דיסלקציה, ליקוי למידה מולד המתבטא בעיקר בקשיים לקרוא ולכתוב, מתגלה לרוב כאשר ילדים נכנסים למסגרת בית ספרית, ואחרי תקופה משמעותית בה הם חווים קשיים ותסכול רב, האבחנה המקצועית מתבצעת. מחקר חדש טוען שאין כל צורך לחכות עד שהילדים ידעו בכלל לקרוא או לכתוב כדי לאבחן דיסלקציה, דבר שהוא בבחינת חדשה משמחת מאוד שיכולה לחסוך לא מעט סבל וקושי אצל ילדים והוריהם, וטיפול מוצלח וממוקד יותר.
מהם הסימנים המטרימים לדיסלקציה?
כיום, מרבית הילדים מאובחנים בגיל 7 או 8, כאשר הוכיחו קושי אמיתי בקריאה, תויגו על ידי החברה כתלמידים לא טובים וחלקם פיתחו שנאה כלפי בית הספר ואיבדו אמון בעצמם. המחקר של בית החולים לילדים של בוסטון טוען שאין כל טעם להמתין זמן כה רב, ושבעזרת סריקה מוחית אפשר למצוא סימנים לדיסלקציה כבר בגיל חמש ואפילו ארבע, שאלה הם גם הגילאים בהם, על פי מחקרים אחרים, התגובה לטיפול והתערבות היא הטובה ביותר.
"אנו קוראים לזה פרדוקס הדיסלקציה", אומרת נאדין גאב, חוקרת מדעי המח שעומדת בראש המחקר שהתפרסם בכתב העת האמריקני למדעים. "מרבית הילדים אינם מאובחנים עד שהם מציגים בעיות בקריאה, אבל ידוע שהטיפול בהם הכי אפקטיבי אם מתחילים אותו לפני שהם מתחילים לקרוא. לרוב, עד שהם מקבלים אבחנה הם כבר חוו כמה שנים שבהם חברים כינו אותם טפשים, או הורים שחושבים שהם עצלנים, והם מאוד סובלים".
ישנם סימנים מטרימים לדיסלקציה בגילאים הצעירים: על מנת ללמוד לקרוא, ילדים נדרשים למפות את הצלילים השונים בשפה לאותיות והברות, וילדים דיסלקטיים מתקשים מאוד בתהליך הזה, ויפגינו קושי בחריזה, ביטוי לא נכון של מילים או בלבול בין מילים שנשמעות דומה.
כחמישים אחוזים מילדיהם של הורים הסובלים מדיסלקציה יפגינו גם הם קשיים, ולכן, במסגרת המחקר, נסרקו מוחותיהם של 36 ילדי גן, חלקם בעלי היסטוריה משפחתית של דיסלקציה, וכל הילדים נדרשו לבצע מספר מטלות שונות, כמו למשל לומר האם שתי מילים מתחילות באותו הצליל או לא. החוקרים מצאו שאלה בעלי ההיסטוריה המשפחתית הפגינו פעילות מוחית מועטה משל בני גילם, ילדים השווים להם ברמת האינטליגנציה וברקע הסוציו-אקונומי.
"הדבר המשמעותי ביותר במאמר מבחינתי הוא שעלינו להתחיל לחפש את הסימנים מוקדם יותר ולמצוא את הבעיה לפני שהם חווים תחושת כשלון", אומרת גאב. "המחקר שלנו אמנם נעשה בקנה מידה מצומצם, אך הממצאים יעניקו לנו את המימון למחקר גדול יותר, ואני מקווה שכל זה יוביל לכך שהורים יוכלו לבקש מהרופא שלהם אבחון לילד כשהוא עוד בגיל הגן".
"לא חייבים סריקה מוחית לאבחון בגיל מוקדם"
"אכן אבחון ליקויי למידה בגילאי הגן הוא בעל משמעות עצומה, ולמעשה קל מאוד לביצוע", אומרת שרי שמואלי, מאבחנת דידקטית מוסמכת ומאמנת אישית ללקויי למידה ובעלי ADHD. "בגילאי 4-5 שנים ניתן לאתר ליקויי למידה, לרבות ליקויים בתחום הלשוני שעלולים להקשות על תהליכי רכישת השפה השונים, ובפרט על תהליכי רכישת מיומנויות הקריאה והכתיבה. לכן, אבחון מדויק וממוקד עשוי לחסוך תסכולים מיותרים בשנות בית הספר. אחד התחומים המשמעותיים באבחון הינו תחום המודעות הפונולוגית - היכולת להגות ולהבחין בין הצלילים השונים, כגון קושי להבחין בין הצלילים ק' ו-ג', היכולת לפרק מילים להברות ולהרכיב, והיכולת לשלוף שמות של דברים במהירות הנדרשת. מטרתו העיקרית של האבחון היא בניית תכנית למידה אישית ומדויקת הניתנת ליישום בבית ובגן, שתקל על הילד ברכישת תהליכי הקריאה והכתיבה בבית הספר".