לכולם יש רגעים פחות זוהרים בשגרה היומית ההורית. אם היו מצלמות נסתרות מוסתרות בכל בית טיפוסי, סביר שבעזרת עריכה מגמתית ניתן היה לייצר סרט מביך למדי. הקומיקאית והכותבת מנדי נולאן החליטה לחלוק ברגעים הכי לא פוטוגניים שלה כדי לצאת אל האור, להשתחרר מהבושה ולקבל חיבוק, ואם לא חיבוק אז לפחות תשומת לב.
"כשהפכתי לאמא החלטתי להיות אמא הרבה יותר טובה מזו שיש לי," היא מספרת. "ובטח שיותר טובה מכל האמהות שאני רואה בסופר, צורחות על הילדים הבוכים שלהן, או אלה שמסיעות את הילדים לבית ספר בבוקר ולא יוצאות מהרכב. אני לא יותר טובה מאף אחת אחרת ויש פער עצום בין האם שאני מציגה באינסטגרם לאיך שאני באמת. נדמה שאיש לא מספר את האמת. בקבוצות של אמהות כל התינוקות משוגעים על ברוקולי ואף אם לא משתמשת במסכים כדי לחטוף תנומה של עשר דקות. כאמא לחמישה, אני לא מאמינה להם למילה. כשאיש אינו מסתכל, החזית האמהית קורסת. ואז אנחנו מפילות את הטלפון שלנו על המצח של התינוק. אני עשיתי את זה כמה פעמים, כשניסיתי לדבר בזמן הנקה. היה לי קשה מאוד להסביר את הפציעה למטפלת."
נולאן מציעה עוד עשרה וידויים קטנים, דברים שעשתה לילדים ומעולם לא סיפרה:
1. בוקר אחד היה לי הנגאובר נוראי. אמרתי לילדים שהם חולים ולא יכולים ללכת ללימודים. ביקשתי מהם לעשות לי מסאז׳ ברגליים וביקשתי מהבן הגדול שיתקשר לאחת האמהות, איתה הייתי אמורה להתנדב בבית הספר, ולהגיד לה שכולנו חולים.
2. פעם אחת בתי זואי שמה בטריה בפה. אמרתי לה להוציא אותה כי זה רעיל. היא שאלה: "אני אמות?" ואמרתי לה: "כנראה." באופן מוזר נהניתי מהבהלה שלה. עכשיו היא מפחדת בגללי מבטריות ולא רוצה לגעת בהן.
3. הייתי בנסיעה בחו"ל עם התינוק שלי ונגמר לי הכסף המקומי, ונגמרו לי גם החיתולים. השתמשתי בחולצות טי. הסברתי לאנשים שעברתי לחיתולי בד מסיבות אקולוגיות.
4. לילה לפני יום הולדתה של בתי בת הארבע, נזכרתי ששכחתי לקנות לה ברכה, אז לקחתי את אחת הברכות שנתתי לאחותה הגדולה, מחקתי את שמה, כתבתי סופיה, והשארתי את השאר כמו שהוא. ואז עשיתי את זה עם עוד ילדה.אני אקולוגית, כבר אמרתי.
5. נתתי לילדים שלי לראות את סרט האימה הצלצול. לא ברור לי איך זה קרה, אבל החלטתי שזה יהיה בסדר. ואז, למרות שהם פחדו, לא עצרתי כי רציתי לדעת מה קורה, והם היו כל כך מבוהלים שהם לא הסכימו ללכת לישון לבד.
6. אני תמיד מקללת בפני הילדים שלי. בעיקר באוטו. אני לא מקללת מול הילדים רק כשיש מבוגרים בסביבה. מה שקורה זה שהילדים מתחילים לקלל. פעם ניסיתי להגיד לבת שלי שבכל פעם שהיא מקללת, פיה מתה. זה עבד, היא לא קיללה. מה שכן, היא היתה בוכה כל לילה לפני השינה כי היא היתה בטוחה שבגללה אין פיות בעולם.
7. אמרתי לכולם שהנקתי עד גיל שנתיים, אבל בעצם המשכתי להניק מאחורי הגב של כולם. הוא היה בן שלוש כשגמלתי אותו.
8. לא לימדתי אף אחד מילדי להירדם לבד. אני שונאת כשתינוקות בוכים. כשהתעוררו בלילה, הייתי לוקחת אותם אלי למיטה. פעם אחת בתי, כשהיתה בת כמה חודשים, באה איתי למיטה, נרדמנו, ואז פתאום התעוררתי והיא לא היתה שם. נכנסתי לפאניקה אבל אז מצאתי אותה ישנה על השטיח. היא נפלה מהמיטה. לא רציתי להעיר אותה אז פשוט שמתי עליה שמיכה ונתתי לה לישון שם.
9. מצאתי כינים בשיער של הילדים ושלחתי אותם לבית הספר ככה. כמובן שאמרתי להם לא להתגרד.
10. אני מתעללת בילדים לפעמים. פעם אחת אמרתי לילדים לפני בית הספר: היום אמא תעשה איתכם משהו בלתי נשכח! הם נורא התלהבו, כי אני לא מהאמהות שעושות דברים כיפיים כאלה, ואז אמרתי להם: תתפשטו, ואני אקח אתכם לבית ספר עירומים! בחיים לא תשכחו את זה."
נולאן נשבעת שלמרות כל זה, יש לה חמישה ילדים מתפקדים, שמחים והגיוניים למדי, רוב הזמן, "ונחשו מה יש לנו, שהוא יותר טוב מתמונות אינסטגרם מושלמות? סיפורים!" היא אומרת בשמחה ומבקשת מהקוראות לשתף גם ברגעים הפחות פוטוגניים, אבל הרבה יותר בלתי נשכחים שלהן.