רבות כבר דובר במייבשי הידיים המוכרים, שאמורים לחסוך בהוצאות ובנייר, ומוצמדים לקירות חדרי שירותים ציבוריים בכל העולם. נאמר שהם מקום מצויין לתרבית חיידקים, בעיקר עבור ילדים קטנים, אבל יש דברים שצריך כנראה להיות בעל עיניים טריות יותר, ונקודת מבט נמוכה יותר, על מנת לקלוט אותם.
נורה קיגן הקנדית היתה רק בת 12 כשבמסגרת לימודיה החליטה להקדיש את פרוייקט המדעים שלה למתקנים לייבוש ידיים, ולסיבה שבגללה הם עולים לה על כל העצבים. נורה יצאה במסע תחקיר ברחבי קלגרי, בה היא מתגוררת, כדי לבדוק למה כואבות לה האוזניים בעקבות כל שימוש במכשירי ייבוש הידיים העוצמתיים. ״שמתי לב שצורבות לי האוזניים הרבה פעמים אחרי השימוש, ושהרבה ילדים מכסים את האוזניים כשהם ליד המכשירים האלה. לכן החלטתי לחקור.״
המחקר התחיל ברשת. קיגן יצאה לבדוק כיצד מודדות החברות המייצרות את המייבשים את הרעש. היא גילתה שהן לא עושות את זה כלל, ולקחה את העניין לידיה הקטנות. היא יצאה לבחון מייבשים בתאי שירותים בהם מבקרים ילדים רבים, ובדקה 20 פרמטרים שונים לכל אחד. היא גילתה שרוב המייבשים עוברים את כמות הדציבלים המותרת בקנדה ב-100 dBa ואפילו יותר. חשיפה לצלילים חזקים כאלה יכולה לגרום לאובדן שמיעה אחרי 14 דקות.
ההתעקשות של נורה יצרה גוף נתונים מרשים, שהגיע, שנה מאוחר יותר, להתפרסם בכתב עת רפואי נחשב ובינלאומי לרפואת ילדים. 44 מייבשים נכנסו למחקר, וזהו הקרדיט המדעי הראשון של נורה, שהוריה ומוריה צופים לה עתיד מזהיר. ״למדתי להמשיך, למרות כל הקשיים, ותמיד ללכת עד הסוף״, מסכמת נורה את החוויה, המושכת אליה תשומת לב בינלאומית. אביה, דייויד קיגן, שמח בשמחתה. ״זו היתה הרפתקה כיפית ומשוגעת. נפלא לראות את הנחישות שלה, ואת האופן בו היא מפיצה את הבשורה. אני גאה בה. כל הורה נהנה לראות את ילדו מגשים את עצמו.״
עורכת כתב העת, ג׳ואן רובינסון, עומדת מאחורי הפרסום, ומאמינה שהמחקר של נורה ברור וחד משמעית, והמקוריות שלו הובילה לכך שהחליטה לפרסם אותו. ״כדאי שצעירים יתחילו לחקור שאלות מדעיות. הם נוטים לחשוב מחוץ לקופסה, ויש להם נקודת מבט אחרת. יש להם פוטנציאל אדיר.״ מדענים אחרים מתראיינים בנושא ומשבחים את נורה על רגישותה, ומעלים את נקודת החשיפה ההולכת וגוברת לרעש שבאה עם עולמנו הטכנולוגי, ועשויה להוביל לנזקים ארוכי טווח.
נורה לא בטוחה שתמשיך לעסוק בתחום מייבשי הידיים, היא מקווה שהמודעות שהעלתה תגרום ליצרניות המכשירים להתחיל למדוד את הרעש ולקחת אחריות על אוזני הילדים, אבל במדע היא בטוח תרצה להמשיך לעסוק, לאחר שטעמה מההצלחה בגיל כה צעיר. ״הפרסום של עבודה שעבדתי עליה כל כך קשה, זו הרגשה פשוט מדהימה.״