נכון שאומרים את זה כל שנה, אבל באמת שהפעם החורף הגזים. מצד אחד, איזה כיף על הכנרת, הא? מצד שני, עד מתי ימי מחלה? כמה טישיו נזרק, כמה תרופות נשפכו, כמה ביקורי רופא? ועוד עכשיו לפינאלה קיבלנו את הקורונה שדופקת לנו את הדילים השווים לחו"ל ומדללת לנו אוכלוסייה בקצב מהמם. אז מה עושים? יורדים לאילת. דווקא בפברואר. דווקא עכשיו. למה? כי השמש שם זורחת (כמעט) תמיד, והמחירים בלי מע"מ, השיער מסתדר מעולה, המלונות רגועים, ואין עומס בבופה והתחושה היא שכאן נופשים. בכל שעות של היום.

וזה מה שקרה בשבוע שעבר. קפצתי לאילת (ושכולם יקפצו, או או או – כן, אני עד כדי כך זקנה), ליומיים בלבד. התירוץ היה לצפות במופע החדש של WOW TO THE FUTURE בבימויו של חנוך רוזן. אחלה תירוץ לרבוץ, לאכול, לישון, לקנות ולנוח ל-48 שעות בעיר הכי דרומית בישראל.

לפני שנתיים, הייתי שם גם. באותו מופע. טוב, זאת לא חוכמה. אחרי הכול, מדובר במופע שרץ כבר 18 שנים על במות תיאטרון ישרוטל שמתחדש וממציא את עצמו מחדש מדי כשנה וחצי. במופע בהשראת מופעי לאס וגאס הידועים צפו כבר למעלה מ-2 מיליון, הוא מתקיים בכל ימות השבוע, מלבד ימי ראשון, וכולל בתוכו פירוטכניקה מפחידה של אנשים שמעמידים את יכולות הגוף שלנו במבחן. הקאסט כולו מיובא מחו"ל וכולל אנשים גמישים מאוד, אמיצים בטירוף שאכלו כנראה דברים אחרים לגמרי ממה שאנחנו אכלנו בילדות, כי הם לא באמת אנושיים.

אילת
אילת | צילום: רועי ברקוביץ, רועי ברקוביץ׳

מודה שאחרי המופע הקודם, לא ידעתי למה לצפות. כפי שכתבתי אז, העלילה הייתה בעייתית, בלשון המעטה. האנגלית הייתה עילגת, העלילה לא החזיקה מים אבל הקטעים עצמם היו מרהיבים והצלחנו לצאת בתחושת וואו, עם הסתייגות.

שמחה לבשר ש-WOW בגרסת 2020 שהושק ממש עכשיו הוא שואו מהודק ומוצלח הרבה יותר. ראשית, מדובר במופע אילם. אין מילים, אין דיבורים וזה כל כך עובד. כוכב המופע שמוביל את העלילה הוא בחור בשם אנטון, צ'ארמר אמיתי שמתחבב תוך זמן מאוד קצר על הקהל בזכות חיוך מתוק וגוף קליל שעף לו על הבמה.

אנטון הוא נער כשרוני ומצחיק שנקלעה למעבדה של פרופסור פרנקה, שם הוא מגלה את מכונת הזמן ובטעות גם מפעיל אותו. במסעו בזמן, הוא מגיע לרומא העתיקה שם פוגש את הגלדיאטורים, משם מגיע לארמון וורסטי, ללטאות הענק היערות הגשם ולרובוטים על המאדים.

בכל עצירה שלו, נכנס הקאסט המשובח ומציג לנו את מרכולתו: רקדנים מדהימים, אקרובטים, גברת בלונדינית ולא צעירה כלל שמקפיצה על רגל אחת ארגזים וחישוקים ועושה בית ספר לכל בנות ה-20, זוג שנקשר על חבל בגובה מטרים מהבמה, פנטומימה היסטרית, להטוטנות מהפנטת ולפעמים צריך שמישהו ירים לנו את הלסת מהרצפה.

אילת
אילת | צילום: רועי ברקוביץ, רועי ברקוביץ׳

כן נציין שהקטעים עצמם חזקים יותר מכל קטעי המעבר והמסעות בזמן ואלו עומדים בפני עצמם גם בלי סיפור המכונה בזמן, אבל אסתכן ואומר שהפינאלה עצמו, כשאנטון הבוגר חוזר בזמן ופוגש את אנטון הילד – הצליח לרגש. WOW TO THE FUTURE הוא מופע לכל המשפחה, מרשים ונפלא, שיכול לסדר לכם ערב באילת.

אבל לפני הערב ואחריו, יש גם את אילת: את הלילה העברנו ברויאל גארדן, המלון בו מתקיים המופע עצמו. יש משהו מאוד רגוע ונעים בלהיות במלון אילתי בלי ההמון של הקיץ ושלל ההתרחשויות בבריכה. ביום הראשון היה שמשי ונעים ומקבץ תיירים וילדים זהובי שיער טבלו להם בבריכה המעוצבת כחוף ים אמיתי (שיחוק ממש שמשלב בין אווירת החוף לבריכה). ישנו בחדר מפנק עם יציאה לבריכה (אידיאלי לשישה אנשים) עם מגבות מסודרות בצורת ברבור ותחושת הקרדשיאניות עושות את מיאמי. בערב אכלנו במסעדה "ישראלית" של המלון, בה טעמנו את הקבב הכי טוב שאכלנו לאחרונה. וביום למחרת, נעשה קריר – ובחסות מזג האוויר, לא נותרה לנו ברירה אלא לקפוץ לקניון ולעשות מעט רכישות שבלי מע"מ יצאו כמעט חוקיות.

בשורה התחתונה: ברחתי ל-48 שעות מהשגרה, מהקורונה, מהבחירות, מהחיים עצמם. מומלץ בחום למי שמרגיש שהחורף סוגר עליו ולא בא לו כרגע על חרמונית בחרמון. המחירים עכשיו בדיחה.

אילת
אילת | צילום: אורי אקרמן

אם בכל זאת, אתם מעדיפים לחכות לעונה החמה באמת, דעו שבקיץ הקרוב, רשת ישרוטל משיקה קייטנות לילדי האורחים. לצד מועדוני צלילה (חינם לאורחי ישרוטל) ופעילויות, ייפתחו גם קייטנות לילדים מגיל 5-8, מהשעה 09.30-17.00 בעלות של 25 שקלים ליום. כמו כן, המדשאות של מלון ספורט קלאב יהפכו לפארק משפחתי שיהיה פתוח בערבים ובו יתארחו כוכבי ילדים, ייבנה מתחם נינג'ה, קירות טיפוס, מתחמי טיק טוק ומציאות מדומה. שתדעו.

לילה ברויאל גרדן: בין 600-2100 שקל.
מופע WOW: מחיר מלא:  129 שקל. אורחי ישרוטל, אזרח ותיק, סטודנט, חייל: 99 שקל. תושבי אילת, נכים: 119 שקל.