לילד שלכם יש חבר דמיוני? הנה כל מה שצריך לדעת על החבר החדש במשפחה

לילדים יש עולם פנימי עשיר ומפותח, כמעט תמיד מפותח ומסעיר יותר מזה של המבוגרים. לפעמים, מרוב צבע ומוחשיות של מה שמתחולל להם בין האוזניים, הילדים משלבים את פרי דמיונם במציאות, וכך אנו ההורים זוכים לפגוש חברים דמיוניים. על אף שהרבה הורים נרתעים מהעניין, המדע מבקש: חבקו את התופעה. חברים דמיוניים זה מצוין.

על פי מחקר של אוניברסיטת וושינגטון ואוניברסיטת אוראגון שמתפרסם עכשיו, עד גיל שבע יקיימו 65 אחוזים מהילדים יחסי חברות עם לפחות חבר דמיוני אחד. זה יכול להיות חייזר, בובת דובון שקמה לחיים, ילד מארץ אחרת או אפילו מבוגר, והילדים לרוב ידרשו מהסביבה לקבל את החבר ולתת לו מקום בחייהם. "זה נורמלי לחלוטין, מרגיעה הפסיכולוגית אליסון שייפר. "זהו יופיו של המח הצעיר והטרי, והוכחה לכוחו היצירתי."

מה עושים כשלילד יש חבר דמיוני?

ומה אם הילד כבר בן 10?

איך מתייחסים לחבר הדמיוני?

היחס לחבר הדמיוני עשוי לבלבל ולהביך את ההורה. שייפר ממליצה בעיקר לא לעשות עניין גדול מנוכחותו. "אם הילד רוצה לדבר על החבר הדמיוני שלו, בסדר. שיבוא ממנו. אל תכריחו אותו. כשהוא מדבר עליו, אפשר בהחלט להתעניין ולשאול שאלות: איך הוא נראה? מה הוא אוהב? אין נכון ולא נכון."