עולם האופנה אוהב רזון. מדובר בנושא מעורר ויכוח, בעיקר כשצופים באחוזי האנורקסיה העולים אצל ילדים וילדות מסביב לעולם, אך איש לא צפה שהסערה הגדולה ביותר בנושא השמנת היתר בילדים תגיע דווקא מתוך עמודי הכרומו הנוצצים של עיתון ווג. בגליון אפריל של העיתון תתפרסם כתבה אחת שרבים מעיתוני העולם כבר קוראים לה 'האיומה ביותר בווג אי פעם', במסגרתה אשת החברה הניו יורקית ועיתונאית ווג, דארה-לין וייס, מספרת כיצד סייעה לבתה בי בת השבע להוריד 7 ק"ג ממשקלה.
כל קלוריה נספרת
כאמור, כל עולם התקשורת סוער סביב החלטת העיתון לפרסם את הכתבה הבעייתית, והאם חוטפת חצי ביקורת מכל כיוון עוד לפני שהעיתון יצא לחנויות, אך ניכר שהעניין כולו התחיל דווקא מתוך מקום הגיוני, כשרופא הילדים של בי אמר לאמה שהיא סובלת מהשמנת יתר. הילדה שקלה אז 42 ק"ג והיתה בגובה 134 ס"מ, והאם החליטה לעשות מעשה, אך בניגוד להורים מודאגים אחרים שהולכים לדיאטנית, וייס החליטה לנקוט בצעדים דרסטיים על דעת עצמה, ולכתוב על העניין לעיתון האופנה הגדול בעולם. בסוף התהליך השילה הילדה בי 7.5 ק"ג ממשקלה, ואף זכתה לככב לצד אמה בצילומי זוהר מקצועיים. יש אומרים שעל הדרך היא זכתה בעוד כמה דברים, כמו השפלה ציבורית, אמא איומה וצלקות לכל החיים.
במסגרת הדיאטה דאגה האם שבתה תאכל אך ורק מזון רזה וספרה כל קלוריה שנכנסה לגופה. היא ביטלה את הפיצה המסורתית של יום שישי שנהגו לאכול כמשפחה, ובימים בהם גילתה שבתה אכלה מאכלים עתירי קלוריות מחוץ לבית, כמו חטיפים או מזונות משמינים אצל חברים, גרמה לבתה לדלג על ארוחת הערב. כשהורים הציעו לבתה חטיפים או ממתקים בנוכחותה, וייס מספרת שהם חטפו ממנה צעקות רמות, וכשהיא הזמינה לילדתה שוקו בסטארבקס היא התנפלה על המוכר כשגילתה שהחברה לא מתחייבת על כמות הקלוריות המדוייקת שהמשקה מכיל. "היה כתוב שם: 'בין 120 ל-220 קלוריות", היא מספרת בכתבה. "צרחתי עליו: תחליט! כמה קלוריות יש שם? כשהוא לא ידע לומר לקחתי את המשקה מידיה של בי בהפגנתיות ושפכתי אותו".
"כולם תמכו בהחלטה שלי שבי תוריד במשקל, אבל היו להם בעיות עם השיטות שלי", מספרת וייס בכנות. "האמת היא שהיה עלי להוריד בכמויות שבי אוכלת, והיו לנו המון ריבים וקשיים סביב זה. בעיקר בפעמים שגיליתי שהיא אוכלת משהו מחוץ להשגחתי. היו רגעים מביכים רבים באירועים משפחתיים וחברתיים בהם לא הסכמתי לה לאכול משהו, וכולם עשו פרצופים. זה לא היה פשוט לשתינו. אף אם לא נהנית לשמוע שהבת שלה רעבה במשך חודשים. זה גם מתיש להיות שוטרת של אוכל כל הזמן, בעיקר כשצרכי התזונה של אחיה של בי שונים לגמרי".
הילדה השמנה עוד שם
"אני במלחמה עם גופי במשך שנים. הייתי לוקחת משלשלים, כדורי הרזיה ועוד", מספרת האם על גבי דפי העיתון שסוגד ליופי. "כל דבר שאני מכניסה לגוף מיד מחושב מבחינת קלוריות, ואני לא מביטה במזון כמזון, אלא כמשהו שישפיע על גופי. כדי לחגוג את העובדה שבי הגיעה למשקל הרצוי קנינו לה המון שמלות חדשות ותוספות שיער. רק עם חלוף הזמן נוכל לדעת האם ההתערבות החריפה שעשיתי לה תעזור בהמשך בהתמודדות עם המשקל שלה. כששאלתי אותה מה דעתה על גופה היום, בי אמרה שהיא גאה במה שעשתה, אך שהילדה השמנה שהיתה פעם עוד טורדת אותה, והקשיים שבמסע שעברה ממלאים את עיניה דמעות. אני לא אדם אחר רק כי ירדתי 7.5 קילו, היא מזכירה לי, ודמעות מתגלגלות מעיניה".
הדברים הללו עוררו המון כעס על האם, ושלל מומחים לתזונה פרסמו אזהרות להורים בהן הם טוענים שהדרך בה השתמשה וייס יוצרת יחס שלילי כלפי מזון, ושהדרך היחידה לעשות מהלך כזה מבלי לצלק את נפש הילדה הוא להתמקד בחיובי, לדבר על מזון בריא ומה שהוא מעניק לגוף, ולא להזכיר ספירת קלוריות וודאי שלא רעב. "האם הזאת 'עזרה' לבתה בדרך הכי מזיקה שיש", אומרת רופאת הילדים לואיז גולדברג. "היא ביישה אותה בציבור, ולא התייחסה כלל לערך תזונתי, רק לקלוריות שליליות. חייבים להיות כל כך זהירים בדרך שבה מציגים בפני הילדים את היחס למזון. מותר לומר שיש מזונות שאינם בריאים ולדבר על גודל של מנות, למשל, אבל יש להתמקד בתזונה טובה ותחושה גופנית טובה. תמיד כדאי להיוועץ באנשי מקצוע כי באמת מדובר בנושא רגיש ובקושי שהורים רבים מתמודדים איתו".