מחלום לסיוט: א' הגיעה בחודש התשיעי להריונה עם צירים לבית החולים לניאדו בשנה שעברה. בהריון הקודם נאלצה א' ללדת בניתוח קיסרי והפעם היא קיוותה ללדת לידה טבעית. הרופאים במיון יולדות שלחו אותה לסיבוב רגלי בבית החולים כדי לנסות לקדם את הצירים.
לקראת ארבע אחר הצוהריים התקבלה א' לחדר לידה, בבדיקות שערכו לה לקראת הערב נמצא כי הכל תקין אצלה ואצל העובר והלידה התקדמה כמצופה, אך לקראת חצות משהו השתנה. ברשומות בית החולים התייחסו למוניטור שעשו לעובר וציינו כי נרשמת האטה בדופק העובר, צוין בדוח עוד 3 פעמים כי נרשמת האטה בדופק - אך לנתון זה לא הייתה אף התייחסות מצד הצוות הרפואי. בשעה 1 וחצי בלילה בניטור נוסף נרשם שאין דופק עוברי. הזוג המבוהל לא הבינו מה קורה סביבם, כל אותם שעות הם חשבו שהכול בסדר אך תוך דקות החתימו את א' על טופס הסכמה לניתוח קיסרי, ותוך 10 דקות מרגע הגעת הרופאה המנתחת, התינוק היה בחוץ. במהלך הניתוח הבחינו הרופאים גם בקרע ברחם שנוצר לא'.
התינוק שהגיע לעולם, יצא חיוור, כחול וללא נשימה. על פי דוח של בית החולים שנרשם רק לאחר הלידה, צוין כי צוות בית החולים החל בביצוע פעולות החייאה, ולאחר 2-3 דקות נראתה התאוששות של דופק וצבע בתינוק. הוא הועבר למחלקת טיפול נמרץ ובניגוד לתקוותם של ההורים התינוק פיתח סימנים של נזק מוחי וכשל רב-מערכתי שהחמיר עד לפטירתו.
"חווינו רגעים נוראים, רגעים שבחיים לא חושבים שיכולים לקרות, אכן קרה הנורא מכל, התינוק שלנו נפטר בעקבות שרשרת של טעויות בבית חולים", נזכרת א' בצער. "בכל התעוררות קיווינו שזה סיוט ושזה לא אמיתי. כל בוקר זה להתעורר ולקלוט שזו המציאות החדשה שלנו. הרגע הזה שהבנו שיש סיכוי קלוש שהוא יישאר בחיים אך כצמח היה נוראי, כבר לא ידענו מה להתפלל".
"היה קשה לקבל את המשבר הנוסף - שבעלי לא מסוגל להמשיך לעבוד"
א' ובעלה הבינו כבר בבית החולים, בזמן שהתינוק היה בטיפול נמרץ, כי נעשה להם עוול והחליטו לערב את עו"ד איריס אגמי מימון, "האימא אמרה לי: 'איריס, אני עשיתי את הדבר הכי קשה שהורה יכול לעשות - להתפלל שהבן שלי לא יחיה'. המשפט הזה מהדהד לי עד היום", סיפרה עו"ד מימון. "הייתי צריכה להשתקם פיזית ונפשית. רציתי להיות נוכחת לבן ה-4 שלנו, לא יכולתי לחזור לעבוד. חזרתי לעבוד לאחר כשנה", מוסיפה א' על השנה הקשה שחוו, "בעלי חזר לעבוד כמו רובוט לאחר חודש וחצי כדי שלא יהיו לנו בעיות נוספות, זה החזיק שלושה חודשים, עד שהבין שהוא לא מצליח יותר. היה קשה לקבל את המשבר הנוסף שהוא לא מסוגל להמשיך לעבוד".
"עברתי כבר שני ניתוחים לתיקון רחם, כי יש בנו עוד רצון להביא ילדים לעולם", היא מוסיפה, "זה דורש מאתנו כל פעם לגייס עוד סבלנות, למצוא עוד כוחות להמשיך להתקדם. הריון נוסף לא יחזיר את הבן שלנו, לא ירפא את הכאב הנוראי, אך זה יאפשר לנו להמשיך להגדיל את המשפחה ושזה לא יהרוס שאר החלומות".
עו"ד של בני הזוג פנתה למשרד הבריאות בדרישה לקיים ועדת חקירה אודות האירוע. בוועדה של במשרד הבריאות קבעו כי "מדובר במקרה מצער של פטירה עקב אספיקציה במהלך הלידה אשר נבעה משגיאה בהערכת חומרת דופק לב העובר שהצריך יילוד תוך דקות ספורות מרגע הופעתו. הוועדה הצביעה על מספר ליקויים וכשלים נוספים בניהול הלידה אשר הובילו ואף אפשרו את התרחשות האירוע".
"בוועדה הרגשתי שרואים אותנו", סיפרה א' בהתרגשות. "עם כל הצער והעצב האין-סופי אנו שמחים שאלו המסקנות ושקיבלנו הכרה. אחת המטרות היא שינוי בהתנהלות, להעלות מודעות, שטעויות כאלה לא יחזרו על עצמן, אם זה יכול להציל תינוק או אישה אחת, מה טוב. אחת הנקודות האור שהייתה בבית חולים היא ד"ר ארבל שטיפלה בי ברגע הקריטי והצילה את מה שיכלה עדיין להציל אותי ואת הרחם שלי. היא גם הבטיחה לנו שתעשה שינויים במחלקה בעקבות מה שקרה ושמענו שהיא עשתה. היא גם הייתה פה עבורנו עם הרבה רגישות".
תגובת עו"ד איריס אגמי מימון: "שרשרת הכשלים הארוכה והחמורה בטיפול במרשתי ובבנה התחילה משלב הקבלה במיון יולדות, התעלמות ממוניטור ש'זעק לשמיים', שלב ההחייאה ואשפוזה של מרשתי ב'מחלקת יולדות' שם היא ובעלה נאלצו להתמודד עם הקושי הרגשי לראות משפחות ביום המאושר בחייהם. מרשתי עברה כבר 2 ניתוחים לתיקון הקרע ברחם וקיים חוסר ודאות גדול באשר לסיכוייה להרות מחדש".
תגובת בית החולים לניאדו: "בית החולים מטפל באלפי יולדות בשנה, תוך הקפדה על בטיחות היולדות והילודים. לצערנו שילוב נסיבות חריג הוביל לתוצאות הטרגיות של המקרה. אנו משתתפים בצערה העמוק של המשפחה. מיד בתום האירוע, התקיימו דיונים מקיפים ומעמיקים בהשתתפות כלל הצוותים הרלוונטיים באגף, הופקו לקחים ויושמו באופן מידי. כמו כן, צוות בי"ח שיתף פעולה באופן מלא עם ועדת הבדיקה. בית החולים קיבל את דוח הוועדה לפני כחודש, לומד אותו ומתייחס אליו בכובד ראש".