"החלום שלי הוא להיות מעצב לגו כשאגדל", אומר גיא באיו (13), ילד עם אוטיזם בתפקוד גבוה, שחי ונושם לגו מאז שהיה ילד קטן.

אוסו (אסנת), אימא של גיא מספרת שכילדה, גם היא וגם אביו של גיא שיחקו בלגו, וצברו אוספים שרק חיכו לילד שייוולד וישחק בהם. "לא הותרנו לו ברירה, זה בגנים שלנו. אח שלי בן 40 ועדיין מקבל לגו ליום ההולדת, אז אפשר לומר שזה ממש רץ במשפחה".

בגיל שלוש קיבל גיא את הלגו הראשון, ומאז הוא לא הביט לאחור. "הרבה דברים טובים קרו לנו בעקבות הלגו. גיא למד בחינוך ביתי, ושם הלגו היה מאוד שימושי. השתמשנו בו כפרס או כמוטיבציה לסיים את המשימות מהר. לאוטיסטים קשה עם כל מה שקשור במיומנויות הארגון, ובאמצעות הלגו עבדנו איתו עליהן למדנו למיין לפי צבעים, לסדר ולחשוב איך מתכננים פעולה. גם בפן החברתי, לגיא היה קשה לתקשר עם ילדים אחרים, ודרך המשחק של הלגו הוא מצא דרך לתקשר ולשחק איתם".

גיא מספר שמאז שהתחיל לשחק בלגו, הוא לא נטש את התחביב הזה. "לפעמים הייתי מתרחק לשבוע מהלגו, אבל בסוף תמיד הייתי חוזר לשחק. יש לי צורך ליצור כל מיני דברים. אני אוהב את זה שכל חלק יכול לשמש אותי במיליוני דרכים, ואני יכול לבנות כלי רכב, חלליות, דרקונים, בתים ומיניאטורות קטנות".

גיא אוהב לבנות גם רובוטים מסובכים והוא אף זכה בתחרות הארצית לתכנון  רובוטים קטנים מלגו. "בנייה בלגו מרגיעה אותי כמו מדיטציה. הרבה פעמים אני רואה דמויות בסרט או סדרה בטלוויזיה ורוצה לבנות בהשראתן. כשראיתי את 'ההוביט', חשבתי שיהיה מגניב אם אבנה את הדרקון, ובסוף יצא לי משהו די דומה לדמות מהסרט".

הוא מספר שבמהלך השנים ניסה לחקור איך חברת לגו בונה וממציאה את החלקים השונים. "גיליתי שיש אנשים, שהעבודה שלהם בחיים היא להמציא את דגמי לגו, אני חושב שאני יכול להיות טוב בזה".

נאור אללוף (צילום: אלבום פרטי)
נאור אללוף | צילום: אלבום פרטי

מוזיאון ללגו

לגו הוא משחק ותיק, כבר בן 86, אבל הוא מצליח לתת פייט רציני למסכים. מדובר בתחביב לא זול אבל יש בצידו לא מעט יתרונות: הוא מדיטטיבי ולכן משרה רוגע, מפעיל את הדמיון, ומחזק את כושר הריכוז והסבלנות, מחדד ראייה מרחבית ויכולת מוטורית גבוהה.

חברת הצעצועים הענקית (ששוויה מוערך ב-8.6 מיליארד דולר נכון ל-2018) השכילה לאורך השנים להשתכלל טכנולוגית, לשתף את הצרכנים בעיצוב ואפילו לעמוד מאחורי אחד המהלכים השיווקיים המצליחים של העשור האחרון עם "סרט לגו", שהצליח בעזרת שילוב של קצב מהיר והומור עצמי גם להביא את הילדים לבתי הקולנוע, גם לגרום להם לקנות עוד ערכות לגו, וגם להוליד סדרה של סרטים לא רעים בכלל, כולם מלאים בדמויות לגו.

ישנם עוד משחקי הרכבה, ישנם עשרות חיקויים סיניים זולים יותר, אבל לגו מצליחה לאורך השנים לשמור על מקומה בפסגה. זה לא קורה ללא עבודה קשה מצידה של החברה. בחודשי יולי אוגוסט, למשל, פועל פארק לגו ענק בהיכל הטוטו בחולון, שמשלב בין בניית עיר העתיד משלוש מיליון קוביות לגו, מתחמי בנייה ומתקני משחקים.

לגו פארק חולון (צילום: תום ברטוב, יחסי ציבור)
לגו פארק חולון | צילום: תום ברטוב, יחסי ציבור

לא משנה כמה מבקרים יגיעו אל הפארק בחולון, מעטים מהם יצליחו להתחרות בנאור אללוף בן ה-13. האהבה הגדולה של נאור ללגו, התחילה בכלל מבעיה של מוטוריקה עדינה. "כשנאור היה בן חמש התקשרו אלינו מהגן שלו ואמרו שהוא לא יוכל לעלות לכיתה א'. הצענו לו להרכיב לגו, והוא התאהב בזה", מספרת הדר, אימו של נאור. בגיל שש נאור כבר בנה את הגשר של לונדון. מאז עברו הרבה דגמים תחת ידיו, והוא הקפיד לבנות בעיקר את הדגמים המסובכים עם המנועים החשמליים, וסחף איתו לאהבה הזו גם את אביו. עם קרוב ל- 2,000 דגמים, ביתם של משפחת אללוף נראה כמו מוזיאון ללגו, וזהו גם חלומו של נאור: לבנות מוזיאון ללגו בישראל. משום שמדובר בתחביב יקר, אימו של נאור קונה את הדגמים בארה"ב או באירופה ולפעמים גם באי ביי. 

"אני הכי גאה בטירה של דיסני שמורכבת מ-4,500 חלקים, לקח לי שבועיים להרכיב אותה", מספר נאור, "במהלך השנה יש לי פחות זמן בגלל השיעורים אבל בשבתות, חגים וחופשות אני יכול לבלות 5-6 שעות בבניית לגו. זה אף פעם לא משעמם אותי, אני נהנה מהעשייה והיא נותנת לי מוטיבציה להתקדם ולעשות עוד ועוד. גם אם לא יצליח לי אני אנסה שוב ולא אוותר".

לנאור יש סטים נדירים שההורים שלו רכשו מאספנים בכל העולם, ואוסף של כלי רכב, מנופים, ספינות, דגם של החללית שנחתה על הירח ועוד הרבה. "אני חולם להיות מהנדס בחברת לגו העולמית וגם לפתוח מוזיאון לגו בישראל. אפילו בר המצווה שלי עוצבה בהשפעת הלגו, הבאנו לאולם 50 דגמים שאת כולם בניתי. כל התפאורה, השולחנות והבמה היו בעיצוב לגו".

יובל כדורי (צילום: אלבום פרטי)
יובל כדורי | צילום: אלבום פרטי

האהבה עברה בגנים מהאב לבן

"מה אני צריך לעשות בשביל לקבל את הסט לגו שאני רוצה? להתנהג יפה וככה אני צובר נקודות עד שאני מגיע לרף שנקבע לי. להתנהג יפה פירושו לא להרביץ לאחותי, לעזור בבית לפנות את השולחן או לדוגמא לסדר את הירקות כשהם שמגיעים - אני מקבל על זה נקודות", מספר יובל כדורי בן ה-10 מפתח תקווה. "ויש לי מוטיבציה לעשות את הדברים האלה בשביל לקבל את הלגו".

יובל הוא לא המכור היחיד ללגו בבית משפחת כדורי. גם אביו חולק את האהבה הזו, ויש לו סטים שהוא שמר מאז שהוא עצמו היה בן 10. "רוב הסטים שלו נגנבו, אבל חלק נשאר. כשהייתי קטן עוד שיחקנו ביחד בלגו, אבל היום אני משחק לבד. יש לי תחושת סיפוק מזה, אני לא משתעמם והזמן עובר לי יותר מהר".

יובל אוהב לבנות סטים של הארי פוטר, ותמיד מעודכן כשיוצאים סטים חדשים. גאוות היצירה שלו היא הבית של מכסחי השדים, שמורכב מ-5,000 חלקים. את הבית הזה לקח לו מספר חודשים לבנות, עם קצת עזרה מאביו. "אבא שלי עדיין אוהב לבנות בלגו, הוא בנה לאחרונה וילה בת חמש קומות. הוא מעודד אותי לבנות דברים טכניים, ולפעמים כשאני בונה אני צובר נקודות על זה. הבית שלנו מלא בדגמי לגו, בכל חדר אפשר למצוא, אפילו בשירותי אורחים יש דגם של ויטרינה, שאבא שלי בנה". 

נועם סבן (צילום: אלבום פרטי)
נועם סבן | צילום: אלבום פרטי

קם וישר ללגו

"כל היום אני מבלה בלגו. אני קם בבוקר, מצחצח שיניים, שותה מים ואז ישר ללגו", מספר נועם סבן (12) מראשון לציון, שמשחק בלגו מאז שהיה בן שלוש. אימו של נועם מספרת שכל הבית נרתם לאהבה הגדולה שלו ללגו. כשהיה בן 10 הפתיעה אותו המשפחה, וחגגה לו את יום ההולדת בהשראת הלגו. במשך כל השנים הקפידו לקנות לו סטים בחנויות מקומיות ורק לאחרונה הכירו קבוצה בפייסבוק שדרכה הם רוכשים את הסטים.

"אני יכול לשחק שעות בלגו. מיד אחרי שאני חוזר מבית הספר ועד עשר בלילה", אומר נועם, "אני מתחבר ללגו כי אפשר להיות יצירתיים ולעשות עם זה מה שמרגישים בלב. בשנה הבאה כשתהיה לי בר מצווה אני אסע ללגו לנד בגרמניה, ומה החלום שלי? להיות מהנדס לגו כמובן".