בשנים האחרונות אנו מזהים עלייה תלולה של שימוש בקנביס בקרב בני נוער וצעירים (12-25). הערכות מדברות על כך שאחד מכל ארבעה מתבגרים התנסה בסם בחודש האחרון.
אנו חיים בתרבות שוחרת גראס. סדרות טלוויזיה, שירים, יוטיוברים ומשחקי אונליין, מציגים שימוש בקנביס בהקשרים חיוביים. כבר בפתיח, מציגה הסדרה המיתולוגית "עספור" את הגיבור מגלגל לעצמו ג'וינט ובפרק הראשון אומר לחברו: "זה אחלה ספתח לארוחה, זה מרים לך לוולה". ב"מטומטמת" מתקיימים דיאלוגים על וויד כאורח חיים, "תאג"ד" מציגה סצנות סמים כעניין שבשגרה ומשחקי אונליין כמו GTA מהוות פלטפורמה עם גרפיקה מעולה לתרגול של סחר ושימוש בסמים מגיל צעיר.
לצד התרבות הפופולרית מתקיים בשנים אחרונות, בארץ ובעולם, שיח על לגליזציה של קנביס לבגירים ובשנתיים האחרונות צבר פופולריות היישומון טלגרם ובתוכו קניון הסמים הגדול בעולם בשם טלגראס אשר הפך את רכישת הסמים לקלה ובטוחה כפי שלא הייתה מעולם.
מסרים מעודדי שימוש אלא פוגשים את המתבגר בתקופה שבה עיצוב זהותו נמצא בעיצומו. לאחר הלחץ החברתי, המסרים בסדרות הטלוויזיה הם הגורם השני המשפיע על שימוש בסמים בגיל ההתבגרות.
בני נוער חיים היום בתקופה בה רמת הבדידות, הדיכאון והחרדה גבוהים מאי פעם. גורם מוביל התורם לכך הם המסכים אשר מאחוריהם מבלים בממוצע 5-7 שעות ביום. מחקרים מראים ששיטוט ברשתות חברתיות מעלים את רמת הבדידות והדיכאון. מתבגרים חיים בתחושה מתמדת שהחיים של חבריהם באינסטגרם מעניינים ומרגשים יותר מחייהם ומופעל עליהם לחץ חברתי להיות זמינים 24/7. לחץ אשר מייצר רמת מתח וחרדה ופוגע משמעותית בשעות השינה ובהתפתחות תקינה.
כאשר רמת הבדידות והחרדה היא כל כך עצומה, משתמשים בני הנוער בסם, באופן לא מודע, כאמצעי לריפוי עצמי. הם מכירים בעוצמתה של תרבות העל. הם משלימים לפעמים בלית ברירה עם אורח החיים הנורמטיבי בו הם נתונים. הם בעיקר רוצים להפיג מתוכו מרכיבים מסוימים שגורמים למועקה – בייחוד את מרכיבי המתח והלחץ. החומר יוצר הקלה נפשית משמעותית ובמקביל – מאפשר להם להמשיך לתפקד.
הנוער המשתמש נוטה לא לזהות את הנזק שנגרם עקב השימוש בקנביס. הוא מנסה לשכנע את עצמו ואותנו שהוא משתמש בחומר "טבעי" ו"אורגני" שאינו גורם נזק.
בכל מדינות העולם, גם בבודדות אשר הקנביס הוא חוקי, לא מדובר על מכירה לבני נוער. גם המחקרים המתקדמים ביותר יודעים להצביע על הבדל מהותי בין הנזק אשר הסם עושה למוח שטרם סיים את התפתחותו לבין כזה אשר סיים את התפתחותו (לאחר גיל 25). 1 מכל 11 משתמשים יהפוך למכור. עבור אנשים שהחלו לעשן בגיל ההתבגרות – 1 מכל 6. עבור מעשנים יומיים – 1 מכל 3 יהפוך למכור.
אמנם תוצרי הקנביס מסייעים במובן מסוים ליכולת לתפקד, אך הם גם יוצרים נזק לא מבוטל, הם בונים מבנה נפשי שאינו אוטנטי ובעל פגמים התפתחותיים רבים. בנוסף נפגע גם הזיכרון לטווח קצר, יכולת הקשב ויכולות הלמידה. הציונים של בני נוער שמעשנים נמוכים יותר. מחקרים מראים על פגיעה בהתפתחות המוח וירידה של 8-10 נקודות ב IQ בקרב אלא שעישנו באופן קבוע בגיל ההתבגרות. עבור בני נוער שנמצאים בסיכון להתפרצות של מחלות נפש, זה מגדיל את הסיכון משמעותי להתקף פסיכוטי או התפרצות של מחלת נפש.
קיים קושי רב לאבחן שאכן מדובר בצרכן קנביס. למעשה, הנוער מסוגל להעלים את סימני הזיהוי שיוצר הקנביס. לעיתים, דווקא כשהם תחת השפעת החומר הם נראים סבלנים יותר, מקשיבים, רהוטים, רגועים ונורמטיביים.
הנזק האמתי והמשמעותי של השימוש בקנביס בגיל ההתבגרות הוא השיבוש הדרמתי של ההתפתחות הפסיכולוגית התקינה. הקנביס גורם לנטרול של מרכיב התפתחותי חשוב - המרכיב הרגשי. הקנביס מסייע למשתמש להיות "לא נפגע ולא מושפע". הנוער המשתמש מנווט את עצמו על פי האינטרס, כחלופה לא בריאה לנווט על פי האמת הפנימית או עלפי הזהות האישיותית.
השימוש בקנביס בגיל ההתבגרות מהווה חסם משמעותי בדרך להתפתחות רגשית תקינה, ליצירת בריאות נפשית ולהשלמת המשימה העיקרית של הנוער בגיל ההתבגרות – גיבוש זהות אמיתית.
עזרה ראשונה להורה המודאג
העבירו מסר ברור – "בבית שלנו לא משתמש בקנביס (גראס, מריחואנה, חשיש, חום, ירוק וכו')". הורים רבים נמנעים מלהביע עמדה ברורה מתוך חשש שעמדתם לא תעמוד במבחן התוצאה. מסר לא תלוי במבחן התוצאה. כאשר הילד לא נמצא בהשגתכם לעולם לא תהיה לכם שליטה על מעשיו. אך כאשר המסרים והעמדות שלכם ברורות – גם אם החליט לחצות את הגבול, לרוב הוא יישאר קרוב אליו.
תווכו את המידע – הסבירו לילד בצורה פשוטה ועניינית את האופן בו משפיע הקנביס על מוח מתפתח. אל תיגררו לדיונים אקדמיים.
במידה והגיע אליכם מידע שילדכם צורך סמים פנו לגורם מקצועי המומחה בתחום.
כאשר מדובר בשימוש קבוע (יותר מפעם – פעמיים):
צאו למאבק להפסקת השימוש בסם – השימוש בסם הופך להיות הרגל חיים ממכר אשר מחזיק מעמד גם לנוכח שיפור במצב. במצב הזה דיאלוג מילולי הוא כמעט חסר סיכוי. השימוש בסמים מקנים למתבגר יתרונות רבים כל כך שקשה לו מאוד לוותר עליהם. אין סיכוי ליצור שינוי אמיתי כשהסמים בגוף. על הנער להרגיש שהמאבק הוא לא נגדו ולא נגד תחומים נוספים בחייו אלא רק נגד הסמים. שמרגיש ששוללים את מכלול דרכו – הוא לא יוותר על הסמים כי יחשוש שלאחר הסמים ישללו ממנו דברים נוספים.
אל תנסו לשנות את סגנון חייו בתקווה שזה יפסיק את השימוש בסמים. להיפך. הוציאו את הסמים וכך תגדילו את הסיכוי שסגנון חייו ישתנה באופן טבעי.
קבלו את דרכו האישית של הנער ולשפר את רווחתו – ההתמדה בשימוש בסם היא בדרך כלל תוצאה של מצוקה מתמשכת. קבלו את הפירסינג המעצבן שהוא רוצה לשים בגבה, את התשובות הלקוניות שלו, את הסגנון המוזיקלי המעצבן. תנו לגיטימציה לדרכו גם אם איננה מקובלת עליכם כל עוד הדברים לא קשורים בפלילים, סמים או פגיעה ברווחתכם כהורים. השקיעו תחילה בשיפור רווחת החיים שלו. עליכם ליצור מצב שבו הנער ירגיש שיש לו מה להפסיד.
סרבו לנהל דיאלוג בוגר ו"אקדמי" עם הילד בנושא הקנביס – אין לכם שום סיכוי מולו. תפקידכם הוא להדגיש נחרצות את התנגדותכם לשימוש בגראס. אל תתאמצו לגרום לו להפסקת השימוש בסם באמצעו שינוי עמדותיו. במקרה של גראס זה עובד עם כבר כמניעה ולא למשתמשים קבועים. השינוי יתרחש דרך הפעלת סנקציות אפקטיביות והרגלים חדשים שתיצרו ותתגמלו.
במצב של שימוש עקבי וקבוע - תדאגו שהנער יעבור בדיקות שתן באפון סדיר. כאשר זה מגיע לסמים הנוער הופך לשקרן פתולוגי. הסיכוי לקבל דיווח אמת נמוך מאוד. לגראס יש נטייה להשמיד כל רגש אשמה המלווה לדיווח שקרי. הדרך היחידה לדעת את האמת היא באמצעות בדיקת שתן.
הכותב הוא מנהל מכון "מתבגרים", יועץ ארגוני ועובד סוציאלי