אלי שרעבי עם הפנים קדימה: "אני אדם זוגי, אבל צריך פנאי בשביל זה"

יותר משנה חלפה מאז חזר אלי שרעבי בחיים משבי חמאס. מאז אותם 491 ימים בעזה, הספיק סיפורו לראות אור ברב המכר "חטוף" - שזכה השבוע בטייטל היוקרתי "ספר השנה היהודי". מאז הוא המשיך בעשייה בארץ וסביב העולם. בריאיון אצל גלית גוטמן ואילנית לוי, סיפר שורד השבי על תהליך הכתיבה שהיה כמעט בלתי אפשרי. "אחרי המפגש עם טראמפ התבקשתי לתעד את העדות שלי, חזרתי לארץ והסיפור פשוט יצא ממני. זה היה תהליך מאוד תרפי, כמו טיפול עם הרבה רגעי שבירה ודמעות. חוויתי את כל הדברים שוב, זה יצא אותנטי וחשוב".

באותו יום שחור בו נחטף מביתו בקיבוץ בארי, איבד את אחיו יוסי שנחטף איתו, ואת אשתו ליאן ובנותיו נויה והלל שנרצחו על ידי המחבלים. "כשהגעתי בפעם הראשונה לבית הקברות אחרי שחזרתי, התנצלתי בפניהן שלא הצלחתי להגן עליהן. הבטחתי לעצמי שזכרונן יהיה חלק ממני כל החיים, והוא מלווה אותי עד הסוף. כל השבי הרצתי תרחישים לגביהן, וכשקיבלתי אחרי החזרה את ההודעה עליהן זה הכה בי כמו פטיש לראש. זה היה התרחיש הכי גרוע שיכול להיות".

לצד הכאב, שרעבי כן מצליח להסתכל קדימה ולדמיין עתיד ורוד לעצמו. "הבניה מחדש שלי כוללת גם מחשבות על זוגיות, אני אדם מאוד זוגי ואין לי ספק שכשאירגע מכל העשיה הזו אמצא את הפינה שלי והפנאי לזה. אני לא נכנע לקושי וכל הזמן נמצא בעשייה. יש לי המון רגעי אושר, משפחה מדהימה סביבי וחברים שנותנים לי המון כוח. אני בר מזל שקיבלתי הזדמנות שנייה לחיים".