זה לא סוד שלנו, המבוגרים, קשה לחזור לשגרה לאחר תקופת חגים כה ארוכה. אז מה לגבי הילדים? ד"ר טניה אברט, מנהלת המרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער במרכז הרפואי הלל יפה, טוענת כי ככל שהילד קטן יותר, יכולת ההסתגלות שלו גבוהה יותר וכך החזרה לשגרה קלה יותר. לעומת זאת, אצל ילד בוגר, עם יכולת הבנה גבוהה יותר, החזרה לשגרה עשויה להיות לא פשוטה וליצור התנגדויות מצד הילד.

"ההורים צריכים להשקיע יותר מאמץ ולהתאזר בסבלנות כלפי הילדים הבוגרים", טוענת ד"ר אברט. "לילדים בגילאי בית ספר יש יותר משימות ייעודיות ומחויבויות כמו הכנת שיעורי בית, סידור הילקוט, הכנת הציוד, מה שיכול לתרום לעליית מפלס החרדה והלחץ בקרב הילדים. מחקרים מראים כי ישנם יותר קשיי הסתגלות בתקופות מעבר משמעותיות בחיי הילד, כמו במעבר מגן פרטי לגן עירייה, מגן חובה לכיתה א', או אפילו במעבר דירה לעיר אחרת, בהם לרוב קבוצת הילדים משתנה או הצוות החינוכי של הגן/בית הספר שונה. הילד מגיע למקום חדש, לא מוכר וצובר עמו חששות ופחדים. בתקופת החגים נקטע הרצף הלימודי, מה שעלול להוסיף לרמת החרדה של הילד ולהקשות בהתאקלמותו הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית".

ובכל זאת, ישנם מספר פרמטרים שיעזרו לכם ולילדיכם לבסס את השגרה ביתר קלות:

שגרה זה לא רע

ההמלצה הראשונה של ד"ר אברט היא לחזור לשגרה מהר ככל הניתן. "שגרה מפחיתה חרדה וחוסר וודאות בקרב ילדים. לא פעם נראה כי ילד יעדיף לקרוא את אותו סיפור פעם אחר פעם או לחילופין, יעדיף סדר פעילות קבוע כמו מקלחת לאחר ארוחת הערב. בתקופת החגים הילד התרגל לקום מאוחר/ מוקדם מהרגיל, לבלות שעות רבות מול המסכים או בבילוי עם חברים. התפקיד של ההורה הוא להקנות סדר יום חדש לילד, כלומר לחזור מהר ככל הניתן לשגרת היומיום, קרי זמני אכילה קבועים, מקלחות, זמן שינה וכו'. יש לחזור על הפעולות יום אחרי יום עד שתיווצר שוב שגרה".

בדיקת נוכחות – גם להורים

בשבועות הקרובים לאחר החגים ההורים צריכים להיות נוכחים יותר בבית כדי להציב מחדש גבולות ולבנות סדר יום קבוע. "עצם נוכחות ההורים בבית תורמת להסתגלות מהירה יותר של הילדים לשגרה. בזמן החגים המשפחה מבלה יותר זמן איכות יחד במפגשים משפחתיים, טיולים, ארוחות חג ועוד. הילד התרגל לבלות זמן ממושך עם ההורים ולעתים חזרתו למסגרת הלימודית עלולה לפתח חרדה. מומלץ ליצור פעילויות הנאה משותפות עם הילדים בתכנון מראש למשך השבוע הקרוב וכך להפחית את תחושת חוסר הוודאות והחרדה. בקרב ילדים קטנים יותר, בגילאי הגן, כדאי לתכנן פעילות ליום יומיים הקרובים, מבלי להציף במידע רב מדי. שיטה זו מאפשרת חזרה לשגרה בצורה יעילה ורגועה יותר".

תתכוננו מראש

בערבים הראשונים לחזרה למסגרת הבית ספרית יש להכין מראש את הציוד הנדרש, הבגדים, הילקוטים והארוחות על מנת למנוע לחץ וויכוחים בשעות הבוקר. מומלץ לעשות זאת יחד עם הילד על מנת לסייע לו בתפקוד עצמאי יותר. "לילדים בגילאי בית ספר יש יותר משימות ייעודיות ומחויבויות מאשר לפעוטות בגן, כמו הכנת הציוד לבית הספר, שיעורי בית, סידור הילקוט, מה שיכול לתרום לעליית מפלס החרדה בקרב הילדים. ברגע שהילד יסדר את הציוד מראש, יקבע ערב לפני מה הוא רוצה ללבוש ואפילו יבחר מה למרוח בסנדוויץ', הלחץ ירד והילד יהיה נינוח יותר. ארגון מראש יסייע כמובן גם להורים לצלוח את הבוקר בצורה קלה ומהירה יותר, בלי עיכובים מיותרים והתנגדויות מצד הילדים", אומרת ד"ר אברט.

ילד משחק על החוף עם הוריו ברקע
תכננו איתם פעילות מהנה מראש | צילום: monica gozalo, unsplash

אל תעבירו את החרדה שלכם לילדים

מרבית ההורים חשים חרדה בעצמם עם החזרה לשגרה, בפרט אם ישנם מספר ילדים במשפחה וצריך לתמרן בין כולם. הרבה פעמים העומס של ההורים מושלך לילדים. ההורים יכולים להתווכח מי ייקח את הילד בבוקר, מי יחזיר אותו מהמסגרת ומי יסיע אותו לחוג. "ויכוחים אלה עלולים להתפרש אצל הילד כמשהו שלילי, לערער לו את הביטחון ולהוביל להימנעות והתנגדות מצדו. כדאי להורים לעשות חלוקת תפקידים מסודרת מראש, ללא נוכחות הילדים, מי לוקח, מתי ולאן ורק אז לשתף את הילד", טוענת ד"ר אברט.

בלי פקודות

במהלך שנת הלימודים ההורים נוטים להפוך ל"שוטר תנועה" של הילדים. מבלי לשים לב ההורים נותנים פקודות לילדים כמו לך להתקלח, מספיק עם הטלוויזיה וכו'. "פקודות" אלה עלולות לעורר התנגדויות מצד הילדים וחוסר שביעות רצון. על מנת ליצור אווירה טובה ורגועה יותר מומלץ לתת לילד מספר מוגבל של אפשרויות מתוכם הוא יוכל לבחור ולנהל את סדר יומו, לדוגמא לשאול את הילד האם הוא רוצה להתקלח לפני או אחרי ארוחת הערב, תוך התחשבות בגילו וביכולותיו של הילד. עצם האפשרות שלו לבחור תקטין את ההתנגדות מצדו ותשיג את המטרה שלנו, ההורים, בצורה מהירה יותר. כמו כן חשוב למצוא זמן לשיחה פתוחה ואישית עם הילד במטרה לתת לו מקום מכיל, להעלות לו את המוטיבציה, לשמוע ממנו איך עבר לו היום. "יש לפתח עמו שיחה לא רק בקטע לימודי אלא גם מבחינה חברתית- האם שיחק עם חבר בהפסקה או שהעדיף לשחק לבד? לשאול אם מישהו הציק או הקניט אותו. חשוב להקנות לילד מרחב מכיל ובטוח, כך שירגיש שמבינים אותו ומקשיבים לו ולא ישר לשפוט את התנהגותו ולחוות דעה ביקורתית מצד ההורה. יש להתחבר לחוויה של הילד לפני שמגיעים למסקנה", טוענת ד"ר אברט.

לגבי הגיל הרך, לעתים יש פער בין מה שהילד מרגיש לבין מה שההורה מבין. "כשמדברים עם הילד יש לשאול שאלות קצרות ומכוונות בהתאם לקו ההתפתחות שלו, לדוג' אפשר לשאול ילד בן 4 האם הרגשת טוב בגן, עם מי שיחקת, האם היה לך נעים, האם חווית/עברת משהו לא נעים. גם אם אומר משהו רע-לא להילחץ. יכול להיות שהוא מפרש זאת כדבר רע מבחינתו. לדוגמא זרקו עליו חול ומבחינתו זה משהו רע אך אולי זה היה תוך כדי משחק או שמא הוא זה שזרק קודם חול על חברו ואז התחילה המריבה. יש לרדת לעומק העניין לאט לאט ולזרום עם הילד. במידה ומתעוררת דאגה ממשית, יש לברר מול צוות הגן בצורה עניינית ורגועה", אומרת ד"ר אברט.