לוגן סוורינגן תמיד היה ילד מיוחד. מעבר לכך שהיה בבת עיני שני הוריו, לוגן אובחן בגיל צעיר מאוד עם סיסטיק פיברוזיס, מצב שהביא לחישוב מסלול מחדש מבחינת ההורים, עד שלמדו להתמודד עם המציאות ולחיות עמה. אלא שאז הגיעה הדיאגנוזה השניה, שגרמה להתמודדות עם הסיסטיק פיברוזיס להיראות כמו משחק ילדים. לוגן המתוק אובחן בגיל ארבע עם גידול מסוג נוירובלסטומה, והחיים עברו למצב השרדות משפחתי. ההורים לא הפסיקו לתעד את לוגן במלחמתו בת העשרה חודשים בסרטן, שכללה ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות, השתלת מח עצם ושהייה ממושכת בבית החולים, והתמונות נותנות הצצה כנה ומרגשת לתקופה שאף אחד מבני המשפחה לא יתגעגע אליה, אבל כולם שמחים שהיא עברה.
ממש לאחרונה, קיבל לוגן את ההודעה המשמחת שהוא כעת נקי מסרטן, ומשפחתו לא מפסיקה לעדכן את עמוד הפייסבוק שלו, ׳השרור של לוגן׳, שם ניתן לראות את הילד המתוק ששיערו עכשיו מתחיל לצמוח שוב חוזר לחיים. העיתונאית דניס סטירק ליוותה את המשפחה בתקופה הקשה הזאת, ולדבריה חזרה מהחוויה מועצמת. ״למדתי שלהורים לילדים עם סרטן יש את העבודה במשרה מלאה הכי קשה שאפשר להעלות על הדעת: לוודא שילדיהם נשארים בחיים. זה לא משהו שהם כיוונו אליו או קיוו לעשות. הם לא הגישו קורות חיים. פשוט נתנו להם את התואר הזה, ׳הורים לילדים חולי סרטן׳, והם עושים את זה, איכשהו, כאילו שלמדו לקראת הרגע הזה כל החיים״.
״אני למדתי שילד קטן אחד בשם לוגן מאתגר את כל מה ששייכתי אי פעם למושג ׳חוזק׳,״ ממשיכה סטירק להתפעל. ״למדתי שלפעמים אנשים קטנים מאוד יכולים להשאיר חותם עצום. למדתי שחלק מפסידים בקרב הגדול וחלק מנצלים, ושאדיבותם של זרים יכולה להיות דבר חשוב מאוד. למדתי עד כמה כואב לצפות מהצד בילד קטן כל כך שמתמודד עם קשיים, אבל שאסור לנו, על אף הקושי, להפנות את הגב למשפחות האלה רק כי אנחנו לא רוצים להסתכל להן בעיניים. כל אחד מאתנו יכול למצוא את עצמו במקום הזה בשלב זה או אחר בחיים. אני לא יכולה לדמיין איך זה באמת לגדל ילד חולה סרטן, אבל התמונות של לוגאן מעשרת החודשים האחרונים יכולות לתת מושג כללי לגבי האומץ שצריך והאהבה שאין לה גבול. כמו שאמא של לוגאן אמרה: אהבה אי אפשר להרוג. גם לא עם סרטן״.