נועם (שם בדוי) בן ה-10, סבל מכאבי ראש חזקים שלא פסקו במשך מספר חודשים. תפקודו הלימודי והחברתי נפגע ובאופן טבעי, גם מצב רוחו לא היה בשיאו. "ברגע שנועם הגיע אלינו לשניידר, היה חשוב לנו קודם כל לוודא שאין גורם פיזיולוגי שיכול להסביר את הכאבים", מסביר בועז שטרן, פסיכולוג ומנהל המרפאה הפסיכוסומטית בשניידר שטיפל בו. "אחרי ששללנו גורמים רפואיים, הסברנו לו על התופעה ממנה הוא סובל – כאבים שמופיעים ללא סיבה רפואית. כמו כן, הסברנו שמדובר בתופעה שעלולה להחמיר במצבים של מתח נפשי. בשלב הבא, הצענו טיפול ששילב מספר שיטות".
אחת השיטות שעליהן מדבר שטרן היא ביופידבק – טיפול באמצעות תוכנת מחשב שמצביעה על פרמטרים המעידים על מתח נפשי, כמו למשל הזעה, מתח שרירים או שינויים בדופק לאורך זמן. "במהלך הטיפול, הדגמנו לנועם כיצד טכניקות מסוימות כמו דמיון מודרך או היפנוזה, מאפשרות לשלוט על רמת המתח ולמתן אותו", מסביר שטרן.
עשרות מקרים בשנה
הסיפור של נועם הוא אחד מתוך עשרות מקרים בשנה של ילדים המגיעים ל"מרפאה לטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות" בשניידר. במרפאה מטפלים בבעיות פסיכוגניות (שאינן נובעות מבעיה רפואית), החל מהתקפי אפילפסיה מדומים, דרך כאבי ראש ועד לשיתוקי גפיים.
"חשוב להבין שילד שסובל ממצב כזה באמת חש בכאבים ולעיתים מתמודד עם תופעות גופניות קשות מאוד", מבהיר שטרן. "זאת למרות העובדה שבפועל הוא אינו באמת חולה ואין סיבה רפואית שמצדיקה את התחושות הללו. למעשה, חלק לא מבוטל ממקרי האשפוז של ילדים ובני נוער מתרחשים על רקע פסיכוסומטי".
עוד מציין שטרן כי תופעות אלה כוללות מגוון סוגים של בעיות. במקרים רבים, כאמור, אלה מתעצמות בתקופות לחץ או סביב קונפליקטים שונים שהילד חווה. שטרן מונה כמה מהשכיחות שבהן נתקל צוות המומחים במרפאה מידי יום.
כאב בטן או כאב ראש: תלונות אלה שכיחות מאוד בקרב ילדים. לעיתים רבות, הן מבטאות חרדות שונות, כמו למשל חרדת מבחנים או חרדה חברתית. שטרן מציין כי למעשה לא מעט מהילדים יסבלו בשלב כזה או אחר בחייהם מכאבים מסוג זה המופיעים על רקע נפשי או בשל קשיים שונים, ללא סיבה רפואית.
טריכוטילומניה: כאחוז מהאוכלוסייה סובלים מתופעה זו, שלדברי שטרן מתרחשת בעיקר אצל נשים ומתבטאת בתלישת שיער לא רצונית מאזורים שונים בגוף. "התלישה משפיעה מאוד על דימוי הסובלים מההפרעה. במקרים רבים, מדובר באקט הנועד להרגיע תחושות מתח או חרדה ומתפתח להפרעה אמיתית. הדחף לתלישה מתרחש לעיתים במודע ולעיתים ללא מודע".
סקין פיקינג (skin picking): הפרעת גירוד עור כפייתית: ילדים אלה סובלים מפצעים ומגרד, ונוטים לפצוע את עצמם ללא הפסקה. עצם תחושת הגרד מביאה אותם לעיסוק מתמיד בתחושה, מה שהופך למעין אובססיה. בפועל, כל מיחוש קטן מתעצם והופך למטרד. שטרן מציין כי גם במקרה הזה מדובר בתופעה שלרוב מתעצמת בשל סיטואציות ומצבי מתח רגשי.
שיתוק על רקע נפשי: מצבים אלו מכונים לדברי שטרן "קונברסיות". לעיתים הם עשויים להתרחש על רקע חרדה או טראומה. לדבריו, במקרים רבים, ההורים נלחצים ומגיעים עם הילד לאורתופד, אבל לא מגלים סיבה פיזיולוגית לבעיה. "לאחרונה טיפלנו בשניידר בילד ששב לארץ לאחר תקופה ארוכה של מגורים בחו"ל. כשחזר הוא נאלץ להתמודד עם תקופה מתוחה של אזעקות וירידה למקלטים. המצב הזה, למעשה 'התלבש' על חרדות אחרות שקשורות לבעיות הסתגלות שהוא חווה, והוביל לצליעה חמורה שפגעה בתפקוד שלו. הילד עבר סדרה של טיפול המשלב מספר טכניקות וכיום הוא מתהלך כרגיל".
שטרן מציין שישנן עוד מגוון תופעות והפרעות פסיכוסומטיות המופיעות בדרגות חומרה שונות: התעלפויות לא מוסברות, שלעיתים מופיעות על רקע טראומטי או חרדה מסוימת, היפוכונדריה, בריחת שתן וצואה, מיזופוניה (רגישות יתר לרעשים) ואפילו מחלות "אמתיות" כמו קרוהן וקוליטיס שמוחמרות מאוד בשל מצבי לחץ. בהקשר זה, הוא מציין מקרה של מתבגר שהגיע למרפאה עם הליקובקטור - חיידק בקיבה שחלף בעזרת טיפול אנטיביוטי. אף שחלף, הנער עדיין חשש ללכת למסגרת הלימודים ונרתע מכל כאב קטן. באופן דומה, שטרן מזכיר ילדים שסבלו מחבלה כלשהי וחוששים לחזור לפעילות שבעטיה סבלו מהפגיעה – המשותף לכל אלה הוא שאין סיבה גופנית שמאיימת על בריאות הילד אבל בפועל, נגרם לו סבל רב והוא שרוי במצוקה.
דרכי הטיפול: ביופידבק, היפנוזה CBT והבנה דינמית ומערכתית של הקשיים
שיטת הטיפול במרפאה מבוססת על שילוב של מגוון גישות טיפוליות כמו היפנוזה, ביופידבק ו -CBT; יחד עם שיטות טיפול פסיכולוגיות ממוקדות וקצרות טווח שכוללות סך הכל בין 12-20 מפגשים.
שטרן מסביר כי בתחילת התהליך, מסבירים לילד אודות ההפרעה שממנה הוא סובל, ומנסים לאתר ביחד איתו את הטריגרים שמעודדים את החמרתה. בשלב הבא, בונים את הקשר הטיפולי ומנסים להבין את הנרטיב הפנימי של המטופל לגבי הסימפטום. לאחר מכן, מסבירים למטופל על הטכניקות שיכולות לסייע. לרוב ההסבר מחזק תחושה של שליטה ותקווה לפתרון המצב.
כיום ישנן מגוון טכניקות שמתאימות לטיפול במצבים כאלה: שימוש במוטיבים היפנוטיים או בדמיון מודרך וביופידבק. "היות שחלק גדול מהתופעות מוחמרות כאמור בזמן לחץ וחרדה, חלק ניכר מהטיפול נעשה באמצעות טכניקות לוויסות מתח והרפיית הגוף ומעבר לכך נערכות שיחות שמסייעות להבין את הקונפליקט", מסביר שטרן.
לדבריו, הרעיון הכללי העומד מאחורי הטיפול הוא לאפשר לילד למצוא דרכים שבעזרתן יוכל לשלוט בתחושות, כדי שיוכל להמשיך לתפקד בחייו ולהתנסות בדברים מהם נמנע בשל התחושות הקשות. כך למעשה ניתן לסייע לו לצאת מהמעגל שבו הוא שרוי – לחץ שמחמיר כאב וחוזר חלילה.
איך אפשר לעזור לילד עוד לפני שמגיעים לטיפול?
ד"ר שטרן מסביר שהעזרה האידאלית היא כמובן – להגיע עם הילד לטיפול שיותאם לו בהתאם למצבו. אולם, לדבריו יש מה לעשות בינתיים גם בבית, עד שמגיעים לטיפול: "ידוע כי הימנעות והתמקדות יתר בכאב מכשילות באופן משמעותי את תחושת הכאב. מנגד, פעילות גופנית והרפיית הגוף יכולות לסייע".
לסיום, שטרן שוב מבקש להבהיר: "לפני ששוקלים טיפול באחת הטכניקות שצוינו, חשוב לשלול גורם רפואי. כיום ישנן מגוון טכניקות שמסייעות להקל על הפרעות פסיכוסומטיות בקרב ילדים. שילוב ביניהן לרוב מוביל לתוצאה הטובה ביותר. לעיתים רבות, טיפול קצר וממוקד יכול להיות יעיל מאוד".