פמיניסטיות שימו לב, הסיפור הזה עלול להרגיז אתכן: יום אחד, כשדודתי הבחינה שהבית שלנו עוד רגע מתפוצץ מרוב בובות, היא החליטה להביא לבנותיי במתנה טרקטור צבעוני ומבריק. הבנות הביטו בפליאה בצעצוע המוזר, הפכו אותו קצת, גלגלו אותו מצד לצד, ואז, בתוך חמש דקות, כבר האכילו אותו בכפית והשכיבו אותו לישון. בנות נשארות בנות, החלטנו. מחקר חדש שנערך על שימפנזים והתפרסם לאחרונה במגזין האמריקני "ביולוגיה עדכנית", מאשש את התיאוריה הזאת ומצליח להוכיח שהתפקידים המגדריים שלנו לאו דווקא נרכשים אלא מולדים.
השימפנזה עירסלה את המקל
התצפית שנערכה היא במסגרת מחקר שמתנהל כבר 14 שנה, במסגרתו בוחנים מדענים התנהגויות של שימפנזים בשמורת קנייווארה שבאוגנדה. שימפנזים, כמו בני אדם, משחקים בילדותם במשחקים שונים, בעיקר במקלות. אלא שלפי המחקר, הבנות הופכות את המקלות למעין בובות בעוד שהבנים נוהגים להשתמש בהם ככלי נשק.
הנקבות נצפו כשהן מחקות את צורת ההתנהגות של אימותיהן; מטפלות ודואגות למקלות כאילו היו גורים קטנים, בעוד שהזכרים נוהגים לחקור בעזרתם את סביבתם על מנת לבדוק מה מסתתר בחורים באדמה: הם מסתובבים עמם בשטח, משתמשים בהם כאביזר לחימה וגם משחקים איתם לבדם במשחקי דמיון.
"המסקנה המובהקת היא שהנקבות מתייחסות אל המקלות ממש כמו לבובות ולוקחות אותם לכל מקום", אומר ריצ'רד רנגהאם, מנהל המחקר מאוניברסיטת הרווארד. "זאת בניגוד לזכרים שמסתובבים עם מקלות הרבה פחות. הן מפסיקות לשאת איתן את המקלות רק כאשר הן נעשות אמהות באמת ונולדים להן גורים".
באחד המקרים שנצפו במחקר, לקחה שימפנזה בת שמונה ענף עבה לתוך מאורה, נשכבה על גבה, הרימה את הענף באוויר על כפות רגליה וידיה והזיזה אותו מצד לצד, כפי שנוהגים הורים, כמו גם שימפנזות לשחק עם ילדיהם. אחר כך היא יצרה מין קן קטן, השכיבה בו את הענף ונרדמה לצידו.
"זוהי פיסת העדות הראשונה של חיות בסביבה פראית המראה חד משמעית שאופן ההתייחסות של זכרים ונקבות לאובייקט שונה בהתאם למינם", מוסיף רנגהאם. "בניסוי נוסף שערכנו בעבר גילינו שכאשר מציעים לשימפנזים קטנים צעצועים אנושיים, גם הם בוחרים בצעצועים המתאימים לתפיסה שלנו של זכר ונקבה, כשהנקבות תמיד בחרו בבובות ובכלי בישול והזכרים במכוניות, כדורים ורובים".
אבל יש גם בנים עדינים
אולם ישנם גם כאלו שמסתייגים מלהסיק מסקנה חד משמעית מהמחקר. "ישנן, כנראה, נטיות מולדות שונות לבנות ולבנים", אומרת אפרת פינקלר, מלווה התפתחותית בשיטת שלהב, "אבל ישנה גם השפעה סביבתית, בעיקר מצד ההורים, שבוחרים בצבעים שונים לבנים ולבנות, בצעצועים שונים, ובתכנים שונים בספרים ובטלוויזיה.
"ישנן בהחלט ילדות עם טמפרמנט סוער יותר מזה של רוב הבנים, וגם בנים עדינים מאוד. כל תינוק נולד עם אופי משלו, וגם אם יש נטייה ביולוגית כזו או אחרת, חשוב בעיניי להציג לילד את כל האפשרויות, כך שיוכל לבחור בעצמו לפי נטיות ליבו. יחד עם זאת, חשוב לי להזכיר להורים שלא יגזימו, ולא יציפו את ילדיהם ביותר מדי גירויים".