בני נוער מתבגרים נאלצים להתמודד עם מספר לא קטן של חזיתות: לבנות את הזהות החברתית והמינית שלהם, לצד התמודדות עם הורמונים משתוללים ושינויים פיזיולוגיים, וכמובן גם דרישות חינוכיות ולימודיות, שהלכו והחמירו בשנים האחרונות. טבעי שהתהליכים הללו ילוו לא פעם בהתפרצויות זעם, דיכאונות וחרדות, שלא תמיד מטופלות נכון. פרוייקט בהדסטארט שם לו למטרה לממן טיפולים פסיכולוגיים לבני נוער ממעמד סוציו אקונומי נמוך. איך מתמודדים כיום הורים עם מתבגרים, ומדוע ממהרים לפנות לטיפול תרופתי?

אצל הורינו, כך נדמה, הגבולות היו ברורים ולא היה מקום לדיאלוג או הקשבה מצדם, כך נוצר פער גדול ונתק בין דור המתבגרים להורים. אך כיום, ההורות היא אופרה אחרת. "בגלל דרישות כלכליות, ההורים לא נמצאים מספיק בבית ואין להם זמן פנוי", אומרת שרון צ'ונץ, פסיכולוגית ילדים ונוער מומחית. "בזמן הקצר שהם כן נמצאים, הם מנסים לחנך את הילדים או המתבגרים בכמה דקות. אך חינוך דורש אורך רוח, סבלנות וניהול שיחות. בנוסף, חלק מההורים חושבים שהם צריכים להיות חברים של הילדים שלהם, דבר שפוגע בתהליך גיבוש הזהות אצל המתבגר. מתבגרת לא רוצה שאימא שלה תתלבש כמוה, כי מה זה אומר עליה? הורים יוצאים עם הילדים שלהם להופעות, וזה מוציא את כל העוקץ מחיפוש אחר דמויות לתהליך ההזדהות או המרד".

בפועל, מה שקורה הוא שבני הנוער פונים לא פעם לחומרים פסיכו-אקטיביים, לאלכוהול וגראס, שנמצאים בזמינות גבוהה. "חלק מההורים עושים טעות ומשתפים פעולה ואף עוזרים להם להשיג אלכוהול, לשתות או לעשן נרגילה בבית, בגלל שהם חסרי אונים ולא מסוגלים להגיד לילד 'לא', בעיקר כשבני הנוער היום אסרטיביים ונחושים. אבל זה רק מרחיק את הגבולות של המרד למקומות יותר בעייתיים ומסוכנים".  

פורנוגרפיה בכף היד

למדיה הדיגיטלית יש יתרונות עצומים לצד השפעות שליליות, שבגיל ההתבגרות אף יותר מתבלטות. "בעבר - סיפור על ילד שהושפל או שעשו עליו חרם נשאר ברמה הכיתתית, אבל היום הניכור והדחייה החברתית, מקבלים תהודה ארצית", אומרת צ'ונץ. "הסיפור שלו מופץ באינטרנט, ובאמצעי התקשורת, והוא אינו יכול לברוח ממנו, גם אם יעבור לעיר אחרת. גם בנושא המיני, הפורנוגרפיה זמינה בכף היד, וגיל החשיפה לסרטונים פורנוגראפיים הולך ויורד. התוצאה היא עיוות של דימוי הגוף שלהם ושל יחסים בין המינים.

מתבגרים, גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות. אחד האתגרים הגדולים בחיים שלנו | צילום: Shutterstock
"יש לא מעט הורים, שעדיין חושבים שמתבגר הוא ילד ומציבים לו גבולות, עניין שמייצר הרבה התנגשויות", אומרת צ'ונץ'. "מתבגר הוא מבוגר קטן, סגנון החשיבה שלו שונה, ובהתאמה גם סגנון ההורות צריך להשתנות. הורים לא יכולים להמשיך ולתת לו הוראות אלא לכוון, לעורר לחשיבה, ולתת את התחושה שמכבדים את דעתו של המתבגר, דבר שיפחית את ההתנגדות, עם זאת המתבגר עדיין זקוק לגבולות. להורים לא פשוט שביום אחד המתבגר בועט בכל מה שגידלו וחינכו אותו, אך זהו חלק הכרחי מגיבוש הזהות שלו, אם הוא לא יעשה את זה בגיל מרד הנעורים, זה יקרה מאוחר יותר, כשיחווה משבר בגיל 40".

בעידן הדיגיטלי ובחיים האינטנסיביים שלנו היום, נדמה שכולם מחפשים פתרונות קלים ומהירים. פרצי אלימות, דיכאון או חרדות? יש תרופות לכל מצב. אין לנו כבר זמן, מקום או סבלנות לתהליכים. "המגמה של תרופות פסיכיאטריות בעלייה, והיום היד יותר קלה על ההדק, אבל לא כולם צריכים טיפול תרופתי", אומרת צ'ונץ, "אמנם יש יותר ילדים עם הפרעות קשב, והתזונה והמסכים גם הם לא מסייעים לעניין. חרדה ודיכאון הם חלק נורמאלי מגיל ההתבגרות, וזה תמיד היה כך אבל היום ישר דוחפים תרופות. כמובן שיש להתחשב בעוצמה של החרדה והדיכאון, להתייעץ ולבחון את כל הכוחות גם של המתבגר וגם של מי שאחראי עליו, אבל אין ספק שיש היום יותר ויותר הליכה לפתרונות קלים, ולא לתהליכים".

"מימון חלקי שיפור לפרט" הוא פרויקט מימון שנמצא בהדסטארט (מסתיים ב-31.5) ומיועד לתת מענה למתבגרים בגילאי חטיבת ביניים והוריהם שידם אינה משגת לעמוד בהוצאות טיפול מקצועי וחסרים להם הכלים להתמודד עם האתגרים הניצבים לפניהם. בפרויקט מנסים לגייס 100,000 ₪ עבור ליווי של 35 משפחות.

"פרויקט שיפור יחסי הורים ילדים נועד לבני נוער בגילאי חטיבת ביניים ממשפחות במעמד סוציו אקונומי נמוך, במצבים בהם היחסים בין הנער או הנערה המתבגרים הופכים לקושי ומלווים בהתפרצויות זעם, הפרויקט נועד למנוע מצב של נוער בסיכון ונשירה ממעגל הלימודים או עזיבת הבית או פניה לפתרון תרופתי, בעיקר משום שפתרון תרופתי יוצר תלות וזה מה שאנו מנסים למנוע. ברגע שיש טיפול תרופתי ללא מענה רגשי בשלב מוקדם, כעסים מצטברים והופכים להתפרצויות זעם או לדיכאונות. בנוסף, תלות בתרופות מעכבת פוטנציאל כי הילדים מאמינים שאינם יכולים להגיע להישגים ללא התרופה. הטיפולים הרגשיים יתנו את המענה שלו זקוקים הילדים וכך הם יוכלו ליצור מערכת יחסים בריאה עם הסביבה, תקשורת תקינה ויחסים מיטיבים", אומרת עו"ד יעלי דוידוב יוזמת ומנהלת הפרויקט. הטיפולים הממומנים הם ליווי מקצועי של מטפל ויועץ משפחתי ל- 10 מפגשים, וכן, מענה וייעוץ טלפוני להורה, בכל עת שנתקל בבעיה.

>> האמא שמודה: אני הולכת עירומה בבית לצד בנותיי המתבגרות