מורה מול הלוח בכיתה
לא כולנו מתמטיקאים | צילום: אימג'בנק / Gettyimages

אוקיי, מודה: באחד בספטמבר בכיתי כמו ילדה עם קוקיות. "אוי מתוקה, זה באמת מרגש שמיקה עולה לכיתה א'", הנהנה חברתי ג', אבל האמת היא שהייתה לי סיבה אחרת לייבב: לקום בשבע בבוקר זה טבעי לי כמו טחורים, ומעכשיו אצטרך לעשות זאת באופן קבוע. אתם מבינים, כשיש לכם בבית ילד גדול שהולך לבד לבית הספר, אתם פטורים מלהתעורר ביחד איתו: אבא מכין לו סנדוויץ', ואת הצמות לקטנה אפשר לקלוע גם בשמונה וחצי-תשע, ברצינות, לא זוכרת מתי הכנתי סנדוויץ' לאחרונה, אולי בינואר שעבר כשאלעד היה במילואים.
אבל כעת השתנו סדרי עולם, או כמו שאמר לנו יצחק השומר ביום האחרון בגן: "לבית הספר תצטרכו להגיע מוקדם, כן?"
וכך צעדנו בשבע וחצי בבוקר – מיקה, אלעד ואני – קודם אל כיתה א' ואחר כך אל חצר בית הספר, לצפות בטקס החגיגי שבו כבר טפטפתי מהסיבות הנכונות. לא יודעת למה זה מרגש כל כך, הרי בסופו של דבר לא מדובר במעבר כה דרמטי: גן חובה זה סוג של כיתה א', וכיתה א' זה סוג של גן.
ובכל זאת, כשהמנהלת הכריזה "ועכשיו קבלו את הכיתה של המורה גילה", ומיקה עברה עם חבריה מתחת לגשר הצבעוני של "שלום כיתה א'", הבנתי שזהו, תם עידן. ולא בטוח שזה מוצא חן בעיניי.

* * *

השבוע סימן בנט את היעד המרכזי שלו כשר החינוך: הכפלת מספר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה. "כל הכבוד לבנט", צהלו הטוקבקיסטים לב ואולג, ואני הבנתי ללבם: גם אני הייתי שמחה לו שר החינוך בכבודו ובעצמו היה מכריז שיש לשכפל אותי.
"אומת הסטרט-אפ צריכה לאפשר לתלמידיה לעסוק במדע, ולימודי המדע נשענים על מתמטיקה", הסביר בנט. במסגרת התכנית יתווספו שעות לימוד, מספר המורים למתמטיקה יוכפל, ותיבדק רמת הקושי של בחינת הבגרות במקצוע. אבל מי ששואף להיות מדען ילמד חמש יחידות מתמטיקה בכל מקרה, ומי שצריך לעשות בשבילו שמיניות באוויר כדי שיצליח במשימה – גם ככה מדען גדול כבר לא ייצא ממנו; אז מה פשר התכנית?
מעבר לחוסר ההיגיון שבדבר, יש משהו מדכא בעובדה שזו המטרה הראשונה של שר החינוך הנכנס. אוקיי, האיש מיליונר סטארט אפ, מן הסתם לו עצמו יש זיקה למדעים, אבל גם הוא צריך לדעת שבשביל חמש יחידות צריך כישרון וראש ריאלי, ומה לעשות שלא לכולם יש. אי אפשר ולא צריך להצטיין בהכל. במקום לשנע תלמידי ארבע יחידות אל עבר האינדוקציה והווקטורים, אני מציעה לתגבר את תכנית הלימודים בשיעורים נחוצים באמת:

שיעורי חינוך מיני במוסדות דתיים
עד מתי תלמידים בישראל יסיימו 12 שנות לימוד בלי שיהיה להם מושג בהתנהגות מינית? הכרתי בנות דתיות שלא ידעו מה זה אמצעי מניעה, הכרתי גברים דתיים שלא ידעו מה עושים בדייט ראשון, שלא לדבר על השלישי. ומה עם הסברים על הטרדות מיניות וזכות האדם על גופו, החפצה וגבולות, אינטימיות אמיתית מול פורנו, נשיות וגבריות? סליחה, אני מצפה שבישראל 2015, בוגרי ישיבות תיכוניות ואולפנות ילמדו על מין מעבר להלכות נידה ודיני טהרה. חוץ מזה מדובר בפיגור סביבתי שלא אמור להיות מנת חלקם של אנשים שאמורים להיטמע בחברה מעורבת.

קואצ'ינג לילדים
לפעמים, כשאני פוגשת טיפוסים המומים, כאלה שמבוהלים מהחיים, מאנשים, מעצמם - אני תוהה מה היה קורה אם מישהו היה מרביץ בהם קצת כריזמה וביטחון עצמי בגיל שבו האישיות מתעצבת. נכון, אין דרך להפוך טיפוס מופנם למסמר הערב, אבל אפשר לעבוד על הערכה עצמית ולשפר מיומנויות בינאישיות, בצורה מסודרת ועם מורים שהוסמכו לכך. שיעורי כישורי חיים שנהוגים היום בבתי הספר הם מעין גרסה משודרגת של שיעורי החברה של פעם, עם שיעורי בית והקשרים אקטואליים; אני מדברת על אימון אישי אמיתי שמחדיר בילד אמונה ומוטיבציה לטרוף את החיים.  

ערבית כמקצוע חובה
כמה מדברים על זה, ודבר לא נעשה. היום ילדים מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה ב', וערבית, מה? מעל 20% מאזרחי ישראל הם ערבים, כל אויבנו דוברי ערבית, ועדיין מדובר בשפה השמורה לאהוד יערי ואנשי מודיעין בלבד. "לימודי מתמטיקה יעזרו לנו להתמודד עם איומים אסטרטגים", קבע בנט. לימודי ערבית יעזרו לנו להתמודד עם איומים אסטרטגים, בנט. קודם כל לימודי ערבית.

לימודי תזונה נכונה
תקראו לי מופרעת, אני חושבת שזה מטורף לא לדעת מה זה שומן טראנס או מה ההבדל בין פחמימה רגילה למורכבת. היום, כשתוחלת החיים הולכת ועולה ומשחקי המחשב תופסים את מקומם של המחבואים והתופסת, ילדים צריכים לגלות אחריות אישית ולקחת חלק בטיפול במגיפת ההשמנה.

* * *

בדרך כלל כשאנשים מתבקשים לציין מי המנטור שלהם, הם לא מציינים שם של מורה מתקופת בית הספר. אנשים מדברים על המפקד בצבא, על המרצה באוניברסיטה, על הבוס הראשון שנתן להם צ'אנס. זה לא מקרי: כשמורים מלמדים תלמידים בעיקר לשנן את החומר, הם לא באמת יכולים להשפיע.

אחד הדברים שאני גאה בהם, זה המעבר של הילדים שלי לחינוך המשותף. שניהם לומדים במסלול קשת שמשותף לדתיים וחילוניים, שבמסגרתו הם לומדים לנהל דיאלוג, לשאול שאלות ובעיקר לתרגל סובלנות כלפי האחר. אני מקווה שבמהלך השנים הם יפגשו לפחות מורה אחד שישפיע על חייהם, אבל אין לי אשליות: למרות המסלול המשודרג, גם הם יקבלו בבית הספר רק מעט מאוד כלים שבאמת יעזרו להם להצליח בחיים. יצירתיות, כריזמה, תעוזה ועידוד למחשבה מקורית – לא נמצאים בדי.אן.איי של מערכת החינוך בישראל, שעדיין מתייחסת לתלמידים כאל שבלונות בפס ייצור.

אני מתרגשת בשביל מיקה שלי על שעברה למגרש של הגדולים, אבל יודעת שאת הדברים החשובים באמת, היא לא תלמד בבית הספר. לא כל עוד שר החינוך חושב שמתמטיקה היא הבסיס להצלחה בחיים.

 >> לכל הטורים של אורית נבון