מפנימייה לבית: המהפך שעברו כפרי הנוער בישראל

>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?

"זה כמו קיבוץ קטן", אומר ד"ר בני פישר, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער. "כאן הילד לומד, גר ואוכל. יש לו שירותי בריאות ורווחה, מרכז תרבותי וספרייה, וקהילת חינוך בה חיים התלמידים יחד עם הצוות החינוכי".

כפר הנוער הוא למעשה מוסד אולטימטיבי לילדים בסיכון, בו חיים כ-250-300 ילדים. אוכלוסיית הנוער שמגיעה לשערי הכפר הם לרוב נוער עולה שחווה משבר הגירה, לעתים הגיעו ללא הורים, הם בדרך כלל מגיעים מהפריפריה, ממצב סוציו-אקונומי נמוך, סביבה בעייתית, יש כאלו שנאלצו לעבור 4-5 מסגרות של בתי ספר, בהם התקשו להתאקלם חברתית, עד שנחתו בכפר הנוער. מי שמפנה את הילדים לשם הם הוריהם, יועצות בית ספר ולשכות הרווחה.

עוד בערוץ בית ומשפחה:

• זה ציור או ארוחת עשר?
• תכירו את האישה שהחליפה 12 בעלים
• הורס: צפו בתגובה המפתיעה של הילד לכך שאמו בהריון

המציאות שהם מגיעים אליה היא כפרית וחקלאית, בה יש רפת, לול ודיר, ועבודות אדמה המחברות אותם להוויה הישראלית. למתקשים בלימודים יש מרכזי למידה, וחינוך שעוטף אותם, ומעצים את הפוטנציאל שלהם. גם חיי לילה יש בכפר הנוער, למעשה הכל נמצא באותו מתחם, ואין להם שום צורך לצאת משם. 

כפר הנוער הראשון היה מקווה ישראל שהוקם לפני 140 שנים. בהמשך הוקמו כפרי נוער נוספים כמו בן שמן שנתן מענה לילדים יתומים ולעליית הנוער בין שתי מלחמות עולם. מאז, הדברים השתנו וכפרי הנוער היום נותנים מענה לאוכלוסיות שונות ומגוונות.  כפרי נוער הם למעשה מוסדות עצמאיים, הממומנים חלקית על ידי משרד החינוך ונתמכים מאוד על ידי פילנתרופיה. במסגרת הרפורמות שעורך שר החינוך פירון, הוא החליט לשים את כפרי הנוער בפרונט ולהקצות לו משאבים. בתכנית שנפרשת על פני חמש שנים, ובעלות של 50 מיליון שקל ישופצו מבני הפנימייה.

המשרד בשיתוף "הפורום הציבורי לכפרי נוער ולפנימיות" גיבש תכנית חומש לשיפוץ פנימיות בכפרי הנוער. התכנית תתפרס על פני חמש שנים. לשנת הלימודים הקרובה הוקצו פרויקט 50 מיליון שקל, המיועדים לשיפוץ 35 מבני פנימייה ב-40 כפרי נוער. התקציב נותן מענה ל-1,500 חניכים. עד פתיחת השנה שופצו 17 כפרי נוער עם מגורי חניכים הכוללים חדר חדש, מקלחת ושירותים חדשים, ריהוט חדש. בתוך 5 שנים צפויים כל מגורי החניכים בפנימיות בכפרי הנוער לעבור שיפוץ.

פישר מציין כי השקעת המשאבים לשיפוץ נובעת מההבנה כי עבור בני נוער רבים, חדרי הפנימייה הם חדרי שינה ובית לכל דבר, ויש לייצר תחושת שייכות וביתיות במוסדות החינוכיים. "כפר נוער הוא מודל חזק של עוצמה, קהילת חינוך, שבה נשברת תקרת הזכוכית וניתן להשתלב דרכה בחברה הישראלית" , אומר פישר. "קלטנו בין היתר גם פליטים מדארפור, ילדים אחרים הגיעו אלינו עם סיכוי קלוש להשתלב והיום הם בתפקידים בכירים".
לא מעט מפורסמים הם בין בוגרי כפרי הנוער השונים: גילה אלמגור, שלי יחימוביץ', דנה מודן, ועדן הראל (הדסים), בני גנץ וירון לונדון (הכפר הירוק), לירן דנינו (בן שמן).

הילדים היו שותפים לתהליך העיצוב

דלית וינשטוק ועינת רויכמן, שתיהן מעצבות, הגיעו לכפר הנוער ניר העמק בעפולה דרך התכנית "בא לסדר לכם" של מושיק גלאמין, שם סייעו לו לחדש את שני המועדונים של הבניין. במהלך העבודה, הציעה להם מנהלת כפר הנוער, אסתי כהן, לעצב 24 חדרי בנים ובנות, המשתרעים על פני שלוש קומות, שהיו מרוהטים באופן בסיסי וכללו מיטה ושולחן. "מעבר לזה שהיה חשוב לנו שהילדים יחוו את תהליך העיצוב של החדר, היה גם חשוב שירגישו שזה החדר הפרטי שלהם. בכל חדר מתגוררים 3-4 נערים, לעיתים ישנים במיטות קומתיים, והמרחב הפרטי של כל אחד מהם חשוב", אומרת וינשטוק.

אז איך המעצבות עשו זאת? הן השקיעו בפרטים הקטנים. וינשטוק מספרת שלכל אחד מהילדים הוכן לוח אישי וצבעוני, שנתלה מעל מיטתו, ומטרתו הייתה לתת פינה לאמירה אישית. המיטות שנבחרו היו זהות, וכללו משענת לרגליים, כדי לתחום גבול אישי. כל אחד קיבל שולחן חדש וצבעוני, שיהיה לו מקום פרטי להכנת שיעורי הבית, מנורת קריאה, שעון קיר, ומראה גדולה בכל חדר.

"שמנו דגש על פרקטיות, אבל ניסינו לתת תחושה של בית יפה, צבעוני וחם, למרות שזה מוסד, ולהגדיר מרחב ופינה אישית לכל ילד", מוסיפה וינשטוק. "בפנימייה הבלאי מאוד גבוה, וקשה לשמור על תחזוקה גבוהה, לכן הקפדנו על בחירת חומרים קלים לניקוי, ושייראו טוב לאורך שנים".

לדבריה, בתהליך העבודה הם נקשרו לילדים שליוו אותן, והיה חשוב להן לשתף אותם ושהם יבחרו, כדי שלא יחושו שקובעים ומכתיבים להם. "כשהילד יהיה מחובר לחדר שלו, הוא גם ידאג למקום וישמור עליו. נתנו להם את התחושה שמשקיעים בהם, והם הוקירו תודה. חשוב לתת להם תחושה של בית חם, כי לפעמים זה הבית היחיד שיש להם".