מבין שלל הטיפולים הרפואיים הקיימים היום בעולם הבריאות, אין ספק כי אלו האלטרנטיביים תופסים את מירב תשומת הלב. החל משימוש בעלוקות ודבורים, דרך חדרי מלח ועד טיפולים אלקטרו-מגנטיים, נוהגים המטופלים לבדוק רק את השורה התחתונה ולהתעלם מפקטורים אחרים.
אפילו בתוך בתי החולים עצמם ניתן למצוא התייחסות לשיטות המיוחדות הללו. בהדסה עין כרם, למשל, מגדל ד"ר מונצ'וגלו עשרות עלוקות בקופסת פלסטיק. את העלוקות הוא גם מכניס מדי פעם לחדרי הניתוח: הן מוצצות את דמם של החולים וכך ממריצות אותו, ואף עוזרות לגוף במקרה של פציעה קשה.
תמר, חולת סרטן, מטופלת כבר תקופה ארוכה בתהודה מגנטית, שהיא שיטת טיפול מקובלת באיטליה אבל עדיין ניסיונית בישראל. "זה המוצא האחרון שלי. זה לא כואב ולא מזיק, ואפילו אין לזה תופעות לוואי", היא מספרת. המטפל שלה, רופא בבית חולים "אסף הרופא", אף אומר שהוא משוכנע לחלוטין כי בבסיס הטכנולוגיה הזו מונח בסיס פיזיולוגי מלא, ולכן אין לה ממה לחשוש. "בשבילי זה עובד", מוסיפה תמר.
ומה חושבים נציגי הממסד? רובם מסכימים שאם זה לא מועיל, זה בטוח לא מזיק. פרופ' אשר טל, מומחה לבעיות נשימה מבית חולים סורוקה, אומר על חדרי המלח כי "מעולם לא פורסם מחקר מדעי שהראה כמה ילדים מגיבים לזה וכמה לא. בכל מקרה, כל עוד זהו טיפול שבא בנוסף לטיפול התרופתי – אני לא מתנגד".
עם זאת, המדיניות הרשמית של קופות החולים עצמן עדיין מעורפלת. כך למשל העלוקות כבר קיבלו מקום של כבוד, אבל הדבורים עדיין נחשבות לסכנה. בנוסף, אפשר היום לקבל הפניה מהרופא לשיאצו או לדיקור סיני - כאשר חדרי המלח עדיין מחוץ לסל. בשורה התחתונה, נראה כי רק בעוד כמה שנים נדע האם באמת המשוגעים של היום הם השפויים של מחר.