אמנם אנחנו עדיין בעיצומו של החופש הגדול, אבל בעוד למעלה מחודש יחזרו ילדי ישראל לבתי הספר והגנים, ובראשון בספטמבר יהיו הרבה חיוכים ודמעות, הן מצד ההורים והן מצד הילדים. ובימים טרופים אלה, כשעולות שאלות קשות ומנשוא על התנהלות של גננות בגנים פרטיים, ענייני בחירת הגן, ההסתגלות של הילדים והיכולת שלנו להכיל את הקושי שלהם הופכים חשובים ביותר.
אין הורה שלא היה רוצה שהילד שלו ירגיש הכי בבית בעולם כשהוא בגן. ובעוד שבגנים פרטיים יש לנו בחירה מלאה לאן לשלוח את הילד, הרי שבגנים עירוניים אין יותר מדי יכולת תמרון. כן, אפשר לבקש שיבוץ, אבל אין ערובה שנקבל את מה שבחרנו. בסופו של תהליך, עד שהילדים מגיעים לכיתה א' הם עשויים לעבור בין שניים-שלושה גנים שונים, במיקומים שונים, עם צוות שונה והסתגלות כל פעם מחדש. והסתגלות לגן, יודע כל הורה שכבר היה שם, יכולה להיות מאתגרת למדי עבור שני הצדדים. כן, גם אנחנו ההורים צריכים להסתגל.
"יש ילדים שיחוו את המעבר וההסתגלות לשינויים באופן יחסי כקלים ונוחים, מלווים בהתרגשות ותחושות חיוביות של הנאה, התפתחות ולמידה, אחריות ובגרות מצמיחים", מסבירות הדס רון גל, פסיכולוגית חינוכית מומחית, וגל גולדברג, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית, שתיהן נציגות "התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית". לעומתם, אומרות השתיים, יש ילדים שיחוו את ההסתגלות כחווייה מלחיצה, ויפתחו פחדים וחרדות סביב חוסר הידיעה. "תהיות כמו איך תהיה המסגרת החדשה, מי ילמד וישחק איתי, מי תהיה הגננת שלי או לאן אוכל לפנות לעזרה כאשר אצטרך דבר מה כמו כן בהחלט יכולות לעורר אי נוחות. מעבר לזה, הפרידה מהצוות המוכר מהגן הקודם יכולה להיות מלווה בתחושות של אובדן ועצב".
עבור ילדים עם קשיים מיוחדים כגון קשיי שפה, קשיי ויסות, קשיים רגשיים ועוד, המעבר עלול להיות מלחיץ במיוחד, אבל בפועל, אצל מרבית הילדים עולות במצב זה תחושות חיוביות ושליליות כאחד.
כמה זמן אמורה להימשך ההסתגלות?
רון גל וגולדברג: "אצל רוב הילדים תגובות הלחץ צפויות לחלוף לאחר זמן קצר, וחשוב לתת מקום לתגובות אלו. לכולם נדרשת הסתגלות, ועם זאת, ההתמודדות משתנה מילד לילד. לעיתים זה יקרה תוך מספר ימים, ואז הילד ירגיש בנוח עם השינויים, אבל יהיו ילדים שיגיבו בתגובות רגשיות חזקות. חשוב לומר שתגובות אלו הן טבעיות ואמורות לחלוף תוך זמן קצר, ובמידה שהן לא חולפות כדאי להתייעץ עם פסיכולוגית הגן".
במעבר לבית הספר יש נדבכים נוספים להסתגלות למקום החדש. ראשית, הרבה פעמים הילדים התחלפו, ובכיתה אחת ילמדו ילדים שהגיעו ממספר גני ילדים. כמו כן במעבר לבית הספר לכיתה א', ילדים צריכים להסתגל לסביבה פיזית של מבנים גדולים הרבה יותר, ילדים גדולים יותר בגילם השוהים באותו מתחם בעיקר בהפסקות, ישיבה מול שולחן חלק ניכר משעות היום, הרבה יותר לימוד והרבה פחות זמן משחק. לכל אחד מאלה נדרשת הסתגלות.
כצפוי, ילדים שונים יגיבו באופן שונה, ואי אפשר להעריך מראש מה תהיה התגובה שלהם. יש ילדים אשר המעברים הרבים והיכולת להסתגל אליהם יפתחו בהם תחושה של יציבות, חוזק ומסוגלות. עם זאת, ילדים אשר יתקשו להסתגל לאורך זמן, ולא יקבלו תשומת לב לכך וסיוע מהמבוגרים סביבם, עלולים לפתח קשיים רגשיים כגון חרדות ודימוי עצמי נמוך או קשיים חברתיים.
אספקט חשוב שרצוי לתת אליו את הדעת הוא ההתנהלות שלנו בתוך המעבר. "הסתגלות הילד מושפעת משמעותית מהאופן שבו ההורים חווים את המעבר ומגיבים אליו", אומרות רון גל וגולדברג. "אם ההורים יחושו אמון בצוות, יבדקו ויראו שהגן החדש משביע רצון מבחינתם ויאמינו בכוחות של הילד להסתגל למעבר, כלומר, ליצור קשרים טובים עם הצוות והילדים, להסתגל לסדר היום בגן, ולהצליח ליהנות מהלמידה ומהמשחק – כך גדל הסיכוי שהסתגלות הילד אכן תהיה חיובית".
איך מומלץ להכין ילד לגן חדש
ספרו על הגן החדש: חשוב שיהיה פרק זמן קצר שמפריד בין הזמן בו נודע להורים על השיבוץ הסופי לבין שיתוף הילדים בכך. באופן טבעי, עם השיבוצים מתעוררות בקרב הורים רבים שאלות וחששות, וחשוב לעבד אותם קודם ולסיים את כל הבירורים, כדי שלא להעביר את החשש לילד ללא כוונה בעת השיח עימו.
כשההורים יותר רגועים, ניתן לשוחח עם הילד. אפשר לערוך את השיחה בסמוך למסיבת הסיום בגן הקודם, שמקשרות לילד את הסוף וההתחלה החדשה למשהו מוחשי. לאחר הפסקה של החופש הגדול, בה ייתכן שהנושא יעלה מדי פעם, אפשר כשבוע לפני תחילת הלימודים להזכיר שוב את הגן החדש, לשוחח על כך, ואם אפשר לסייר בו או בסביבתו.
ביקור בגן החדש: אפשר לבקר עם הילד בגן החדש ובסביבתו כשיודעים מה הוא. לחפש גינות קרובות לגן ולשחק בהן, ואולי להכיר בהן ילדים נוספים שיהיו בגן החדש.
התכווננות בבית: אפשר להכין לוח עם תמונות שמציירים או גוזרים לגבי מה הילד חושב שיהיה בגן החדש, כולל מבחינה פיזית, מבנה וכו'.
מפגש עם הגן החדש: חשוב מאוד להגיע למפגש ראשוני קצר שמתקיים לרוב בסוף החופש הגדול עם הגננת וילדי הגן, דבר שתורם לתחושת היכרות ועוגן.
קריאת ספרים: ניתן גם לקרוא יחד ספרי ילדים על מעברים.
מתן לגיטימציה להרגיש: חשוב לתת לילדים לחוות את כל קשת הרגשות במעבר לגן חדש: התרגשות, ציפייה, שמחה, פחד, עצב מסיום משהו טוב, כעס שאני עובר למרות שאני לא רוצה, ולנרמל את הרגשות – הרבה ילדים מרגישים כמוך וזה בסדר.
להתחבר לחברים: אם יש ילדים בגן החדש שהילד מכיר, כמובן ספרו להם שהם יהיו יחד בגן. אם יש אפשרות, ניתן גם לארגן מפגשים מקדימים. אם אין אף ילד מוכר, הסבירו לילד שהוא ירכוש חברים במהרה, וסייעו לו בתחילת השנה בארגון מפגשים אחר הצהריים לחיזוק ההיכרות והקשרים עם ילדים בגן.
סימנים שהילד לא מסתגל לגן
1. תחושות תכופות ועוצמתיות יותר של כעס, עצב, בכי או פחדים שיצופו, הן בהקשר של הגן והן ללא קשר ישיר לכך.
2. עלולים להופיע קשיים בשינה והתעוררויות רבות בלילה, חוסר או שינוי בתיאבון ועוד.
3. ילדים עלולים להילחץ כאשר יזהו את ההתארגנויות הנעשות בבוקר לקראת הגן, ולסרב לבצע אותן. הם עשויים להראות קשיי פרידה ולהיצמד להורה לקראת הגן או בהגעה למקום לאורך זמן רב (זאת מעבר לקשיי פרידה נורמטיביים שמתרחשים אצל ילדים רבים לתקופה קצרה עם המעבר למסגרת חדשה).
מה עושים? "חשוב לקבל ולהכיל את תחושות הילדים, ולזכור כי כל הילדים חווים את תקופת ההסתגלות לגן והיא תלווה בקושי ברמה זו או אחרת", מסבירות רון וגולדברג, "חלקם יצליחו להתמודד בכוחות עצמם, וחלקם יחוו את הקשיים בצורה קיצונית יותר. כאשר הורים מוטרדים מהשינויים אצל הילדים, חשוב לפנות לאנשי הצוות במסגרת החינוכית או לפסיכולוג החינוכי המלווה את הגן (במקרה של גן עירוני), לייעוץ וטיפול תוך כדי עבודה עם ההורים".