נושא הבריונות בקרב ילדים חם מתמיד, ובכל שנה נפגעים יותר ויותר ילדים מהתופעה, חלקם אף נוטלים את חייהם בידם. בת 15 אחת מבוסטון החליטה שנמאס לה לשתוק לבריונית הפרטית שלה והחלה קמפיין פייסבוקי בו היא נלחמת בבריונות לא בעזרת אגרופים או מילים קשות, אלא בעזרת הקוקיות שלה. רבים כבר הצטרפו במחאה סולידרית שקשה להישאר אליה אדישים.
המטרה: להילחם בבריונות
הקש ששבר את גב הגמל מבחינתה של מייזי קייט מילר, היה כשהבריונית של בית הספר צעקה אחריה: "מי הולך עם קוקיות?! מה, את בגן?" הצעקה לוותה באיום להרביץ לה אם תסתובב. זה ממש לא היה הדבר הכי גרוע שאמרה למייזי אותה בריונית, אך הוא גרם לה להעביר את יתר היום בבכי והביא אותה להבנה נוספת: נמאס לה לשתוק.
כששבה לביתה העלתה לפייסבוק פוסט בו נכתב: "קרה היום משהו שנורא העציב אותי. ילדה שמציקה לי כבר כל השנה ואומרת לי דברים מגעילים, פשוט שברה אותי ואני מוכנה לעשות צעד ולגמור עם העניין הזה. עשיתי קוקיות לשיעור ספורט והיא העליבה אותי על כך. זאת סתם עוד ירידה עליי ועל קבוצת החברות שלי מאותה ילדה, אבל אני מבקשת מכולכם שתבינו שזה פוגע. קצת בגלל שאני לפני מחזור, וקצת בגלל שנעלבתי, בכיתי אחרי זה. זה הקש האחרון מבחינתי. אני יודעת שקוקיות זה לא הדבר הכי מתאים לילדות בנות 15, אבל אני מבקשת שאם אתם מזדהים איתי, או מכירים ילדים אחרים שאמרו להם דברים לא יפים, תעשו מחר בבוקר קוקיות. תודה רבה לכם שקראתם, ובבקשה שתפו את המסר".
הסטטוס של מייזי החל להתפשט בזריזות והתמיכה לה זכתה היתה עצומה והדהימה אותה. "מייזי היתה בשוק מכמות התגובות, החמלה והאהדה שהתחילו להגיע באותו ערב", סיפרה ג'ואן מילר, אמה של הנערה, לעיתונות האמריקנית לאחר כמה ימים, כשהסיפור כבר גדל למימדים שאיש לא צפה. "היא הבינה לפני כולם שמדובר במטרה גדולה מהסיפור הפרטי שלה עצמה. מייזי הראתה בגרות וחמלה כשלא חשפה בשום שלב את שמה של הבריונית שפגעה בה, ואנו מאוד גאים בה".
הפוסט הבא של מייזי בפייסבוק היה: "תודה לכולכם על התמיכה שלכם בי, אבל אני רוצה להזכיר שזוהי מחאה נגד בריונות ולא נגד המקרה הפרטי שלי, או נגד הילדה שפגעה בי. הדבר האחרון שאני רוצה זה שיתחילו בבריונות נגד אותה ילדה. זה ינגוד לחלוטין את המטרה שלי".
הפוסט גרם למאות ילדים, מבוגרים וכמה חיות מחמד שנרתמו למטרה לעשות קוקיות למחרת בקשתה, ורבים הצטלמו כך והעלו תמונותיהם לרשת. "למחרת בבוקר, הגיעו לבית הספר שלנו מאות בנים ובנות עם קוקיות. זה היה מחזה מרשים", מספרת לורן ווסטון, העובדת הסוציאלית בבית ספרה של מייזי. "מייזי היא נערה מיוחדת ואמיצה, שתמיד דואגת לחלשים ומגנה עליהם, וזו הסיבה שהתגייסו כך למענה".
תמונות של אנשים עם קוקיות ממשיכות לעלות ברשת, חלקן מגיעות לעמוד הפייסבוק המיוחד שפתחה מייזי למען הנושא – קוקיות למען שלום. "העניין הכל כך חיובי הזה צמח ממקום שלילי מאוד", אומרת מייזי. "אני מרגישה מאוד חזקה עכשיו והמומה מכמות האהבה והתמיכה העולמית. אני עדיין רועדת מהתפעלות. מאז אותו יום בו כולם הגיעו בקוקיות המצב השתפר עבור רוב הילדים שסבלו מבריונים בבית הספר שלי. גיליתי דרך חברים שהבריונית הפרטית שלי עוברת דברים קשים ושהיא מתחרטת ומצטערת על איך שהתנהגה. מצאתי בי חמלה אליה. אני אפילו מנסה לתקשר איתה ולהיות חברה שלה".