כיתה ריקה (צילום: Thinkstock)
"הרשויות המבוססות מאפשרות למשרד החינוך להעביר תקציבים לרשויות שזקוקות לכך" (אילוסטרציה) | צילום: Thinkstock
רשויות מקומיות מתקשות להתמודד עם הוראת משרד החינוך לסגור כיתות לימוד שאינן מתוקצבות על ידו, שתגרום להחמרה של הצפיפות בכיתות הנותרות. בכמה רשויות מבוססות מתכוונים להמשיך ולנצל את המשאבים שברשותן באופן שמפר או עוקף את ההוראה.

מקור במערכת החינוך מעריך כי בשנת הלימודים הבאה הצפיפות בכיתות הלימוד תגבר, אך מוסיף כי גם להערכתו לא כל הרשויות מתכננות לציית להוראת משרד החינוך. בכיר באחת העיריות מוסיף: "לך תסביר להורים שדורשים כל הזמן להקטין את הכיתות שבשנה הבאה הילד שלהם ילמד בכיתה של 40 תלמידים כי משרד החינוך לא מרשה לנו לטפל בבעיה. אני מעדיף להתעלם מההנחיה, ולא לפגוע בילדים וברמת החינוך".

משרד החינוך הורה באחרונה למנהלי המחוזות ולרשויות המקומיות לפעול על פי התקן שקבע - לשבץ עד 40 תלמידים בכיתות לימוד בשנת הלימודים הקרובה, ולסגור כיתות לימוד שפועלות במימון הרשויות המקומיות ולא מתוקצבות על ידי המשרד. החלטת המשרד תשפיע בעיקר על יישובים מבוססים וגדולים במרכז, שמפעילים באופן עצמאי כיתות לימוד. לפי עמדת המשרד, בכך היישובים פוגעים בתנאי ההעסקה של המורים בבתי הספר היסודיים - שעל פי ההסכמים הקיבוציים מועסקים על ידי המדינה - ובעיקרון השוויוניות במערכת. כיתות הלימוד בישראל הן הצפופות בעולם המערבי. בישראל כיתות הלימוד צפופות במיוחד בזרם החינוך הממלכתי וביישובים במרכז הארץ.

"שוויון לכיוון הרף הנמוך"

ההנחיה ניתנה בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון, בעתירה שהגישה עיריית הוד השרון נגד משרד החינוך, שלא אישר לה לפתוח כיתות א' לא תקניות כדי להפחית את הצפיפות בכיתות. בעקבות פסק הדין שגיבה את החלטת משרד החינוך, מצאה עיריית הוד השרון פתרון חלופי – במקום לפתוח כיתות לימוד חדשות היא מציבה שתי מורות בכיתה במקצועות היסוד בכיתה א' - ולמעשה מתקצבת בעצמה את השעות הנוספות במשכורת המורים. בשנת הלימודים הנוכחית התקיים בעיר פיילוט שכחלק ממנו למדו תלמידי כיתה א' בשני בתי ספר בעיר את מקצועות הליבה עם שתי מורות, כשהם מחולקים לקבוצות. בעוד הקבוצה הראשונה למדה, הקבוצה השנייה תירגלה את החומר עם המורה הנוספת שהוצבה בכיתה. בעירייה אומרים שהתוכנית מיושמת בשיתוף משרד החינוך.

"ישנה בעייתיות בכך שמשרד החינוך מיישם שוויון לכיוון הרף הנמוך", אומר חי אדיב, ראש העיר הוד השרון. "כלומר המשרד פועל לכך שבכל הרשויות יהיו כיתות עם מספר רב של תלמידים - ולא פועל כדי לצמצם את מספר התלמידים ברשויות שיכולות לממן זאת בעצמן ולסייע לרשויות שזקוקות לתמיכת המשרד לשם כך. לא ברור לי מדוע משרד החינוך משתמש בתירוצים ביורוקרטיים כדי למנוע מראשי רשויות לקבוע סדרי עדיפויות עירוניים, ואין לי אלא להצר על ההחלטה.

"משרד החינוך צריך להפנים שאי אפשר לקיים ויכוח ציבורי ופוליטי על גבם של ילדי מדינת ישראל, ואני חושב שהגיע הזמן שהממשלה, שהבטיחה כבר ב-2007 להקטין את מספר התלמידים בכיתות ל-32, תעשה זאת. המדינה צריכה לספק סיוע לכל תושב בישראל. גם בהוד השרון, רעננה וכפר סבא יש רמות שונות של הכנסה, וכל אחד צריך לעזור לשני. תנו לנו את החופש לייצר שוויון. המדינה צריכה לעזור למי שזקוק לעזרה, אבל לא בכך שהיא מפריעה לאחרים. אם יש לי בכיתה ילד מצטיין וילד חלש, אני לא יכול להגיד לילד המצטיין אל תצטיין כי צריך לעזור לחלש".

"ממשיכים
 לפעול כרגיל"

דרור אלוני, ראש המועצה המקומית כפר שמריהו, אומר כי החלטת המשרד "תמוהה" בעיניו. "אנחנו מעסיקים מורים כעובדי הרשות במגוון תחומים, על פי ההסכמים הקיבוציים של אופק חדש, והם מקבלים את כל הזכויות שמגיעות להם. לכן, הטענה שיש פגיעה בתנאי העסקה שלהם לא ברורה. אני לא פוגע בתנאי ההעסקה של אף עובד". על פי משרד החינוך, על אלוני לסגור את אחת הכיתות בבית הספר היסודי בכפר שמריהו, שפועלת במימון הרשות ומאפשרת לצמצם את מספר התלמידים בכתות א' לכ-25.

אין תמונה
"הממשלה כבר הבטיחה ב-2007 לצמצם מספר התלמידים בכיתות ל-32". חי אדיב
עם זאת, אלוני אומר כי בשלב זה אינו מתכוון לפעול לפי ההחלטה. "אני ממשיך כרגיל, וממליץ לכל ראש רשות לקדם את מערכת החינוך לפי צורכי הילדים. אני לא עושה את זה כהתרסה, אלא לטובת הילדים. אני פועל בראש ובראשונה רק משיקולים פדגוגיים, ומבין את הבעיה שיש למורה שצריך לעמוד מול 45 תלמידים במקום מול 25 תלמידים. צריך להפסיק להתנפל על רשויות מקומיות שמנסות לעשות טוב יותר לילדים. צריך למשוך את המערכת למעלה - ולא לדחוף אותה כלפי מטה. המשאבים של משרד החינוך מופנים בראש ובראשונה לפריפריה, ולכן, לדעתי, רשות איתנה שיכולה לפתור את הבעיה לבד רק מסייעת למשרד".

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, אמר בתגובה להחלטת המשרד: "ההנחיה הזאת נכונה מאוד, כי יש הכרח לצמצם את הפערים בחינוך בישראל. מצד שני, זו הנחיה שתתקשה לעמוד במבחן המציאות. משרד החינוך לא יוכל לאכוף אותה, כי האוכלוסיות החזקות ימצאו דרכים אחרות לצמצם את מספר התלמידים בכיתות. יש צורך לגבש פתרון שיאזן בין הצורך להקטין את כיתות הלימוד לצורך לצמצם את הפערים במערכת".

"כיתות קטנות אמורות להיות כלי לצמצום פערים יותר מאשר פריבילגיה של עשירים", אומר ראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון. "הכוונה של משרד החינוך היא טובה, ונועדה לייצר שוויון, אבל בפועל העשירים יעקפו אותה. צריך לצמצם את גודל הכיתות במקומות שבהם יש צורך שנובע מתנאים כלכליים־חברתיים.

"הפתרון לשוויון במערכת צריך לבוא מתוך תקצוב דיפרנציאלי (הגדלת התקציב לרשויות המוחלשות מעבר לתקציב שניתן לרשויות המבוססות, ל"ד). כיום התקצוב לילד אינו שוויוני, בגלל התוספות שנותנות הרשויות המבוססות. הדבר האמיתי שצריך לעשות הוא להנהיג תקצוב דיפרנציאלי - או לחלק אחרת את התקציבים שמועברים לרשויות המקומיות, או להוסיף תקציבים נוספים לטובת היישובים שזקוקים לכך"

הסתדרות המורים, המייצגת את המורים בבתי הספר היסודיים, מתנגדת לפתיחת כיתות לא תקניות, מכיוון שהמורים בהן מועסקים על ידי הרשויות המקומיות, ולא על ידי המדינה. יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, אמר בתגובה: "הסתדרות המורים עומדת על כך שעובדי ההוראה יועסקו על ידי המדינה, ולא על ידי הרשויות המקומיות. הסתדרות המורים לא תאפשר פגיעה כלשהי בתנאי העבודה והשכר של עובדים. עם זאת, הסתדרות המורים דורשת מהמדינה לטפל בצפיפות במוסדות החינוך בדחיפות. על המדינה לראות בחינוך נושא בעל עדיפות לאומית, ולהקטין את מספר התלמידים בגני הילדים ובבתי הספר".

הכתבה פורסמה באתר TheMarker

עוד כתבות באתר:

משר הבריאות עשוי להורות לטרה להסיר הסימון "ללא חומרים משמרים" במוצריה

100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל