מחלת השפעת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף. להבדיל מחיידק, נגיף הינו יצור שאינו מסוגל לחיות אלא בתוך גופו של בן אדם. פעמים רבות, כאשר קיימת מחלה ויראלית אין צורך לאבחן את סוג הנגיף הספציפי, כיוון שהטיפול בהם זהה. הבראה מנגיף היא על ידי ניטרולו באמצעות המערכת החיסונית שלנו.
עונת השפעת מתחילה בכל שנה לקראת אמצע-סוף נובמבר ונמשכת עד מרץ, כאשר מדי שנה ישנם 3-5 זנים של נגיפי שפעת שתוקפים. בכל שנה נדבקים בשפעת נגיפית בממוצע אחד מכל עשרה מבוגרים ואחד מכל שני ילדים השוהים בגן. ילדים עלולים להדביק במחלה עד למעלה מעשרה ימים מהופעתה.
שפעת והצטננות הם שמות שונים לאותה מחלה.
לא נכון. שפעת הינה מחלת חום הנגרמת מנגיף השפעת ומתבטאת בהרגשה רעה, חום גבוה ופתאומי, חוסר תאבון, כאבי שרירים, לוע ועוד. הצטננות רגילה נגרמת מנגיפים אחרים והינה מחלה קלה יותר שחולפת מהר יותר ובעלת תסמינים חלשים יותר.
הידבקות בשפעת אפשרית רק בנשיקה.
לא נכון. הסכנה להידבקות בשפעת קיימת בשהייה לצד אדם שנדבק בנגיף. נגיף השפעת מועבר ברוק. בכיתות לימוד, שברובן קטנות ומכילות תלמידים רבים, ההידבקות היא אף גדולה יותר וכל ילד שמשתעל או מתעטש יכול להדביק את רוב חברי כיתתו. כך הווירוס מועבר גם מהילד הנבדק לבני משפחתו ולסביבתו הקרובה.
קור ומזגנים גורמים לשפעת.
לא נכון. שפעת נגרמת על ידי הידבקות בנגיף שאמנם קיים בעונת הקור, אך לקור אין קשר להידבקות בשפעת. להיפך, הנטייה לסגירת חלונות ומניעת אוורור בחורף, מגבירה את הסיכון להדבקה.
האם כדאי להתחסן? לא עדיף להתמודד עם הנגיף בעזרת מערכת החיסון הטבעית?
הבראה ממחלה היא אכן החיסון הטוב ביותר שקיים, אך חשוב לזכור ששפעת היא מחלה קשה ובחלק לא זניח מהאוכלוסייה היא עלולה להביא לאשפוז, סיבוכים ואפילו לתמותה. בנוסף, מחלה בנגיף אחד מחסנת רק נגדו ולא נגד זנים אחרים, מכיוון שזני נגיף השפעת משתנים משנה לשנה. לכן מומלץ לכולם להקדים ולהתחסן. ברמה האישית, כיוון שמחלת שפעת ממוצעת נמשכת בין שלושה ימים לשבועיים וניתן לחלות מספר פעמים בעונה, ההפסד הכלכלי האישי, מעבר לסיכונים הכרוכים במחלה, דיו כדי להצדיק התחסנות. החיסון מגן בפני הידבקות מכל זני השפעת הצפויים לאותה עונה ובכך ניתן למנוע סבל, לצד אובדן ימי עבודה של ההורים כאשר הילד חולה וכו' וכמובן סיבוכים ותמותה.
הילד שלי כבר חלה העונה בשפעת, לכן הינו 'מחוסן' ואין צורך לחסנו.
לא נכון. כאשר ילד חולה בשפעת פעם אחת, סביר להניח שנגד הנגיף בו חלה הוא פיתח נוגדנים אבל כאמור בכל שנה קיימים כ-3 עד 5 זנים שונים לנגיף השפעת בהם עדיין עלול הילד לחלות, ולכן כדאי להתחסן כדי להגן מפני הדבקות בזני השפעת האחרים.
זאת ועוד, מתחת לגיל 5 ומעל גיל 50 קיים סיכון לתמותה מסיבוכי שפעת בשל הגיל, ובכל הגילאים אנשים עם מחלה כרונית פשוטה כמו אסטמה, סכרת וכו' מוגדרים כקבוצות סיכון שעלולות לפתח סיבוכים כמו דלקות ריאות, עד לתמותה. קבוצה מיוחדת לה יש רווח עצום מהחיסון הינן נשים הרות שצריכות להתחסן (בחיסון בזריקה בלבד) על מנת להגן על עצמן ועל העובר.
לבסוף, כדאי לזכור שכאשר ילד או מבוגר חולים, בעת התעטשות הם מתיזים טיפות זעירות המכילות את נגיף השפעת עד למרחק של כ-3 מטר, וכך יכולים להדביק בקלות את כל מי שנמצא סביבם.
חיסונים נגד שפעת ניתנים רק בזריקה.
לא נכון. חיסונים נגד שפעת נגיפית ניתנים בזריקה או בתרסיס. 'פלומיסט' (FluMist) הוא חיסון בתרסיס לאף כנגד שפעת עונתית שאושר לשימוש בישראל, בארה"ב, קנדה ואירופה (על ידי משרד הבריאות בישראל ומקבילו ה-FDA האמריקאי והEMEA האירופאי) לגילאי שנתיים עד 49.
מי צריך להתחסן ואיך מקבלים את החיסון?
תינוקות מגיל 6 חודשים וילדים עד גיל 9 שנים שלראשונה בחייהם מתחסנים נגד שפעת צריכים לקבל בפעם הראשונה את החיסון בשתי מנות, בהפרש של חודש בין המנה הראשונה לשנייה. מעל גיל 9 החיסון ניתן במנה אחת בלבד גם למי שמתחסן לראשונה בחייו.
כאמור, חיסון בתרסיס אף מאושר לשימוש מגיל שנתיים ועד גיל 49. במחקרים נמצא כי לחיסוני שפעת בזריקה יעילות של 70-80 אחוז במניעת המחלה. חיסון שפעת בתרסיס לאף הפחית ב-94 אחוז את תחלואת השפעת הנגיפית בקרב ילדים ואף הביא להפחתה של פי שניים בתחלואת השפעת הנגיפית בקרב הילדים המתחסנים בתרסיס, בהשוואה לאלה שקיבלו חיסון בזריקה.
החיסון לא מומלץ לחולי אסתמה כרוניים, נשים הרות, נזלת קשה או חום בעת החיסון. לאנשים עם בעיה במערכת החיסון, או בקרובי משפחה שלהם, יש להתייעץ עם רופא לפני המתן.
החיסון בזריקה אסור למתן רק לאלו האלרגיים לחומר החיסון או למי שסובל מחום גבוה ביום בו הוא אמור להתחסן.
חשוב להדגיש שמחלה קלה כמו נזלת, שיעול או שלשול ללא חום מעל 38 או טיפול אנטיביוטי אינם מהווים סיבה לדחיית החיסון.
החיסון נגד שפעת עלול להדביק אותנו בשפעת.
לא נכון. חיסוני השפעת פותחו כך שלא יוכלו לגרום למחלת השפעת. לחיסון השפעת תופעות לוואי קלות בדומה למרבית חיסוני השגרה ומרבית המתחסנים לא יחוו כלל תופעות לוואי. תופעות הלוואי כוללות חום יומיים-שלושה בקרב מעט מאוד מהמתחסנים, יממה-שתיים של מחלה קלה דמויית שפעת, אך ללא חום וכמובן רגישות במקום ההזרקה.
עם זאת, לחיסון לוקח בין שבועיים לשלושה מהרגע שניתן ועד שהגוף מוגן לאחר שהוא מפתח באופן מלא נוגדנים כנגד הנגיפים. לכן מומלץ להתחסן עוד בטרם מתחילה עונת השפעת, כיוון שמי שמתחסן באמצע העונה עלול לחלות בשפעת עוד בטרם הספיק לפתח נוגדנים כנגד נגיפי השפעת.
כמו כן, חשוב לזכור כי חיסון נגד שפעת מגן בפני הדבקות בשפעת בלבד ולא מונע הצטננות והדבקות במחלות אחרות.
החיסון בזריקה ניתן ללא עלות בכל קופות החולים וללא צורך בהפניית רופא (למעט תינוקות מתחת לגיל 3 שנים לראשונה בחייהם). החיסון בתרסיס לאף ניתן בכל הקופות בעלות נמוכה לבעלי הביטוחים המשלימים, מלבד קופת חולים מאוחדת שם ניתן החיסון בתרסיס אף ללא עלות לילדים עד גיל 7.
*הכותב הוא ד"ר שמוליק בולביק, רופא ילדים, מנהל שותף בפרויקט ניטור השפעת ברשת המחקר הפדיאטרית לזכרו של ד"ר אמנון קירו ז"ל.
>> למדתם משהו? שתפו גם את החברים שלכם בפייסבוק
>> טרנד מסוכן בארה"ב: הורים קונים וירוסים לילדים ברשת