למה "חופרים" לילדים שלנו על ירושלים?
גם אתם נכחתם במסיבות סיום גן בסימן בית מקדש, ונתקלתם בתוכניה של קייטנות שהתוכן שלהן עוסק בעיקר בירושלים? מפוסטים שונים ברשת עולה כי ההוראה לעסוק בירושלים נלקחה קצת יותר מדי ברצינות על ידי הגננות והמנהלות, כך טוענים גם במשרד החינוך
"מסבירים לי שאלה תכתיבים של משרד החינוך, ושאין מה לעשות אבל אני מאמין שצריך ואפשר לחגוג לילדים סיום של גן. אפשר לציין לא רק את ירושלים בירתנו, אלא גם את הפעילויות האחרות שהגן עסק בהם, ואת הדברים היפים שהילדים קבלו מהלך השנה. אפשר להוריד כמה שירי קודש לטובת משהו מה"כבש השישה-עשר", או אמירה על הטבע שצומח סביבנו, משהו על צמיחה אישית, משהו על יחסים בין ילד לחברו, בין ילד למשפחתו. בין אדם לאדם, לא רק בין אדם לאבנים.
"באופן אישי אני לא מודאג. לא אתן למערכת החינוך הנוכחית לצמצם את חשיבתם של ילדיי. הילדים שלי מקבלים ויקבלו בבית ערכים בסיסיים של אהבת אדם וכבוד הדדי, קבלת האחר והשונה, זכויות הפרט, ערך החיים לפני קדושת האדמה, חשיבה בקורתית, אמפתיה לסבל של האחר, וגם עמידה איתנה על עקרונותיהם כשצריך, אבל חבל לי על הפספוס. הגיע לילדים, וגם לך ולצוות, וגם לנו ההורים, שתחגגו את עצמכם ואת הסיום שלכם ואת כל הדברים היפים שעשיתם יחד".
ולמה ירושלים, אתם שואלים? ובכן, זהו הנושא השנתי בו בחרו לעסוק השנה. כפי שבשנה שעברה עסקו ב"האחר זה אני" ובשנה שקדמה לה "מנהיגות" - זו הסיבה שבמרבית מסיבות הסיום ירושלים עלתה לתודעה ביתר שאת. עם זאת, רבים נדהמו לגלות שלא מדובר בציווי כפי שרבות מהגננות הצהירו. אביב לביא העלה לעמוד הפייסבוק של תוכנית הרדיו שלו פוסט השופך עוד אור על הנושא. "הורים מבועתים מכל הארץ שלחו לנו את תוכניות בית ספר/קייטנת הקיץ של משרד החינוך (בתמונה - התכנית של רחובות): ספורט - ירושלים; כלי לחימה - ירושלים; שירים - ירושלים; פתגמים - ירושלים. העיקר הגיוון. להפתעתנו, נציגת משרד החינוך עלתה לשידור כדי להסביר שמדובר באי הבנה גדולה. המשרד אמנם הנחה שכותרת מסגרות הקיץ תהיה 'ירושלים', אבל ממש לא התכוון למינונים כאלה. מבחינת המשרד, שתי פעילויות בשבוע על ירושלים זה לגמרי מספיק, בכל שאר הזמן צריכה להיות פעילות קיץ רגילה. תדע כל אם עברייה שמפקידה את בנה/בתה בבית ספר הקיץ שאין שום סיבה שיחפרו להם על ירושלים בלי הפסקה".
ממשרד הבריאות נמסר במכתב הבהרה:
