מירי, אמא לילדה בת ארבע מגן יבנה, מספרת שמאז שגילתה שהילדה שלה מקבלת את הארוחה החמה בצהרון בכלי פלסטיק, היא לא ישנה טוב בלילה. "אחרי שוועד ההורים הבחין בכך שהמזון מגיע במיכלי פלסטיק וגם מוגש בכלים חד פעמיים, החלטנו לפנות לאחראי במתנ"ס הממונה על הצהרונים. לשמחתי, היום כבר לא משתמשים בכלי פלסטיק והילדים אוכלים בכלים אחרים".
מירי היא לא היחידה שדואגת. לאחרונה, נראה שהמודעות עלתה ויותר הורים מביעים התעניינות ומעורבות לגבי טיב המזון שילדיהם מקבלים והדרך שבה הוא מוגש. אבל האם החשש הזה מוצדק?
השורה תחתונה, המעודדת, היא שככל הנראה אין ממש לחשוש. מנגד, תמיד כדאי לוודא שיש מי שמקפיד על כללי הבטיחות, משום שכלי פלסטיק שלא עומדים בתקן בהחלט עלולים לסכן את הילדים.
"מזון שמוגש בצהרונים ובגני הילדים על כלי פלסטיק בטמפרטורה גבוהה, עלול להכיל חומרים מזיקים", מזהיר פרופ' יונה אמיתי, טוקסיקולוג ומומחה לרפואת ילדים ובריאות הציבור, בקופת חולים מאוחדת ובאוניברסיטת בר אילן. לדבריו, הסיבה לכך קשורה לחומרים העשויים להימצא בתוך כלי הפלסטיק ולזלוג אל תוך המזון.
לדברי פרופ' אמיתי כלי פלסטיק או מגשים שלתוכם יוצקים מזון, אינם אמורים לכלול חומרים כמו "ביספינול איי" או "פתלטים". "מדובר בחומרים שכיחים בעיקר בכלי מזון חד פעמיים או כלי פלסטיק, אשר חשיפת יתר אליהם עלולה לגרום לשינויים במערכות אנדוקריניות בגוף. ליתר דיוק, מחקרים רבים מייחסים להם השפעות הורמונליות, כגון גיל התבגרות צעיר יחסית בבנות או הופעת רקמת שד בקרב בנים. כמו כן, תיתכן ירידה בפוריות הגבר והשפעות הורמונליות נוספות".
פרופ' אמיתי מציין שהסיכון לזליגת החומרים גדל ככל שטמפרטורת המזון, הבא במגע עם כלי הפלסטיק - גבוהה יותר. כמו כן, לדבריו מזון חומצי או מאכלים נוזליים, כגון מרקים ותבשילים מועדים יותר לפורענות. מאידך, הוא מציין גם את החשיבות שבהגשת מזון בטמפרטורה גבוהה, שכידוע חיונית על מנת להשמיד חיידקים במזון. "על מי שאחראי על הגשת המזון לדאוג שיהיה נקי מחיידקים, אך גם יוגש באופן בטיחותי ובכלים המתאימים".
אבל לפני שאתם נלחצים, פרופ' אמיתי מסייג את הדברים ומציין שסיכון כזה קיים רק בהנחה שהמזון אכן מאוחסן במגשים ומוגש בכלי מזון שמכילים את החומרים האלה. יתרה מכך, הוא מדגיש כי סיכון קיים בעיקר בעת חשיפה מתמשכת ויומיומית למזון שמוגש באופן הזה, ולא כאשר מדובר בחשיפה מזדמנת.
"דרישות התקן בארץ - מהמחמירות בעולם"
גם יניב שמאי, ראש ענף כימיה מזון ומים של ממכון התקנים, ממהר להרגיע: "דרישות התקן בארץ הן מהמחמירות בעולם", הוא אומר. "למעשה, אימצנו את הדרישות האירופאיות העדכניות, שעוברות עדכונים פעמיים בשנה. לדוגמה - ביספינול A - חומר שבעבר הותר לנדידה בכמות של עד 0.6 מ"ג לק"ג מזון, כיום לא מאושר כלל במוצרים המיועדים לשימוש ילדים".
שמאי מציין שהנהלים המחמירים האלה אמנם מקשים על היבואנים, אבל בסופו של דבר מצוינים לציבור הצרכנים, שיכול להיות בטוח יותר שהוא מקבל סחורה איכותית ולא מסוכנת.
אז תקנים מעולה, אבל איך יודעים שמוסדות החינוך אכן מיישמים אותם בשטח?
"כאבא לילדים אני יכול לומר שאני מרגיש בטוח עם הידיעה שהילדים שלי אוכלים במוצרי פלסטיק. כל מה שמגיע לארץ עובר בקרה מחמירה ביותר שלנו. יתרה מכך, פונים אלינו באופן יזום גם חברות הזנה, חברות הסעדה, הורים לילדים וגננות שמעוניינים לוודא שהילדים מקבלים מזון בכלים ראויים. לשמחתי, המודעות לעניין עלתה בשנים האחרונות. קשה לי להאמין שמישהו יקנה היום מוצר שלא עבר בקרה".
יש המלצות להורים שבכל זאת חוששים?
"באופן כללי, כשמדובר בכלי מזון, ההמלצה היא תמיד לרכוש ממקום מוכר וגדול שעובר בקרת איכות קפדנית. לא הייתי ממליץ לרכוש מוצרים כאלה באתרים מזדמנים או בבזארים, למרות המחיר המשתלם. מעבר לכך, היות שמדובר בחברות הזנה גדולות, תמיד אפשר לבקש מהמוסד הלימודי להציג תעודות שמוכיחות שהמזון מוגש בכלים בהתאם לתקנים".
שמאי ממליץ למגישי המזון להיות ערניים ולשים לב לסימנים מחשידים במוצרים: "צלחת או מגש מפלסטיק איכותי לא אמורים להדיף ריח פלסטיק, להתעוות או לשחרר צבע. כמו כן, לא מומלץ להשתמש בכלים בלויים או סדוקים. אם מוצר לא עומד בסטנדרט כזה, חשוב להפסיק את הגשת המזון בכלים הללו ולטפל בנושא באופן מידי.
ב"כדאי לברר עם החברה שמספקת את המזון למוסדות החינוך באילו כלי אוכל הוא מוגש. בהנחה שהמזון מגיע למוסד החינוכי במיכל מתכת (ללא אלומיניום) ומוגש בכלי זכוכית הסיכון להימצאות חומרים מזיקים קטנה באופן משמעותי", מוסיף פרופ' אמיתי.