הורים רבים מתלבטים אם לחסן את ילדיהם נגד שפעת. בין אם החלטתם לעשות את הצעד או להימנע מכך, כדאי שתדעו כמה שיותר על החיסון:
מתי לחסן ומהן תופעות הלוואי?
על החיסון: נכון לאוקטובר-נובמבר 2011 החיסון מיועד נגד הווירוסים הגורמים לשלושה סוגי שפעת, ביניהם H1N1 (שפעת החזירים) ו-H3N2.
מימון: החיסון אינו כלול בסל הבריאות, אך משרד הבריאות משתתף בהוצאות קופות החולים ולכן החיסון (בזריקה) ניתן חינם למבוטחים.
מועד: החיסון מומלץ לתינוקות מגיל חצי שנה ומעלה ובמיוחד לפעוטות וילדים מתחת לגיל שנתיים, ולילדים החולים במחלות כרוניות. מומלץ להתחסן מתחילת אוקטובר ועד סוף נובמבר (אך ניתן גם לאחר מכן כל עוד יש פעילות של השפעת). המטרה היא שהגוף יספיק לייצר כמות מספיקה של נוגדנים טרם התפרצות המחלה.
אופן החיסון: בזריקה (נגיף מומת) או בתרסיס לאף (נגיף מוחלש). את התרסיס אפשר לקבל רק מגיל שנתיים ומעלה (ועד גיל 49) ולא לילדים החולים במחלות כרונית הקשורות למערכת הנשימה. בפעם הראשונה שילדים מגיל חצי שנה עד תשע מתחסנים, הם מקבלים את החיסון בשתי מנות (לפי מינון ילדים) במרווח של ארבעה שבועות. בשנים הבאות כבר יקבלו מנה אחת.
מטרת החיסון: בחורף עולה שכיחות המחלות הזיהומיות בדרכי הנשימה. החיסון מונע הידבקות במחלה ומכאן גם את סיבוכיה (דלקת ריאות, אשפוזים ותמותה). כיוון שסיבוכי המחלה אצל תינוקות, פעוטות וילדים הם קשים - מומלץ שיתחסנו. כדאי לחסן את הילדים מדי שנה, כיוון שבכל שנה מופיע נגיף חדש השונה במעט מזה של אשתקד והחיסון משתנה בהתאם; בנוסף, חשוב להתחסן שוב משום שהחיסון תקף לפחות משנה.
תופעות לוואי: תופעות לוואי מקומיות של אודם, נפיחות ורגישות מקומית החולפים תוך יום-יומיים ממתן החיסון. נדיר: שש עד 12 שעות לאחר ההזרקה חום וכאבי שרירים החולפים תוך יום-יומיים.
יש לציין שהחיסון (בין אם הנגיף מומת או מוחלש) אינו גורם לשפעת. אם הופיע זיהום נשימתי סמוך לקבלת החיסון, הרי שהחיסון ניתן בתקופת דגירת השפעת או שהגורם למחלה הוא מחולל אחר.
חיסנתי את הילד השנה, האם עלי לחסנו שוב בשנה הבאה?
כן. כיוון שהמחלה משתנה ובכל שנה מופיע נגיף חדש השונה במעט מזה של אשתקד. כל שנה ארגון הבריאות העולמי קובע את הרכב החיסון בהתאם לתחזית הקובעת מהם הזנים הצפויים באותה שנה (לרוב התחזית תואמת את המציאות).
שימו לב, משרד הבריאות מדגיש כי למרות שהשנה הזנים זהים לאלו של השנה שעברה, גם מי שחוסן אשתקד צריך להתחסן כי החיסון תקף לפחות משנה.
הערה: לא תמיד החיסון יירשם בפנקס החיסונים, אך הוא יירשם בתיק הממוחשב של המטופל בקופת החולים.
מהלך החיסון
לפני החיסון: אין הנחיה האם להגיע לחיסון לפני או אחרי ארוחה. אם התינוק או הפעוט אכל בסמוך לחיסון אולי הוא אף יהיה רגוע יותר, אם לא אכל - יירגע עם האוכל מיד לאחר החיסון. שתפו את האחות במצבו הבריאותי, במחלות שעבר, ברגישות לתרופות, בתופעות אלרגיות, בתופעות חריגות או בתגובות שהופיעו בחיסונים הקודמים.
בזמן החיסון: הורה לחוץ ישדר לחץ לתינוק או לפעוט, לכן השתדלו להירגע. מדובר בפעולה זריזה ומהירה והאחיות מיומנות בכך. כשההורה רגוע ונינוח, המגע עם התינוק תורם לשניהם.
האחיות יודעות מה לעשות במקרה כזה, וכמובן שבמרפאה נמצאים כל הציוד והתרופות הנדרשים לטיפול. במצב כזה, לאחר טיפול ראשוני במרפאה התינוק או הפעוט יישלח להשגחה בבית חולים.
כשמגיעים הביתה: יש לשים לב להתנהגות הפעוט ולחום גופו. יש הורים שנוהגים להשאיר אותו ביום החיסון בבית ולא לשולחו לפעוטון. כך או כך יש לפקוח עליו עין, ובכל מקרה לדאוג טרם החיסון שיש לכם בבית תרופה להורדת חום ולשיכוך כאבים.
אם מופיעים אודם או נפיחות באזור ההזרקה מומלץ לשים על המקום תחבושות ספוגות מים פושרים (אין לעסות את מקום ההזרקה), אפשר גם לעשות לתינוק אמבטיה במים פושרים.
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, דצמבר 2011.
ייעוץ מקצועי:
פרופ' שמואל רשפון, יו"ר הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים במשרד הבריאות.
ד"ר אלי הרינג, מנהל המרכז לבריאות הילד של הכללית בטירת הכרמל.
רונית וייזר, אחות מומחית לרפואה מונעת בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי.
>> למדתם משהו? שתפו גם את החברים שלכם בפייסבוק