בשנים האחרונות החלו לצוץ על מדפי הסופר מוצרים המכריזים על עצמם כ'דלי לקטוז'. מה זה בעצם אומר ולמי הם מיועדים? "הלקטאז, הוא אנזים המפרק את סוכר החלב - הלקטוז", מסביר פרופ' שמעון רייף, מנהל מחלקת  ילדים בהדסה עין כרם וגסטרואנטרולוג ילדים מומחה. "כאשר הוא חסר, סוכר החלב לא מתפרק כראוי, לא נספג ומגיע למעי הגס, שם הוא מתפרק על ידי חיידקים וכתוצאה מכך נוצר פחמן דו חמצני. התהליך הזה עלול לגרום לתחושות לא נעימות בבטן שלרוב מתבטאות בשלשולים, בכאבי בטן או בתחושת נפיחות".

פרופ' רייף מספר שמדובר באנזים שהתפתח רק בתקופה המודרנית כאשר בני אדם התחילו לצרוך חלב פרה. "בעידן הקדמון לא היה נהוג לשתות חלב והאנזים לא היה קיים. לכן, באופן די אבסורדי אפשר לומר שדווקא אנשים שיש להם את האנזים הזה הם החריגים, מכיוון שבאופן טבעי ואבולוציוני הוא לא קיים אצל רובינו. אגב, שיעור התינוקות הסובלים מהתופעה הוא נמוך ביותר ובד"כ אי סבילות ללקטוז מאובחנת בסביבות גיל 3-4".

פרופ' רייף מסביר שכל אחד מאתנו יכול לבצע בדיקת נשיפה לאיתור התופעה. "במהלך הבדיקה הנבדק אמור לשתות כמות גדולה של לקטוז. 50 אחוז מכלל האוכלוסייה שתיבדק תימצא כסובלת מהתופעה, כלומר ממחסור באנזים הלקטז".

למרות זאת, פרופ' רייף סבור שמדובר בבדיקה מיותרת ברוב המקרים, "לא כל ילד שיסבול ממצב של אי סבילות ללקטוז אכן יחווה את התופעות המתלוות אליה. לכן, כאשר קיים חשד כזה, הטוב ביותר הוא פשוט להסיר מהתפריט שלו מוצרים המכילים כמות גדולה של לקטוז כמו חלב פרה או גבינות רכות ולבחון האם קיים שינוי בתחושות הגופניות. במקרה שמבצעים את מבחן הנשיפה, חשוב לבחון האם היו במהלכה תסמינים המעידים על אי סבילות".

5 שידרוגים מעולים לכריך לבית הספר >>

ההבדל בין אלרגיה לחלב לבין אי סבילות ללקטוז

יוגורט (צילום: Carmen Martínez Banús, Istock)
אז מה ההבדל בין אלרגיה לחלב לבין אי סבילות ללקטוז? | צילום: Carmen Martínez Banús, Istock
רבים מאתנו נוטים להתבלבל בין אלרגיה לחלב לבין אי סבילות ללקטוז. "מדובר בשני מצבים שונים לחלוטין", פרופ' רייף מחדד, "האלרגיה היא לחלבון חלב הפרה והיא שכיחה בקרב אחוז מבין התינוקות. האלרגיה צפויה לחלוף ב-90 אחוז מהמקרים במהלך תקופת ההתפתחות. אלרגיה זו עלולה להתבטא באופן קל  - למשל בפריחה, או במצב קיצוני יותר שבו האלרגי יסבול מקוצר נשימה או אפילו יהיה בסכנת חיים. במקרה שמישהו אלרגי לחלב, אפילו כמות מזערית שלו עלולה לגרום לתופעות הללו".

לעומת זאת, הפרופסור מסביר שהמצב שונה לחלוטין כשמדובר באי סבילות ללקטוז, "כאמור, הסובלים מהתופעה המכונה 'אי סבילות ללקטוז' (כלומר לסוכר ולא לחלבון), עשויים לחוש בסימפטומים שונים כתוצאה מצריכת חלב ומוצריו, שכוללים בין היתר כאבי בטן ותחושת נפיחות". לדבריו, אלה אמנם גורמות לאי נעימות, אבל - וזה אבל גדול - אין כאן מצב של משמעות קלינית הכוללת נזק גופני או סכנת חיים.

מהי ההנחיה המקובלת לגבי ילדים שסובלים מהתופעה?
"כאמור, מאחר שלא מדובר במחלה או במצב מסוכן, אין מניעה מכך שהילד ימשיך לצרוך מוצרי חלב בהתאם לתחושותיו הגופניות. ראשית, היום ניתן להשיג בכל חנות פארם תוסף 'לקטזין' המכיל את האנזים הדרוש, ולכן לרוב אין בעיה לצרוך מוצרי חלב תוך כדי שימוש במוצר הזה שמאפשר לפרק את הלקטוז באופן מלאכותי ויעיל".

"מעבר לכך", מדיש פרופ' רייף, "יש די הרבה מוצרי חלב שאינם מכילים כמות גדולה של לקטוז, כמו למשל יוגורט או גבינות קשות, שתהליך עיבודם גורם לצמצומו ואף להיעלמותו. כיום ניתן אפילו להשיג גם חלב ללא לקטוז. לכן, חשוב לבדוק אילו מוצרי חלב מתאימים לילד ולהציע לו אותם. ראוי לציין שחלב הוא אחד מהמקורות הטובים ביותר לסידן הדרוש להתפתחות תקינה ולכן, לא כדאי לוותר על צריכתו בהנחה שניתן לעשות זאת".

>> תנו לגדול: כל מה שאתם צריכים לדעת על התפתחות הילד היקר שלכם