לפני עידן הקורונה המציאות הרב-תרבותית זימנה לנו מפגשים עם אנשים שונים מאיתנו במראה, בשפה, בתרבות ובסגנון החיים והמשפחה. עכשיו, כשאנחנו ספונים בגבולותינו הצרים, עלינו לשבור את מעגל הקסמים וללמד את הילדים להעריך את הרב-תרבותיות בישראל ובעולם.

רב-תרבותיות היא לא רק מציאות חברתית שבה יש מגוון של זהויות ותרבויות, אלא גם דרך חשיבה וסקרנות סביב הלא מוכר. כבר בגיל הרך אנחנו מעודדים את הילדים שלנו להיות סקרנים, שכן התנהגות סקרנית היא אחד המדדים להתפתחות תקינה של האינטליגנציה. ילדים הם סקרנים מטבעם לדברים חדשים שמתגלים להם באמצעות משחק, באמצעות המדיה ובאמצעות סיפורים. הם נחשפים בכל החושים שלהם לצלילים, מראות, ריחות ותחושות של מגע. הם שואלים וחוקרים והופכים את הזר למוכר.

ילדים נולדים ללא סטריאוטיפים. הם חופשיים מהדעות הקדומות שאנחנו, המבוגרים, ספגנו במהלך חיינו. אז למה, בכל זאת, הם מגחכים או חוששים מילדים הנראים שונה מהם? זו יכולה להיות ילדה כהת עור, או ילד נכה, או ילדה שמנה, או ילד ממוצא ערבי, או ילדה שיש לה שני אבות או שתי אימהות. בכל פעם אנחנו מופתעים ולא מבינים היכן הם "רכשו" את הידע הזה בגיל כל כך צעיר; היכן הם למדו להבחין בין זהויות "מקובלות" מבחינה חברתית לבין אלו שאפשר ללגלג ולדחות אותן?

התשובה לכך היא שילדים מושפעים מהסביבה בה הם חיים. הם מפנימים את חלוקת התפקידים בין הבנים והבנות, בין מי שמקובל לבין מי שדחוי, בין מי שנחשב ליפה ולמי שנחשב לא יפה. הם שומעים, רואים ולומדים את המסרים האלה שמצמצמים את החשיבה שלהם וגורמים להם להפסיק לחקור ולהסתקרן.

בימים אלה, בהם נכפה על משפחות עם ילדים לשהות הרבה בבית, נוצרה מציאות חדשה ומורכבת. לצד הקושי המובן טמונה גם הזדמנות ליצור בבית סביבה שתעורר את החשיבה הרב-תרבותית: סביבה שיש בה הזמנה לגלות, להיות סקרנים ולהפוך את הזר למוכר. כך תעשו זאת.

סיפורי ילדים

הקריאו לילדים סיפורים בהם יפגשו ילדים אחרים, שונים ומגוונים, איתם הם יוכלו להזדהות. הילדים בספרים עשויים להיות שונים בתרבות, במוצא, בסגנון המשפחה ובמצב בריאותי (ילדים נכים או חולים), אך דומים מאוד בחוויות הרגשיות אותם הם חווים, בדילמות שיש להם כשהם רבים ומתפייסים עם אחים או חברים שלהם, בעצב הפרידה כשההורה צריך ללכת לעבודה או בשמחת ההפתעה כשהם מקבלים מתנה.

העשירו את הספרייה של הילדים שלכם בגיבורי ספרות שיאפשרו להם להפוך את אורח החיים של הזר והאחר – למוכר ומשותף. דוגמאות מומלצות לספרים: "רים, הילדה מעין-חוד" של תמר ורטה ועבד-עלסלאם יונס, "הנעלים הישנות של אדון מינאסה" של רונית חכם ו"אמא מתגלגלת" של בת חן זקרי.

סרטים

הסרטים בהם ילדים צופים כבר בגיל הרך מלאים בסטריאוטיפים מגדריים ותרבותיים. דוגמה בולטת לכך היא בסרטים הקלאסיים הישנים אך פופולאריים מבית דיסני, שיוצרים אשליה לפיה התפקידים של הבנים והבנות הם "המציאות הטבעית": הנסיך הוא הגיבור והחזק והנסיכה היא כנועה ותלותית.

הקרינו לילדים שלכם סרטים עם מסרים אחרים, כאלה ששוברים את הסטריאוטיפים המוכרים ומציגים בנות עצמאיות וחזקות עם יכולת מנהיגות, לצד בנים שלא חוששים להביע פחד, חולשה ורגשות. חשוב לחשוף אותם גם לדמויות כהות עור או מלוכסנות עיניים, לצד כאלה שסובלות ממוגבלויות. רצוי להצטרף לפעמים לצפייה משותפת כדי לתווך להם את המסרים.

מוזיקה

חשפו את הילדים לסגנונות ומקצבים מוזיקליים שונים ממזרח וממערב, בלי לשפוט או להכריז מה יפה או נכון ומה לא. אפשרו להם לבחור מתוך מגוון רחב של אפשרויות ואל תגבילו אותם לסגנון המוכר והנוח לכם בתור הורים.

ככל שתגדל החשיפה לתרבויות השונות, כך הילדים יבינו שיש לגיטימציה לקבלת האחר והשונה. בעזרת הסרטים, המשחקים והמוזיקה, המסרים יחלחלו ויהפכו לחלק מתפיסת העולם של הילדים. זה יתרום לביטוי הרגשי שלהם וישחרר אותם מהחשש לספר על עצמם ועל אורח חייהם.

חשיבה רב-תרבותית תחזק את היכולות היצירתיות אצל הילדים, לצד היכולות שלהם לחשוב בצורה רחבה ולהתמודד עם אי וודאות. ילדים עם סקרנות בריאה הם ילדים שלומדים ושואלים שאלות מתוך תחושה של גילוי ולא של קושי. חשיבה רב-תרבותית בתיווך ההורים תעצים אותם.

נילי ונציה היא מומחית לשונות ורב תרבותיות, מחברת הספר "הסיפור שלי"  - קובץ של 8 סיפורים על ילדים בעלי זהויות שונות בהוצאת מכון ונציה.