הרבה ילדים פשוט לא אוהבים לאכול, ואם כבר הם מסכימים להיעתר לתחנונים שלכם, מדובר על מעט מאוד סוגים של אוכל (בדרך כלל ממתקים). עם הזמן, הסירוב שלהם לשבת סביב השולחן והדאגה המופרזת שלכם, הופכים את חווית הארוחה המשפחתית שאמורה להיות נעימה, למשימה שצריך לגייס עבורה כוחות סיוע מיוחדים. "הנה בא המטוס", "מי פותח פה כמו אריה?" או "גם דייגו אוהב שניצל", קוראות אמהות מיואשות מסביב לגלובוס. כשגם המאמצים האלה כושלים, נותרים בדרך כלל בשדה הקרב ילד אחד עם פה חתום, והורה עם שיער מרוט ותחושת כישלון צורבת. אז אם השיטות הקונבנציונליות לא עובדות, הנה כמה דרכים שיעזרו לכם להפוך את הארוחה שלו לחוויה קולינרית ששניכם לא תשכחו.
מנות מעוצבות: גרסת הילדים
הילית שפר, מאיירת ידועה ואמו של יואל בן השלוש, סרבן אוכל מדופלם, החליטה להשתמש בכישוריה העיצוביים כדי לדרבן את יואל הקטן לפתוח פה גדול. בבלוג הצבעוני שלה שנקרא "לכל ארוחות – מגוון הצעות הגשה לסרבני אוכל", היא מציגה עיצובים וציורים למנות שהיא מכינה לבנה ומפרטת כיצד ניתן להכין אותן בכל בית.
"יואל מאז ומתמיד הראה התנגדות לאוכל ועם הזמן זה הפך לעניין יותר ויותר מורכב", אומרת שפר. "בשלב מסוים התחלתי להכין לו צלחות מאויירות והתגובה הראשונית הייתה מדהימה. זה יצר עניין אצלו ורצון להגיב, להריח, לבדוק ולטעום. הגישה שלו לזה הייתה ממש חיובית; הוא פשוט רוקן את הצלחת והשמחה היתה גדולה".
הילית גם מייעצת לא להיפגע אם בשלב מסוים יימאסו עליו הצלחות המעוצבות. "ילדים הם יצורים הפכפכים, ועם הזמן חלק מהצלחות המושקעות שהכנתי מצאו את עצמן מושלכות אל הקיר. בתור מאיירת, עם כל האגו המתלווה לזה, התגובה הזאת לא קלה, אך אני נגד קיצוניות ואובססיביות, ולכן עכשיו אני מכינה לו צלחת מיוחדת כזאת רק פעם בשבוע. פעם אחת הגשתי לו צלחת ריקה עם הרבה מאכלים לצידה. הוא לא הבין מה קורה, ואז התחיל להגיד: 'טוב, אני לוקח מלפפון - זה יהיה האף והביצה תהיה עין'".
הבלוג של הילית התחיל ממש בטעות, והיא לא ציפתה לגל הזהדהות כל כך גדול מהורים שבסך הכל רוצים שהילד שלהם ישב לאכול. "העליתי את תיקיית התמונות הלא נכונה לפייסבוק", היא אומרת. "לא התכוונתי להעלות את תמונות הצלחות של יואל, אבל התגובות עליהן היו כל כך חמות ומרגשות, ואנשים מאוד הזדהו והתלהבו. אני חושבת שזה עובד בעיקר בהתחלה, כחידוש, אבל צריך להיזהר לא לשדר לילד שאנחנו יותר מדי דרוכים לתגובה שלו, כי הוא יקלוט אותנו וימרוד. ילדים הם מאוד רגישים ובודקים גבולות, במיוחד בגילאים שבין שנתיים לארבע".
לא ללחוץ עליו לסיים את הצלחת
מירי ולצמן, דיאטנית קלינית, מפנה אצבע מאשימה גם כלפי ההורים. "ישנן הפרעות אכילה אפילו בגילאים קטנים וישנה גם בעיה ספציפית שנקראת רגישות תחושתית, וכדאי קודם כל לבדוק שזה לא המקרה", היא אומרת. "מלבד המקרים האלה, הרבה פעמים ילדים מסרבים לאכול בגלל ההורים. אמא שלא סובלת לכלוך, למשל, יכולה להפריע לילד לאכול ברוגע עם התערבויות מיותרות שקשורות בניקיון. האווירה וההגשה צריכות להיות נוחות ונעימות, ואנחנו צריכים לשמש דוגמה – לא לומר איכס על אוכל ולא לסרב לאוכל חדש שמוצע לנו. חשוב להקפיד על כמה שיותר ארוחות משפחתיות, ולא ללחוץ על הילד לסיים מהצלחת".
ועוד כמה טיפים שיהפכו לכם את החיים קלים יותר:
1. שמרו על שגרה - שגרת זמני ארוחות היא קריטית עבור ילדים. אל תתנו להם מיץ, ממתקים וחטיפים לפחות שעה לפני הארוחה. אם הילד יגיע לשולחן כשבטנו לא מלאה, יש סיכוי גבוה יותר שיסכים לאכול.
2. הגישו לו מנות יפות ומשמחות בצבעים רבים וטקסטורות שונות - שימו על הצלחת משהו קשה לצד משהו רך, משהו בהיר לצד משהו כהה. אפשר ליצור מחיות אוכל צבעוניות מירקות במקום להגיש אותם בצורתם המקורית. גזר ואפונה, למשל, ייצרו מחית בצבעים יפים, אותה אפשר גם להזליף בדרכים יצירתיות.
3. במידה והילד אוהב מאכל מסוים, לכו על זה - גם אם זה לא המזון הכי הבריאותי בעולם, כמו פיצה או צ'יפס, תוכלו להכין להם גרסאות ביתיות ובריאות יותר. צ'יפס אפשר להכין בתנור ומירקות שונים; פיצה אפשר להכין בבית, גם מקמח מלא, ולשים עליה סוגים שונים של תוספות בריאות יותר. ברגע שהרחבתם את הגדרת המאכל שילדיכם מחובר אליו, תוכלו להמשיך ולהרחיב למאכלים נוספים, אחרים אך דומים.
4. השתמשו באביזרי מטבח - כיום קיימים שלל אביזרים לא יקרים, שיהפכו את האוכל שאתם מגישים לילדיכם ליפה יותר מפתה. למשל, מנדולינה שתהפוך גזר פשוט לרשת, או סכין חורץ שיהפוך מלפפון לפרח.
5. שחקו עם האוכל - ילדים שעניין האוכל הפך עבורם למטרד צריכים למצוא בו שמחה מחודשת, ודרך משחק הם עשויים למצוא טעמים אהובים עליהם ולנסות מאכלים חדשים. דוגמה למשחק כזה: חיתכו סוגים רבים וצבעוניים של מאכלים לחתיכות והגישו אותם על הצלחת כמו חלקים במשחק לגו. עודדו את הילד להיות יצירתי וליצור מהם צורות. תוך כדי משחק, עודדו אותו גם לאכול.
6. לימדו מתי הילד שלכם רעב – עקבו אחר השעות שהילד שלכן רעב אך עדיין לא עייף מדי כדי לשבת לשולחן. סרבן אוכל עייף זה מתכון לאסון קולינרי. הציגו בפני הילד מאכלים חדשים רק כשהוא נראה לכם ערני מספיק כדי לקלוט אותם.
7. אל תתייאשו - בדיוק כמו שאמרו לכם כשהקטן טעם לראשונה מוצקים: צריך בערך 12 טעימות כדי שהילד יחליט אם הוא אוהב או לא אוהב משהו. הגישו את המאכלים הטובים והבריאים שוב ושוב, אל תוותרו על ירקות רק כי הילד עושה פרצופים ופשוט תגישו את אותה הגברת בשינוי אדרת.
8. שתפו את הילדים בתהליך - קחו אותם איתכם למכולת לבחור מצרכים, תנו להם לעזור עם הקניות, בחרו מתכון מספר בישול והכינו אותו ביחד. הפעילות תהיה מהנה לכולם ורוב הילדים ירצו לפחות לטעום את תוצרתם, במיוחד אם גורם שלישי יגיע, יראה ויתפעל.