יום אחד הילד שלכם מחליט לבדוק עד כמה הסולם בגינה יציב והוא מטפס עליו. לפתע, נשמעת חבטה ואתם רצים לכיוונו בבהלה. ממרר בבכי, הוא אוחז את ראשו בידיו ומצביע על החבלה שנגרמה.
"נפילות על הראש הן מצב שכיח מאוד בגיל הרך", אומר ד"ר אמיר מנדלסון, מומחה לרפואת ילדים ב"כללית" מחוז שרון שומרון ובמיון ילדים בבית החולים "מאיר". "למרבה המזל, ברוב המקרים מהסוג הזה לא צפויה סכנה משמעותית לילד. אולם, במקרים מסוימים ונדירים ייתכן נזק לטווח הקצר, ובמקרים נדירים אף יותר תיתכן פגיעה לטווח הארוך, לרבות דימום מוחי".
ד"ר מנדלסון עושה סדר בנושא ומסביר אחת ולתמיד מה כדאי לעשות כשזה קורה. ההסבר מתחלק לשניים - בהתאם לגיל הילד.
עד גיל שנה: כל חבלת ראש מחייבת פניה לגורם רפואי
"חשוב לדעת שפעוטות בשנים הראשונות לחייהם נמצאים בסיכון גדול יותר לנפילות. אחת הסיבות לכך היא שמשקל הראש שלהם גדול יחסית לגופם הקטן, מה שעשוי להשפיע על שיווי המשקל שלהם", מסביר ד"ר מנדלסון.
ילדים עד גיל שנה נחבלים בעיקר כתוצאה מתאונות קטנות יחסית, בזמן שהותם תחת השגחה הורית. למרות זאת, לעיתים המשמעות הקלינית חמורה.
חשוב לזכור שגם ילדים שאינם זוחלים יכולים למצוא את עצמם מתגלגלים ונופלים וכך להיפגע בצורה משמעותית. חבלה כזאת נגרמת לרוב מחוסר תשומת לב של ההורים, כמו למשל בעת השארת תינוק על משטח החתלה ללא השגחה צמודה. בהקשר זה, חשוב לציין שגם תינוק בן יומו עלול לזוז וליפול ממשטח גבוה.
גם ילדים הנמצאים בשלב התפתחות ההליכה, עשויים ליפול, אולם לרוב נפילה מסוג כזה אינה גורמת לפציעה משמעותית.
איך מונעים?
"קודם כל, חשוב לשמור על סביבה בטיחותית, ולהימנע מהשארת הפעוט על משטחים גבוהים.
"עצה חשובה נוספת שרלוונטית בעיקר לימי הקיץ, היא להימנע מקרבת הפעוט למים עומדים, כמו למשל לצד בריכה ואפילו דלי מים שעלול להוות עבורו מלכודת מוות בעת נפילה לתוכו. זאת כאמור, בשל מבנה הגוף של הילד בגיל זה, שעשוי למנוע ממנו למשות עצמו מהמים בעת הנפילה".
מה לעשות במקרה של נפילה?
"באופן כללי, בכל מקרה שבו הנפילה מלווה בחבלת ראש, ההנחיה היא להגיע לטיפול רפואי. חשוב להקפיד על כך בעיקר במקרים שבהם נצפים סימני חבלה ברורים על ראשו של הפעוט - מנפיחות ועד דימום. הסיבה היא שחבלה כזאת עלולה להעיד על דימום פנימי".
ד"ר מנדלסון מדגיש כי רצוי מאוד להיבדק גם במקרה שלא נראה סימן חבלה - למשל, במקרה שהתינוק נופל מגובה.
"מאחר שילד בגיל הזה לרוב לא יודע לתקשר היטב ולא תמיד ברור מה כואב לו או מטריד אותו, חשוב להיות ערים לכל מצב של שינוי בהתנהגות, הכרוך באי שקט או בהקאות מרובות".
במקרה הזה ד"ר מנדלסון מבקש להרגיע מעט ומציין שהקאה חד פעמית אינה בהכרח מעידה על בעיה, ולעיתים עלולה להתרחש על רקע של בכי ולחץ של הילד כתוצאה מהמכה.
"בנוסף, חשוב לדעת שמצב של אפתיה הוא סימפטום מחשיד ביותר. לכן, אם הילד לא מתעורר משינה, אינו מגיב לרעשים או לא מגיב לניסיונות להעירו, יש להגיע באופן מידי ובהול למיון. במקרים מסוימים, הילד יופנה לביצוע בדיקת CT למטרת איתור פגיעה משמעותית המצריכה התערבות ניתוחית".
אחרי גיל שנה: שימו לב להתנהגות הילד לאחר החבלה
החדשות הטובות: בשלב זה של חייו, יכולות התקשורת של הילד גבוהות יותר, ולכן לרוב ניתן להעריך טוב יותר את מצבו. החדשות הרעות: ילדים בגיל הזה לרוב פעילים יותר, עצמאיים יותר וגם נחבלים יותר.
מה עושים? הנה הטיפ של ד"ר מנדלסון: "כל נפילה המתרחשת במקום שנמדד כגבוה יותר מגובה הילד, מחייבת בדיקת רופא. כצעד מניעתי נוסף, חשוב להקפיד על חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים וכלי תחבורה שונים".
מה לעשות במקרה של נפילה?
"ראשית חשוב להבין שדין מעידה מהליכה אינו דין חבלה מנפילה מגובה, ממדרגות, מפגיעה מחפץ כבד או מתאונת דרכים – פעולות הכרוכות בסיכון גדול יותר.
"בנוסף, יש לשים לב לסימנים מחשידים, כגון: שינוי בהתנהגות, אי שקט, אפאטיות, בלבול, הקאות חוזרות, כאבי ראש, שינוי בהליכה או עמידה לא יציבה, חולשה של יד או רגל, דימום מהאף, מהאוזן או ממקום החבלה, טשטוש ראיה ואף פרכוס או התכווצויות. במקרה שקיימת חבלה משמעותית, אין להזיז את הנפגע ויש לקרוא מיד לעזרה למקום".
בעת ההגעה לרופא, הפרוצדורה המתבקשת היא קודם כל בדיקה גופנית מלאה הכוללת גם בדיקה נוירולוגית, שתבחן בין היתר רפלקסים, תזוזת עיניים תקינה ועוד. במהלך הבדיקה, ימדדו מדדי דופק ולחץ דם, אשר יוכלו להוות אינדיקציה מסוימת לגבי חומרת הפגיעה.
ברוב המקרים, הילד יידרש להשגחה ולפיקוח רפואי צמוד בלבד, כתלות במידת חומרת הפגיעה כמובן.
כשמדובר בילד פצוע ראש הנמצא במצב קשה וסובל מאפאטיות או מהקאות מרובות, הוא יופנה על פי שיקול דעת הרופאים, לביצוע בדיקת CT, שתאפשר לראות היטב את המצב הפנימי בגולגולתו ומוחו של הילד. במקרים נדירים תידרש התערבות ניתוחית לצורך ניקוז הדימום.
"החשוב ביותר במצב כזה הוא להפגין אמפתיה כלפי הילד"
אחרי שהבנתם כיצד חשוב לנהוג ומתי לפנות לרופא, עדי שמיע-עצמון, פסיכולוגית קלינית ממרכז שניידר לרופאת ילדים" מפרטת כמה טיפים חשובים נוספים שיסייעו לכם להבין מהי התגובה ההורית המומלצת כשילד מקבל מכה:
צרו סביבה בטוחה: בגיל הרך, לחקירה העצמית ולהתנסות ישנה חשיבות רבה בפיתוח המוטוריקה ותחושת העצמאות והמסוגלות. כדי לאפשר לילדים לחקור ולהתנסות בחופשיות, תפקידנו כהורים הוא ליצור סביבת משחק בטוחה ככל שניתן, (למשל להימנע מהשארתו בסביבת שולחנות וחפצים חדים או שבירים), ולצד זה לעודד את הילדים לחוות ולהתנסות.
הפגינו אמפתיה: בין שמדובר בשריטה קלה או בחמורה יותר, העמדה ההורית החשובה היא להפגין אמפתיה כלפי הילד ותחושותיו. משפטים כמו: "נכון שנפלת וקצת נבהלת?" יסייעו לילד להבין שיש מי שקשוב לתחושותיו, שנמצא שם לצידו. להבדיל מכך, משפט כמו: "תפסיק כבר לבכות" משרת בדיוק את המטרה ההפוכה, ועלול לגרום להחמרת המצב. חשוב לזכור כי הבכי הוא אמצעי התקשורת של הילד המאפשר לו לשדר להורה שהוא מבוהל או כאוב.
דברו איתם על מה שקרה: בשלב הבא, אם המכה אינה דורשת התערבות רפואית, רצוי לסייע לילד להתמודד עם המצב המתסכל. חשוב שנתקרב, נגיע ונציע מגע או חיבוק אשר יכול לשמש ככלי מרגיע בעת הנפילה. בנוסף, כדאי לדבר עם הילד על מה שקרה ולבחון את תחושותיו. כך למעשה הוא מקבל "אישור" לגביהן.
רצוי מאוד שהשיחה עם הילד תתנהל בצורה רגועה ושלווה ככל שניתן, מאחר שהורה מבוהל עלול לעורר דאגה וללבות את החרדה אצל הילד. משפטים כמו: "שיחקת והיה לך כיף ואז נפלת" מאפשרים לו להבין את התרחשות הפציעה כחלק מרצף האירועים שחווה, וכן "לעבד" את החוויה במלואה וגם את הרגעים היותר נעימים שקדמו למאורע.
הירגעו בעצמכם: בהמשך לנאמר בסעיף הקודם, באופן טבעי, סביר להניח נפילה של ילד מעוררת דאגה מסוימת בקרב ההורים, וודאי אם נכחו במקום בזמן ההתרחשות. מצב זה עלול לעורר לעיתים תגובה מגוננת ובלתי מאופקת מצד ההורה. אם זה קורה, חשוב לדבר עם הילד על מה שקרה ועל התגובה ולספר לו על החוויה האישית שלכם: "אתה יודע, גם אבא מאוד נבהל כשהוא ראה שנפלת" – פעולה כזאת תגרום לילד להבין שתחושות מעין אלה בהחלט לגיטימיות.
שלב ההתנסות החוזרת: אם הדבר מתאפשר, נסו לחזור ביחד עם הילד למשחק שבו שיחק לפני שנפגע. למשל, אם הנפילה התרחשה ממגלשה, ניתן להציע לו לחזור להתגלש בה ביחד, לאחר שנרגע כמובן. בכל מקרה, חשוב להחזיר את השליטה לידיו, ולבחון כיצד הוא רוצה להתנהל – האם לנוח ולשבת בצד או להמשיך במשחק. כל מה שירצה באותו רגע מקובל.