ילדה לוקחת סירופ לשיעול
בילדים מגיל 5-15, הסיכון למחלה ראומטית גבוה | צילום: istockphoto

דלקת גרון היא מחלה שכיחה בילדים ובמבוגרים. במקרים רבים מדובר במחלה שנגרמת על ידי וירוס ואינה זקוקה לטיפול אנטיביוטי. וירוסים כמו וירוס השפעת או מחלת הנשיקה גורמים לכאבי גרון קשים אך הטיפול באנטיביוטיקה לא יועיל.

דלקת גרון שדורשת התייחסות היא זו הנגרמת מחיידק בשם סטרפטוקוק A. חיידק זה גורם לדלקת גרון חריפה המלווה בחום גבוה, כאבים בבליעה, כאבי ראש ולעיתים גם כאבי בטן. לעיתים יכול הזיהום המקומי להתפשט ולגרום לזיהום חמור שדורש טיפול באשפוז או ניתוח. ברוב המקרים, דלקת הגרון חולפת מעצמה גם ללא טיפול.

מדוע חשוב להבדיל בין דלקת חיידקית לוויראלית, והאם ניתן להבחין ביניהן לפי המראה?
ברוב המקרים לא ניתן להבדיל בין דלקת גרון הנגרמת מחיידק או מווירוס על פי המראה; זיהוי ודאי מחייב לקיחת משטח גרון. דלקת הגרון החיידקית עוברת לרוב ללא טיפול אבל לאחריה עלולים להתרחש סיבוכים - פגיעה בלב ובפרקים הידועה כמחלה ראומטית או פגיעה בכליות. בעבר, לפני עידן הטיפול האנטיביוטי, הייתה הפגיעה בלב ובפרקים גורם מוביל לתמותה ונכות כתוצאה מפגיעה קשה במסתמי הלב. עם השימוש בפניצילין ירדה השכיחות באופן דרמטי, ופגיעה לבבית לאחר דלקת גרון נדירה יחסית. הרצון למנוע את הפגיעה בלב לאחר דלקת גרון הוא הסיבה החשובה לטיפול באנטיביוטיקה בדלקת גרון.

האם גיל החולה חשוב?
בניגוד למה שחושבים הורים רבים, הרי שבקרב תינוקות - מראה של דלקת גרון מכוון בעיקר למחלה ויראלית ואין אפילו צורך לקחת משטח גרון או לטפל באנטיביוטיקה. בילדים צעירים מתחת לגיל שלוש שנים נדיר הסיבוך של מחלה ראומטית והצורך בטיפול אנטיביוטי הוא נמוך. מעל גיל 40 שכיחות המחלה הראומטית נמוך ופעמים רבות אין צורך בטיפול אנטיביוטי.
בילדים מגיל 5 ועד 15 שנים, הסיכון להתפתחות מחלה ראומטית לאחר זיהום בסטרפטוקוק הוא הגבוה ביותר ודורש זהירות מיוחדת.

האם יש צורך בטיפול באנטיביוטיקה שאינה פניצילין?
עד היום לא נמצא חיידק סטרפטוקוק A שעמיד לפניצילין ולכן אין צורך בטיפול אחר. בחולים הרגישים לפניצילין ניתן לתת תרופות אחרות שאינן מקבוצת הפניצילינים. צריך לזכור שחלק מהאלרגיות לפניצילין, הבאות לידי ביטוי בפריחה קלה, אינן באמת אלרגיה כי אם פריחה בגלל הווירוס שגרם לחום ודלקת הגרון ולא בגלל האנטיביוטיקה. במקרים אלו, לפעמים נכון להמשיך בטיפול האנטיביוטי ולראות כי הפריחה חולפת למרות שהטיפול האנטיביוטי ממשיך.
לפי ההנחיות החדשות לטיפול בדלקת גרון ניתן לתת את הטיפול פעם ביום למשך 10 ימים ולכן הטיפול אינו מסובך.

מה פירוש המושג "נשא"?
אם נבדוק אנשים בריאים ברחוב נמצא כי ל-10 עד 15 אחוז מהם יש את חיידק הסטרפטוקוק והם אינם חולים כלל. אנשים אלו נקראים נשאים, הם אינם זקוקים לטיפול ולא ייגרם להם סיבוך של מחלה ראומטית.

לסיכום:

  •  אם כל הסימנים מכוונים למחלה ויראלית כמו שפעת אין צורך לקחת משטח גרון ואין צורך לתת טיפול אנטיביוטי גם אם הגרון כואב.
  • מומלץ לקחת משטח גרון לפני תחילת טיפול אנטיביוטי, על מנת לקבוע האם המחלה נגרמה מחיידק או לא. בכל מקרה אין לקחת משטח גרון לאחר התחלת טיפול כי התוצאה תהיה תמיד שלילית, אפילו לאחר מנה אחת של אנטיביוטיקה.
  • חיידק הסטרפטוקוק A רגיש לפניצילין ובדרך כלל אין צורך לתת אנטיביוטיקה אחרת או חזקה יותר לטיפול בו. ניתן לתת טיפול פעם ביום למשך 10 ימים.
  • חשוב לטפל בדלקת גרון הנגרמת על ידי חיידק הסטרפטוקוק על מנת למנוע את הפגיעה המאוחרת בלב, בכליות ובפרקים. גם אם המחלה חלפה מעצמה, אם המשטח חיובי יש לתת טיפול אנטיביוטי למניעת הסיבוכים המאוחרים.
  • ברוב קופות החולים ניתן לברר את התשובה באינטרנט או בטלפון. אל תסמכו על הרופא ואל תניחו כי אם לא הודיע אז הכל בסדר. אם משטח הגרון יצא חיובי, פנו לרופא לקבל טיפול אנטיביוטי גם אם הבראתם.
  • משטח גרון חיובי ללא סימני מחלה אינו מצריך בהכרח טיפול והאדם הנושא את החיידק בגרונו ללא מחלה נקרא "נשא".

    מאמרים נוספים של רופא הילדים, ד"ר רונן מוסרי