלחמה, מה שהיה בעזה בתקופה האחרונה של שמונת החודשים האחרונים ולפני כן, זו לא הייתה מלחמה. אני פוגש משפחות שאיבדו את הכול, עבור מה? אותו אחד שמנהל את הכל לא לוקח דין וחשבון, לא לוקח אחריות".

בכל זאת, בחרת לשמוח בשמחת ההורים שמקבלים את ילדיהם בחזרה.
"זו שמחה מהולה בעצב גדול מאוד, אנחנו כל כך שמחים בשמחת המשפחות, כי אנחנו מכירים אותם כפוסטרים ואנחנו סוף סוף נכיר אותם. איך אנחנו מתנהלים במנעד הזה, בין שמחה למשפחות שאני כל כך שמח עבורן, אל מול היגון העצום? אנחנו ישבנו שבעה, אנחנו משפחה מסורתית, מבלי יכולת להגיד עליו קדיש. זה לא נתפס. אין לי את המקום הזה שאני יכול להגיד לגיאצ'וק כמה רע אני מרגיש, כמה העולם שלי לעולם לא יהיה אותו עולם, כמה אני מתגעגע אליו. אבל עדיין, קדושת החיים, זה לא בא אחד במקום השני, אני אשמח, אני אכיר ואבקר אחד ואחד, אעזור בתהליך השיקום ויחד עם זאת, אני אתאבל על הבן שלי".

יעל אדר תיארה את התחושה הקשה שמלווה אותה: "מרגישה איום ונורא. מצד אחד הגענו לרגע המיוחל של הסכם להשבת כל החטופים, מצד שני נכון להיום אין לי שמץ של מושג מתי אני אקבל את תמיר. יודעים שתוך 72 שעות יושבו החטופים החיים בוודאות, אם לא זה אומר הפרת הסכם, אם לא יושב חלל בזמן הזה זו לא הפרת הסכם".

מישהו דיבר איתך?
"מעדכנים במסגרות, לא בדברים מאוד ספציפיים, בוודאי שחסר לי מידע, אני לא חושבת שכי מסתירים, אני חושבת שחסר מידע אולי על תמיר, דברים יותר מדויקים. יכול להיות שאני אקבל את תמיר ביום שני, שלישי, יכול להיות בעוד שבועיים, עוד חודשיים, החללים לא מותנים בשום תהליך אחר".

חמאס יודע איפה תמיר נמצא?
"אני מעריכה שאם המודיעין יודע, אני מקווה שהוא גם ישב עם חמאס, יודעים כללי, אזור, אני קוראת לזה 'שביל קליפות התפוזים', יש קצה חוט להיאחז בו, הוא לא נעלם מוחלט. לתמיר יש שני ילדים קטנים וביום שני יושבו החיים, אנחנו מניר עוז, גם משם יושבו, אנשים מאוד יקרים שהם חלק מהחיים שלנו. אבל הילדים האלה ייראו ששבו חטופים ואז הם ישאלו 'איפה אבא?', מה אני יכולה לומר? להתחיל לכתוב הספד או לא? אני עוד לא מסוגלת לשבת, אני צריכה הספד ליום רביעי, כן או לא? אני לא יודעת".

אדר שיתפה בסיטואציה איתה מתמודד בנה ענבר, חבר קרוב של אריאל קוניו שגם הוא חטוף בעזה ועדיין בחיים: "ענבר מחכה מאוד לתמיר, לקבור אותו ולאריאל, שזה החבר הכי טוב שלו. הוא אמר שברגע שאריאל פה, אחרי ההורים שלו, הוא אצלו, הוא מחכה למוות ולחיים באותו הזמן, זה העולם שלנו. אני מתרגשת בשמחה, אבל בואו נזכור שאנחנו סביב שכול של מאות משפחות. כשאני מדברת על תמיר זה גם הילדים שלא שעברו תופת, שידעו שעומדים לרצוח אותם, שאבא נעלם, שהם עקורים מהבית, שצריך לבנות את העתיד החדש. אנחנו חייבים להיות ברגע הזה שכולנו נוכל להגיד שזה מאחורינו ובואו נשתקם, אנחנו עוד לא שם".