הורים רבים מוצאים את עצמם חסרי אונים מול הטכנולוגיה המתחדשת והגאדג'טים האינסופיים, ומזעיקים את ילדיהם לחילוץ ולשיעורים פרטיים. אבל מחקר חדש מגלה שאפילו הסטודנטים של היום נותרים מאחור, ונזקקים להזעיק את אחיהם הקטנים ששולטים הרבה יותר מהם בטכנולוגיה. למעשה, קבוצת הגיל המובילה בימינו היא ילדי הגן.
יותר פתוחים, יותר נבונים
המחקר מצא שכשעמדו בני שתי קבוצות הגיל למבחן אל מול פענוח ההיגיון מאחורי גאדג'ט שאינם מכירים, זכו בני הארבע והחמש בתחרות באופן גורף. המחקר, של אוניברסיטת ברקלי מקליפורניה, שמתפרסם החודש בכתב העת הפסיכולוגי המקצועי "קוגניציה", מצא כי מוחם של הילדים גמיש יותר ולומד באופן טוב יותר מזה של תלמידי הקולג' שנבחנו.
אחת הסיבות לכך היא שילדי הגן לא נשענים על מידע קודם ועושים זאת באופן אינטואיטיבי. "זהו המחקר הראשון שבוחן האם ילדים יכולים ללמוד יחסים אבסטרקטיים של סיבה ותוצאה", אומרת אליסון גופניק, פסיכולוגית התפתחותית וראש צוות החוקרים. "באופן כללי, ההנחה היא שככל שאנו מתבגרים אנו משכללים את יכולותינו להסיק מסקנות מורכבות על בסיס התבוננות. הבעיה היא שהידע המוקדם הזה יכול גם להכשיל ולסגור את הראש בפני רעיונות חדשים".
במסגרת המחקר ניסו 106 ילדים בני 4-5 ו-170 תלמידי קולג' להבין את ההיגיון הפועל מאחורי גאדג'ט חדש. המשחק, שכונה "בליקט", כלל צורות חימר מגוונות בשם "בליקטים" אותם מניחים על קופסה, לחוד או בקומבינציות שונות, ובחלק מן האופנים המכשיר מנגן ומאיר. החוקרים מצאו שוני בין התגובות של המשתתפים על פי קבוצות הגיל. ילדים הבינו הרבה יותר מהר מהמבוגרים שקומבינציות משתנות יכולות להפעיל את המכשיר. המבוגרים נטו לחשוב שהמכשיר תמיד יפעל באותו אופן, זאת על אף שהחוקרים אמרו להם שאין זה כך בתדרוך.
"המבוגרים נטו יותר להתעלם מההדרכה שלנו", כותבים החוקרים במאמר, "ופחות רצו לנסות קומבינציות לא סטנדרטיות. הקיבעונות הללו גרמו להם לעשות הרבה יותר טעויות, והקשו עליהם לפתח שליטה במשחק. במקרה זה, העובדה שהילדים מגיעים עם פחות ידע מקדים, באופן פרדוקסלי, עושה אותם טובים ונבונים יותר או לפחות יותר פתוחים ותלמידים יותר טובים".
המחקר מציע מסקנה מעניינת: ילדים הם תלמידים גמישים יותר כי הם חופשיים מדעות קדומות ויש להם יותר נטייה לחקור את סביבתם. "המוח של הילד מצויד היטב על מנת להתמודד עם חדשנות וגיוון. משחק של ילדים יכול להעניק לנו את המפתח למחשבה גמישה יותר", אומרת גופניק. "ילדים חיים את הרגע, הם שמים לב טוב יותר לפרטים לפני שהם מגיעים למסקנות. חוץ מללמד אותנו על המכשירים האלקטרוניים שלהם, הילדים יכולים להציע ללמד את הוריהם, וגם את אחיהם שבקולג', הרבה מאוד גם על מחשבה ולמידה".