אף שלילדים ובני נוער יש סיכוי נמוך יותר לפתח תסמינים פיזיים קשים לקורונה, הם לא חסינים בפני ההשפעות הפסיכולוגיות של המגפה והסגר. המציאות מראה שילדים כבר בגיל שנתיים שמים לב לשינויים סביבם. חוסר הוודאות, הריחוק החברתי, סגירה של הגנים ובתי הספר, מתח של ההורים, ואובדן של אנשים קרובים עשוי להשפיע על הרווחה של ילדים ובני נוער בנוסף להשפעות פסיכולוגיות ייחודיות שיש לסגר ולבידוד.

שיגרה, קשרים חברתיים וחברויות הם מהמשתנים החשובים ביותר המשפיעים על התפתחות נפשית תקינה של מתבגרים. מתבגרים רגילים להרגיש בשליטה על האווירה שסביבם. הסגר לוקח מהם את התחושה הזאת. בנוסף, גם אין לנו ממש תשובות לתת להם. בגיל הזה למתבגרים קשה יותר לשאת אי וודאות. האונה הקדמית של המוח אשר אחראית על לוגיקה עדיין לא סיימה את התפתחותה.

מתבגרים רבים שואלים פתאום מתי יוכלו לחזור לבית ספר. בדרך כלל הם שואלים מתי החופש הבא. זה מסמן את הרצון שלהם לחזור לחיים נורמליים. הפרת השגרה עלולה להוביל אותם להתנהגויות מסוכנות כדי להחזיר את תחושת השליטה והנורמליות. התנהגות אחת היא חיתוך עצמי. מצב בו המתבגר שורט וחותך את עצמו באמצעות חפץ חד. לרוב באזור מרפק כף היד אך גם באזור הבטן והרגליים. אלה אזורים שניתן לכסות על ידיי בגדים. התנהגות סיכונית נוספת היא עישון או אידוי סיגריות או שימוש בקנאביס או אלכוהול. תיתכן גם נסיגה להתנהגויות שליליות מהעבר, מחשבות אובדניות או הפרעות אכילה (אכילת יתר או ירידה בתאבון).

ילדים עשויים להפוך לתלותיים יותר ולסגת להתנהגויות עבר. הם לעתים מביעים את דאגתם בצורה שמבוגרים מפרשים כהתנהגות מתריסה.

מחקרים על מחלות מדבקות ונטולות מרפא מהעבר הראו שילדים שמזוהים כחולים הופלו לרעה ובודדו חברתית הרבה אחרי שהסגר הסתיים.  

ילדים עשויים להפוך לתלותיים יותר ולסגת להתנהגויות עבר. הם לעתים מביעים את דאגתם בצורה שמבוגרים מפרשים כהתנהגות מתריסה

בתקופות הלימודים ילדים פעילים יותר, שומרים על הרגלי שינה קבועים ופחות זמן מול המסכים. הפרת שגרת השינה, וירידה בפעילות הפיזית לצד עלייה בזמן המסך משבשת את הרגלי התזונה ותורמת אף היא לפגיעה פסיכולוגית.

איך אפשר לעזור להם

  1. המתח של ההורים הוא מנבא טוב למתח של הילדים ולכן הורים נדרשים לנהל את החרדה שלהם במיוחד מול הילדים ולנסות לשמור על רוגע ושלווה.
  2. למתבגרים יש נטייה לדאוג יותר כאשר משאירים אותם באפלה לגבי מה קורה. חשוב לוודא שהם מקבלים מידע אמין ומותאם לגילם על המחלה ועל הסיבות לסגר. צפו ביחד בחדשות או במהדורות ילדים, שאלו אותם מה הם חושבים ומרגישים לגבי מה ששמעו וספקו חיזוקים.
  3. הכירו ותנו תוקף למחשבות, הרגשות והתגובות שלהם על מנת לספק להם את המעטפת הרגשית הנדרשת כדי לעזור להם להתמודד עם הסגר.
  4. שמרו על שגרה קבועה ככל האפשר או עוגנים קבועים לאורך היום (ארוחה משותפת, צעידה, צפייה בסרט)
  5. רשתות חברתיות יכולות לסייע לשמירה של מתבגרים וילדים על קשר עם חברים ומשפחה. משחקי אונליין עם חברים גם יכולים להיות אמצעי טוב כדי להירגע במהלך הסגר. אפשרו זאת.
  6. אל תתנו למתבגר שלכם להסתגר כל היום בחדר. בררו לשלומו. שתפו אותו בחששות ובתחושות שלכם נוכח המצב על מנת לתת לו לגיטימציה לשתף בתחושות הפחות נעימות שלו.
  7. אם אתם מרגישים שהמתבגר שלכם חוזר להתנהגויות ישנות או מפתח התנהגויות שליליות חדשות פנו לקבלת עזרה.

רן בראון הוא עובד סוציאלי, יועץ ארגוני, מנחה קבוצות ומנהל מכון "מתבגרים". מוזמנים לקבוצת הפייסבוק "הורות בימי קורונה – להיות הורה רלוונטי"