הם עושים פירסינג וצורבים על עורם קעקועים, הם שותים אלכוהול בגנים הציבוריים בלילה וגם נתוני האלימות לא מעודדים בכלל, אבל דווקא בתחום אחד ההורים הישראליים יכולים (כרגע) לנשום קצת לרווחה. סקר חדש של ארגון הבריאות העולמי בו השתתפה גם ישראל, מעלה כי בני הנוער שלנו לא ממש ממהרים להתחיל לקיים יחסי מין. הם מדברים על זה עם החבר'ה, הם משתפים בתובנותיהם בפייסבוק ומתייעצים בפורומים, אבל בסופו של יום נשארים לבושים.

זוג מחזיק ידיים (רויטרס) (צילום: רויטרס)
רוב הנערים בישראל עוברים את כל השלבים עד למגע מיני מלא (אילוסטרציה) | צילום: רויטרס

מן המחקר שערך ארגון הבריאות העולמי, בו השתתפו עשרות אלפי תלמידי כיתות י' בני 15 ממדינות המערב, עולה כי 18.5% מהתלמידים היהודים בישראל בגילאים אלו, דיווחו שכבר התנסו ביחסי מין. נתון זה ממקם אותנו במקום ה-32 החיובי מבין 35 המדינות שנבדקו. במקום הראשון והלא ממש אטרקטיבי נמצאת גרינלנד, ובאחרון – סלובקיה. 18.5% זה לא מעט, אבל ביחס למחקר דומה שנערך בארץ ב-1997, אז דיווחו 27% מבני החמש עשרה על התנסות בסקס, הרי מדובר במגמה במגמת ירידה. הייתכן שהנוער שלנו הופך לפוריטני יותר בניגוד לתחושה שלנו? האם שיעורי החינוך המיני בבתי הספר הם אלו שאחראיים לירידה במספרים, או שמא משתלבים פרמטרים אחרים תמונה? המומחים עונים

פחות סטוצים, יותר מערכות יחסים

ד"ר רוני שטרקשל, חוקר מיניות, מרצה בכיר בביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה, חבר האקדמיה הבינלאומית למחקר מיני, ערך בעשור האחרון את אחד המחקרים הגדולים בנושא מיניות בני הנוער בישראל בכיתות ט' עד י"ב. לדבריו, הסיבות העיקריות לשיעורים הנמוכים יחסית של בני 15 המתנסים במין היה ונשאר המבנה המשפחתי היציב, עדיין, וכן הנטייה להתייחס למין כחלק ממערכת יחסים.

"בגילאים האלו בני הנוער בארץ פחות מאמינים בסטוצים. הם מעוניינים במערכת יחסים עמוקה יותר, כזו שמתפתחת ובנויה משלבים שונים של היכרות, וזה מטבע הדברים לוקח זמן, כך שעד שמגיעים לקיום יחסים של ממש הם כבר מבוגרים יותר, וזו כמובן בעיניי מגמה מעד חיובית".

במחקריו בחן שטרקשל דרגות שונות של אינטימיות החל מנשיקות וגיפופים, מגע חיצוני ובעקבותיו מגע שמתחת לבגדים ועד למגע מיני מלא. רק במקרים מעטים נרשמה קפיצה בין השלבים השונים, והצעירים שלנו בדרך כלל רשמו 'וי' בסבלנות על כל אבן דרך.

"לאורך כל הדרך מצאנו שהמשפחה מאוד דומיננטית בקבלת ההחלטות של הנער או הנערה. במשפחות חמות ומלוכדות תחילת קיום יחסי המין מתאחרת לעומת חברות מפותחות כמו ארצות סקנדינביה או ארה"ב שם אחוז הגירושים אדיר. זו אחת הסיבת העיקריות לכך ש-60% מצעירי גרינלנד סיפרו שכבר התנסו בסקס. בישראל יש מסורת חברתית של כניסה ליחסים מיניים במסגרת של מערכות יחסים וזה משמש כבלם בפני התרחשויות של אירועים לא אחראיים".

האם אפשר לנבא מהממצאים האלו את העתיד המשפחתי של אותם בני נוער?
"מצאנו קבוצה קטנה יחסית של בנים ובנות שהתחילו לקיים יחסי מין בגיל מאוד מוקדם והתלוו לכך עוד התנהגויות בריאותיות מסוכנות כמו עישון, שתייה, בריחה מהבית ועוד. לגבי צעירים האלו קיים סימן שאלה גדול, אולם לגבי כל האחרים אני מוצא אלמנט מאוד חיובי בתהליך ההתפתחותי המדורג והאיטי שהם עוברים".

"מנהלים שמים רגל לשיעורי חינוך מיני"

ד"ר שטרקשלר לא מפקפק באמינותן של מרבית תוצאות המחקר. "בני הנוער שלנו כנים ואנו נמצאים במצב טוב יחסית לחבריהם בעולם. אילו היינו מוצאים את עצמנו במקום 15 בטבלה במחקר הנוכחי הייתי מופתע. במחקר האחרון שערכתי הוצאו 8-9 אחוזים מהשאלונים בלבד בשל חוסר אמינות וכנראה זה המצב גם כאן".

אבל לא מפתיע אותך שבאוקראינה למשל, פחות בני נוער מקיימים יחסי מין בגיל 15? האם מדובר רק במוניטין קלוקל?
"זה בהחלט נשמע לי לא הגיוני. חקרתי בעבר עולים ממדינות בריה"מ השונות ולמדתי מהם שבמסגרת המשטר הטוטליטארי אסור היה לקיים יחסי מין בגילאים צעירים. אם עובדה כזו היתה מתגלה להנהלת בית הספר היו מעיפים את הנער או הנערה. מסיבה זו יש שם הרבה מאד הפסקות הריון שנעשות באופן לא פורמאלי, כי אם אותן בנות היו מגיעות באופן מסודר לבית חולים הוא מיד היה מדווח על כך לבית הספר ללא שמירה על חיסיון. במצבים כאלו קשה לשמור על כנות בתשובות".

סקס ראשון במכונית (צילום: George Doyle, GettyImages IL)
אחרי גיל 15 יחסי מין הם נפוצים יותר (אילוסטרציה) | צילום: George Doyle, GettyImages IL
ד"ר נלי שטיין, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, מתמחה בטיפול מיני, מנחת קבוצות בתחום מיניות האדם, מסכימה. "באזורים הללו מעמדן של הנשים עדיין נמוך מאוד, התפיסות המגדריות פטריאכליות ונשים נתפסות כאובייקט מיני. עד גיל 14-15 הן מאוד נזהרות בגלל הסביבה המאיימת, אבל בשלב שבו באופן טבעי יש הצפה של רגשות והורמונים הן מתחילות לקיים יחסי בשיעור קיצוני מאוד ורבות נכנסות להריון כי החינוך המיני לא ממש קיים. יש שם קוטביות חזקה ביותר, ולדעתי המחקר הנוכחי פגש את אותם בני נוער בגיל שהכי לא משקף את המציאות המינית מבחינתם".

אז אולי מצבנו טוב יחסית בגלל שבארץ יש תוכניות חינוך מיני בבתי הספר?
ד"ר שטקשלר: "כנראה שזו לא הסיבה, כיוון שאמנם משרד החינוך הגה ויזם תכנית טובה לחינוך מיני אך השיעורים מועברים רק במעט מאוד בתי ספר יחסית. במקרים רבים המנהלים והמורים מונעים את ההפעלה שלהם, כך שרק חלק קטן מילדי ישראל זוכים לחינוך מיני ראוי, ואולי לכן דווקא שיעור ההפלות המבוצעות בארץ על ידי בני נוער לא קטן כלל. אם נשווה את מצבנו למדינות סקנדינביה, למשל, אמנם שיעור המקיימים יחסי מין בגיל צעיר הוא גבוה, אבל יש חינוך מיני מפותח ביותר ומעט מאוד מקרים של הריונות לא מתוכננים אצל נערות".

ד"ר שטיין טוענת שהפריזמה דרכה בוחן המחקר המדובר את התנהגותם המינית של בני הנוער היא צרה מדי. מניסיונה, רבים מבני נוער עד כתה י' הם שחקנים מיניים כמעט בכל תחום חוץ ממגע מיני מלא. "יש לא מעט, גם בגילאי 12-13 שמבצעים מין אוראלי ואפילו אנאלי, כשהטענה שחוזרת על עצמה ש'היא רוצה לשמור על קרום הבתולים'".

ואיך מתייחסים לזה?
"ההתייחסות הבינארית של 'יחסי מין - טוב או רע' היא פשטנית מדי. נערות רבות משתפות פעולה עם סטריאוטיפים מיניים בגיל צעיר כיוון שהן רוצות להיות להיות מקובלות חברתית. רבות מהן תמצאנה את עצמן במצבים של ריצוי הסביבה בדיוק מהסיבה הזו, אבל לא תגענה בהכרח ליחסי מין מלאים כיוון שהפחד להיקרא 'שרמוטה' בשל התנהגות מינית קיצונית עדיין גדול יותר מהרצון להיות פופולארית".

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר עשיתם לייק?

>> "שיחה על סקס עם מתבגרים? כל כך מיותר!"