אנחנו רגילים להתלונן על כך שתוכניות הטלוויזיה הופכות בוטות יותר ויותר, וחושפות את ילדינו לתכנים שהיינו מעדיפים לחכות איתם לגיל קצת יותר בוגר. אחרי הכל, כמה מאיתנו באמת סומכים על הילד שידע להחליט לבד מה ראוי ומה לא ראוי לגילו הצעיר?
לפחות זוג הורים בריטי אחד יכול להיות מרוצה מיכולות הסינון של האוצר הקטן שלו. וויליאם ברקלי בן ה-9 שלח תלונה רשמית לרשת הטלוויזיה BBC בה קבל על כמות מוגזמת של נשיקות והתגפפויות במהלך התוכנית האהובה עליו, רובין הוד ׁ(התוכנית משודרת גם בישראל בערוצי הלווין של "יס").
ברקלי הצעיר לא הסתפק בזאת ושלח מכתב זועם גם לרשת ITV, בה התלונן על כמות מזמוזים רבה מדי בתוכנית ילדים אהובה אחרת. שתי התוכניות שעוררו את קצפו של ברקלי מיועדות לצפייה גל לילדים ומוקרנות זמן רב לפני השעה 21:00.
"רובין הוד מתפרפר עם כמעט כל בחורה"
"ההתגפפויות בסדרה רובין הוד מתרחשות בכל פרק. בפרק האחרון מתה אהובתו, מריאן, ומאז רובין 'מתפרפר' עם כמעט כל בחורה", התלונן ברקלי, שכל כך כועס על כל הנשיקות המשודרות מדי שבת ב-18:35, עד שלדבריו עבר החל להזדהות עם הרעים: "אני מחבב את הדמות של השריף כי הוא רע ומתמקד בלעשות את מה שמוטל עליו", אמר.
ברקלי סיפר שכשהוא ואחיו בן ה-8 מת'יו צופים בתוכנית השנייה האהובה עליהם ועוסקת בדינוזאורים, הם מכסים את עיניהם כשמוקרנים ביטויים של אהבה על המסך: "זו תוכנית לילדים על דינוזאורים ולא תוכנית על אהבה וחיבוקים", כתב ברקלי, "אני הולך לישון ב-21:00 ואני לא חושב שצריך להקרין מזמוזים לפני השעה הזו".
דעתו הנחרצת של ברקלי מגובה לחלוטין על-ידי אמו, ג'ולי בת ה-46, מטפלת בילדים במקצועה: "הנשיקות מופיעות בתדירות גבוהה יותר ויותר, ובני וויליאם חושב שלצפות בכך בגיל 9 זה מקומם. הוא בגיל שבו הוא לא כל כך מתלהב מבנות. ובכלל, זה נראה שכל הנשיקות ממש לא הכרחיות בתוכנית שמיועדת לילדים".
"אנו מודים לוויליאם על המכתב ששלח אלינו", מסר דובר ה-BBC בתגובה לדברים. "אנו משקיעים מאמצים רבים כדי להבטיח שהתוכניות שלנו מתאימות לשעה שבה הן משודרות, ורובין הוד אינה יוצאת מהכלל. עם זאת, נשמח להעביר את דעותיו של וויליאם ליוצרי התוכנית".
מרשת ITV נמסר בתגובה כי "הייתה רק נשיקה קלילה אחת בין שני הגיבורים הראשיים בסדרה בכל העונה". ג'ון באייר, חבר בארגון שמעודד בקרת צפייה, מסר כי הוא מריע לברקלי על תלונתו: "זה נראה שרשתות השידור רוצות שהילדים שלנו יגדלו מהר מדי".
בישראל: אלימות ומיניות גם אם ברמיזות
בישראל המצב אינו שונה בהרבה מזה שמתאר ברקלי בתלונותיו. החוק אמנם מגביל שידור תכנים הכוללים ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים קשים או בוטים של אלימות, מין או סבל לאחרי השעה 22:00, אבל בפועל תוכניות בהן צופים ילדים דווקא כן כוללות אלימות וביטויים מיניים, גם אם רק ברמיזות.
חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים משנת 2001 קובע כי משדרי טלוויזיה חייבים להיות מסומנים לפי שלוש קבוצות גיל בהתאם לתוכן שמוצג בהם: משדרים שאינם ראויים לצפייה לגילאי 8 ומטה, משדרים שאינם ראויים לצפייה לגילאי 14 ומטה, ומשדרים שאינם ראויים לצפייה לגילאי 18 ומטה. עוד נקבע בחוק כי רמת סיווג התכנים נקבעת לפי שלושה מאפיינים: מין ופורנוגרפיה, אלימות ואכזריות וחשש לעידוד עבריינות או שימוש בסמים מסוכנים.
המחקרים מראים: התכנים המיניים משפיעים
אלפי מחקרים מהארץ ומהעולם מתעדים השפעות מרחיקות לכת לחשיפה לתכנים אלה, אם כי השפעות אלה אינן בהכרח ישירות. בין היתר ניכרת השפעת התכנים בעלי האופי האלים או המיני על תפיסת האלימות, התנהגות אלימה, דימוי הגוף, דימוי עצמי ומיניות. בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה מאמינים שאין להתייחס לאמצעי התקשורת כאל שורש כל הרע ולראות אותם כמי שנושאים באחריות הכוללת לנגע האלימות בחברה. באוניברסיטה מציינים כי אוזלת ידה של המסגרת המשפחתית, מוסדות החינוך וגורמי האכיפה, ודאי תורמים את שלהם. עם זאת, תרומת אמצעי התקשורת לאלימות הגואה אינה שולית, וכדי להתמודד עם התופעה יש צורך לפעול במקביל ברמות האכיפה, החינוך המוסדי והמשפחתי וכן לעודד "הגדלת ראש" מצד המפרסמים.
דוגמה זכורה להתמרמרות הציבור בישראל כנגד תכנים בוטים בתכניות ילדים ארעה לפני כשש שנים, כאשר קמה צעקה כנגד שידור סדרת הנוער הפופולרית "המורדים", ששודרה אז בערוץ 10 ובערוץ פוקס-קידס בכבלים ובלוויין. הסדרה, שעסקה בחיי נערים ונערות בגיל תיכון בפנימייה בארגנטינה, הציגה נושאים כמו אהבה ראשונה, יחסים בין בני-זוג, בולימיה, שתיית אלכוהול, מין, סמים, אלימות, שקרים ועוד.