הורים רבים מוצאים את עצמם מתוסכלים וחסרי אונים מול ילדים בעלי פוטנציאל או יכולות מוכחות, שמתקשים להקשיב או להתרכז לאורך זמן. לרוב ממליצים לאותם ילדים שסובלים מקשיי קשב וריכוז פשוט ליטול ריטלין. אבל האם זו התשובה היחידה? לדברי פרופ' עמוס רולידר, מומחה לטיפול וניתוח קשיי התנהגות של ילדים, כמעט ברוב המוחלט של המקרים יש צורך בטיפול חינוכי נכון לצד הטיפול התרופתי.

הסימנים לקשיי קשב וריכוז

"כאשר הילד מפגין בעיות באופן עקבי והסביבה לא מצליחה להתמודד איתן, אז כנראה שיש בעיה וצריך לפתור אותה", אומר פרופ' עמוס רולידר. לדבריו, במקרה כזה חשוב לשים לב לכמה דפוסי התנהגות שעשויים להיות סימנים לקשיי קשב וריכוז:

1. ילדים שמוסחים בקלות מרעשים וגירויים.
2. לא יושבים בשקט מספר דקות במקום אחד.
3. מתחילים מטלה ומתקשים לסיים.
4. מתעצבנים, מתרגזים וכועסים מדברים קטנים.
5. מוותרים ומרימים ידיים.
6. "מורידים מסך" כשלא מבינים.

מדוע יש ויכוח השימוש בריטלין?

"כי קודם כל, באופן טבעי, הורים לא רוצים לתת לילד שלהם תרופה לבעיה התנהגותית או רגשית", מציין פרופ' רולדיר. "שנית, היד קלה על ההדק ואנחנו ממהרים לתת תרופה כפתרון, אבל אנחנו שוכחים שזה לא מספיק. שלישית, קיימות המון דעות קדומות וחוסר הבנה לגבי יעילותה של התרופה ובעיותיה.

"ריטלין ותרופות דומות הן יעילות באופן חד משמעי. לעיתים, כשמדובר על ילד שסובל רק ממוסחות דעת, הן יכולות לסייע באופן כמעט בלעדי. אבל כאשר מדברים על יתר הסימפטומים אותם ציינו קודם, התרופה לבד לא תעשה את זה, ויש צורך גם בטיפול חינוכי".

בדף הפייסבוק של תכנית חיסכון מציג פרופ' רולידר את עשרת הדברות שלו להתערבות חינוכית משולבת עם תרופות, לטיפול בקשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות:

1. הגדירו לעצמכם באופן אופרטיבי את קשיי ההתנהגות הייחודיים של ילדכם. מה הוא עושה? מתי? בנוכחות מי והיכן?

2. אספו נתונים באופן שוטף על שכיחות הופעת קשיי ההתנהגות, בכדי לעמוד על השינויים החלים בדפוסי ההתנהגות שלו. דף רישום כזה יכלול סעיפים כמו יום, זמן, תיאור ההתנהגות, באילו נסיבות התרחשה וכיצד הגבתם.

אם נותנת לבתה כדור ריטלין
תרופה יעילה, אבל דרוש גם טיפול חינוכי | צילום: stevenrwilson, Istock

3. הבטיחו את הצלחתו של הילד במטלות לימודיות ואחרות על יד הקפדה על רמת קושי מתאימה.

4. הקפידו על מעבר הדרגתי מסביבה לימודית שקטה ללא הפרעות, לסביבה לימודית טיפוסית המאופיינת ברעש ובצפיפות  מסויימת.

5. שמרו ככל האפשר על רוטינות קבועות במהלך השבוע.

6. הכינו את הילד לקראת קשיים צפויים על ידי שיחה מקדימה.

7. ודאו כי הילד מבין מהי ההתנהגות הראויה כאשר הוא נתקל בקושי ובמצב מתסכל, ותרגלו איתו תגובה נאותה אלטרנטיבית.

8. חזקו ועודדו את הילד במינונים מוגברים על ביטויי איפוק, הבלגה, הקשבה והתמודדות נאותה עם קשיים, ועל משכי זמן בהם לא הפגין התנהגות בעייתית.

9. אל תאפשרו לילד להפגין התנהגויות לא ראויות כאשר הוא נתקל בקושי. הגיבו לכך באופן נחוש, עקבי ואחיד כשתאמרו לו שהתנהגות אינה מקובלת עליכם.

10. תוך התייעצות עם הגורם הרפואי שמטפל בילד, הפחיתו באופן הדרגתי את נטילת התרופה תוך שמירה על יישום עקבי של גישתכם החינוכית החדשה.