בעיני הילדים שלנו, ובדרך כלל גם בעינינו שלנו, לנו המבוגרים תמיד אמורות להיות תשובות. לכל דבר. אבל לפעמים גם הילדים שלנו משאירים אותנו בלי מילים. זה קורה בדרך כלל בשעת ויכוח כאשר הם אומרים לנו משהו שבאמת אין לנו מושג איך להגיב לו. ריכזנו עבורכם 10 משפטים כאלו פלוס תשובות אפשריות והסברים כיצד להתמודד עם כל מצב.
1. "לא בא לי"
מה עונים? "אני מבין, אבל לפעמים צריך לעשות דברים גם כשלא בא. בוא נחשוב איך בכל זאת נעשה את זה".
למה? אפשר להזדהות עם ה"לא בא לי". גם לנו פעמים רבות לא בא לעשות משהו, אבל אנחנו יודעים שיש דברים שחייבים לעשות. לילדים לא ברור למה הם צריכים לעשות משהו שלא בא להם לעשות. צריך ללמד אותם שאלה החיים, וגם לתת להם דרך "לרדת מהעץ" - לשאול אותם מה יעזור להם לשתף פעולה.
2. "אתה לא מחליט עליי"
מה עונים? "יש דברים שאמא ואבא מחליטים בבית, ויש דברים שאתה יכול להחליט על עצמך".
למה? חשוב לעזור לילד לא להתבלבל ולחשוב שהוא מחליט בכל דבר. על אף שהצבת גבולות לא תמיד תתקבל אצלו באהבה, הוא יעריך את העובדה שיש מי ששומר עליו. רצוי גם לתת דוגמאות למה שההורים מחליטים עבור הילד ומה הילד יכול להחליט עבור עצמו.
3. "עוד מעט"
מה עונים? "בוא נקבע שזה יהיה אחרי התוכנית שאתה צופה בה עכשיו, בסדר?"
למה? יש מקום להתחשב בילד ולא להנחית עליו משימות מיידיות. ילדים צריכים זמן הסתגלות לרעיון שהם אמורים לשנות מצב מסוים, ולכן חשוב לתת להם ציון דרך ברור. כשמראים לילד שמתחשבים בו, הוא מגלה התחשבות בהורה בחזרה. חשוב גם לקבל את הסכמתו לזמן שנקבע כדי לוודא שהוא שמע אתכם.
4. "לא שמעתי שאמרת לי להיכנס למקלחת"
מה עונים? "בסדר, קורה. עכשיו אתה שומע?"
למה? תמיד אפשר לתת לילדים ליהנות מהספק. מכיוון שיכולת חלוקת הקשב שלהם אינה משוכללת במיוחד, אפשר שזו אכן האמת. חשוב לרדת לגובה העיניים שלהם ולוודא שהם אכן מקשיבים לכם, ואז לדבר. אם הם אמרו שהם לא שמעו, אל תריבו על זה. המשיכו הלאה.
5. "אני רוצה את אבא/אמא"
מה עונים? "אתה יכול ללכת לאבא/לאמא"
למה? אם הרצון להיות עם ההורה השני נובע מכך שיש מאבק עם ההורה הראשון, יש לאפשר לילד לפנות להורה השני, אם הוא זמין. במקרה כזה חשוב שההורה השני ידאג להפנות את הילד חזרה להורה הראשון, כדי שיסתדר איתו, ולא "ייכנס באמצע". כמובן שעל ההורים להיות מתואמים ביניהם.
6. "אחרון ודי"
מה עונים? "זה אומר שאחרי זה לא מקבלים יותר".
למה? "אחרון ודי" צריך להיות אחרון ודי. אם זה ממתק, למשל, רצוי להוציא מטווח ראייה את מה שנותר בשקית, כדי שלא יהיה פיתוי וכדי לגרום לילד להבין טוב יותר את המשמעות של "אחרון ודי". אם זה משחק (למשל נדנוד בנדנדה), עושים את הנדנוד האחרון ואז הולכים מהמקום.
7. "גם אני רוצה!"
מה עונים? "אצלנו בבית כל אחד מקבל את מה שהוא צריך, ולא בהכרח את מה שהשני מקבל".
למה? הקנאה היא דפוס מוכר וטבעי. עם זאת, חשוב לשים לה גבולות ולא ליצור מצב שבו תמיד צריך לתת/ לקנות אותו דבר לכולם. חשוב להבהיר לילדים שקונים לאורי חולצה כי זה מה שהיא צריכה, וקונים לרועי מכנסיים כי זה מה שהוא צריך.
8. "למה הוא לא עושה את זה?"
מה עונים? "אולי כי הוא יעשה את זה בפעם אחרת, ואולי כי בבית שלהם לא עושים את מה שעושים בבית שלנו. אני מבקש שתסתכל על מה שאתה עושה ולא על מה שהאחר עושה".
למה? לילדים נוח להשוות את עצמם לילדים אחרים. הם רוצים את כל הטוב שאחרים מקבלים, ומוותרים בשמחה על כל הרע שאחרים מקבלים. אנחנו צריכים לעזור לילד להבין שכמו שאנחנו לא עושים השוואות, כך השוואות לא מרשימות אותנו, ושכל אחד עושה את מה שמחליטים בבית שלו.
9. "את אמא מעצבנת"
מה עונים? "אני מבינה שאתה כועס עליי עכשיו. אני יכולה להתמודד עם זה".
למה? חשוב לספק לילד את היכולת לפתח אינטליגנציה רגשית. הדבר מתחיל בכך שנעזור לו להבין מה עובר עליו בלי להטיל אשמה. מעבר לכך, חשוב שהילד יראה וילמד שמשפטים כאלה לא מטלטלים או מפעילים את ההורה, ולכן הם מיותרים.
10. "את אוהבת אותו יותר"
מה עונים? "עצוב לי שאתה חושב ככה עכשיו. זה לא נכון. לפעמים אני לא אוהבת התנהגות מסוימת שלך או שלו, אבל זה לא אומר שאני אוהבת אותך או אותו פחות".
למה? חשוב לא ליפול במניפולציות זולות שהילדים עושים לנו, ולא להתחיל להצטדק או לרצות את הילד שמאמץ את הגישה של "המקופח". עם זאת, יש לעזור לילד להבחין בין היחס שלנו להתנהגות שלו לבין היחס שלנו אליו. עליו להבין שאנחנו יכולים לא לאהוב התנהגות מסוימת, אבל עדיין לאהוב את הילד. העובדה שהתשובה מתייחסת לכל הילדים אומרת שכולם זוכים לאותו יחס.
ייעוץ מקצועי:
ד"ר אלי שגיא – פסיכותרפיסט העוסק בטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי ובהדרכת הורים, ומחבר הספר "ילדים זה שמחה" (הוצאת כנרת זמורה ביתן).
הכתבה התפרסמה באתר allmag לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן