ילדה ואישה מנגנות על אורגן וברקע אורגניות תלויות (צילום: jupiter images)
לא מומלץ לדחוף את הילד בגיל מוקדם מדי | צילום: jupiter images

להשוויץ בילד שלך זה אינסטינקט בסיסי. בשביל מה לחתל, להאכיל, לקלח ולפנק אם אי אפשר להציג בפני הדודה את הפעוט שכבר יודע לספור עד 17? הבעיה מתחילה כשההורים מעוניינים להפוך את הילד לסופרסטאר, ובדרך מפספסים כמה עקרונות בסיסיים בגידול ילדים.
"הרצון שלנו להגשים את הפנטזיות שלנו דרך ילדינו הוא טבעי ובריא",
מרגיע דורי לוי, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי. "אבל חשוב שהורים יזכרו שלילד יש צרכים ורצונות משלו, ושאסור להפעיל עליו לחצים מיותרים".

הקשיבו לילד

אז מהי הדרך הנכונה לנתב את הילד לחיים יצירתיים, בלי להפוך אותו לעבד עם מסלול קבוע מראש כבר בגיל שלוש וחצי? "הדחיפה להישגיות שרווחת היום מזעזעת בעיניי", אומר לוי. "זה נכון שהיום ילדים כוכבים זה טרנדי והורים נענים לאתגר, אבל את הנזקים רואים גם שנים אחר כך. רוב הילדים האלה לא יכולים לפתח אישיות עצמאית ולהחליט בעצמם מה הם רוצים לעשות בזמנם הפנוי, מה שבהמשך עלול לגרום להם לפתח כעסים מודחקים ותחושות דיכאון. במצבים כאלה ההורים עלולים לכעוס על הילד, במודע ושלא במודע, על שלא עמד בציפיות שלהם".

- אם כך, הורה אמור שלא לעודד את הילד להחצין את הכישרונות שלו?


"שיהיה ברור: אני לא נגד כישרונות. אחרת איך יהיו בחברה שלנו רקדנים, מוזיקאים וספורטאים מבריקים? אני פשוט אומר שהתהליך צריך להיות טבעי והדרגתי יותר; אם הילד לא יגיע לגן בלי לדקלם את ה-ABC, לא קרה אסון ואם הוא לא התקבל לפסטיגל, אז לא.
"צריך להקשיב לנטיות ליבו של הילד, ובגילאים צעירים אין שום בעיה לעשות את זה משום שאז התגובות של הילדים מדויקות ונכונות; אם הם לא נהנים מחוג מסוים, הם יגידו.
"אין פסול בטיפוח כישרון אצל הילד ואפשר לשלוח אותו לחוגים, אבל לא באופן מוגזם. היתרונות של חוגים הם במסגרת שהם נותנים לילדים; כך הילד מקבל תחושה שהוא מוצלח והביטחון העצמי שלו גדל. אבל תחושות כאלו הילד יכול לקבל גם מפידבקים על האופן שבו הוא משחק עם חבריו או עוזר בבית. לדעתי צריך לאפשר לו ילדות כמו של פעם - בטבע, עם משחקי חצר וחברים. זו לא חוכמה לייצר פסנתרן טוב אם דוחפים אותו באובססיביות ולא נותנים לו אופציה אחרת".

הגעתם לגיל שאפשר להתחיל?

הזמרת דין דין אביב, בתם של הזמרים עליזה ומוצי אביב, פרצה כילדת פלא בשנות ה-80. את הקריירה הבימתית התחילה בגיל שש בפסטיבל, יחד עם הוריה, בביצוע השיר "מבולבלי". אחר כך היא שבה לאנונימיות וחוותה ילדות רגילה. "למעשה, כבר כשהייתי בת ארבע, אנשים רצו שאעלה על הבמה", היא משחזרת. "אבא שלי חשש מחשיפה מוקדמת, הוא ואמא שלי הקפידו מאוד לשמור אותי על אש קטנה. אבל מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות זמרת. לרגע לא הרגשתי שדוחפים אותי, אני זאת שבחרתי וסללתי את דרכי.
"להורים שרוצים לעודד את הילד המוכשר שלהם להצליח בתחום הבמה, הייתי מציעה דבר ראשון ללמד אותו מהי צניעות. זה ערך שגדלתי עליו. ולא להתלהב מהופעות בטלוויזיה; לשמור על הערכים האמיתיים, על החברים. בעיניי דווקא כן חשוב לחשוף את הילד לתהליך של חיפוש עצמי ולעזור לו לבדוק איך הוא יכול לפתח את הכישרון שלו, אבל כל הזמן להציב לו גבולות. שלא יאבד את הראש".

ילדה בורוד רוקדת בלט (צילום: jupiter images)
הבעיה מתחילה כשההורים רוצים ילד סופרסטאר | צילום: jupiter images

ד"ר רותי כץ, מוזיקאית ומחנכת מזה 30 שנה, מסכימה עם הדברים, ומזכירה שגם אם מבחינים בכישרון בולט, לא מומלץ לדחוף את הילד מוקדם מדי וגבוה מדי.
תופעת הכוכבים הנולדים קרובה ללבה במיוחד: "מרינה מקסימיליאן בלומין למדה אצלי בכיתה ז', אבל למעשה כבר מגיל חמש היא שרה ומנגנת באופן יוצא דופן", היא נזכרת. "מרינה היא בפירוש דוגמה למישהי שהייתה יכולה להפוך בקלות לילדת פלא עסוקה, אבל בזכות העובדה שהוריה אפשרו לה להתפתח בקצב שלה, היא זכתה לילדות נורמלית וטוב שכך".
באיזה גיל כדאי לרשום ילד לחוג שיפתח את כישוריו? "בדרך כלל כדאי לפתח את כישוריו של הילד לא לפני גיל שש", מייעצת ד"ר כץ. "אמנם כבר יצא לי ללמד ילדה בת ארבע וחצי, ובהתחלה הייתי מאוד סקפטית לגביה. כעבור חצי שעה שבה היא ישבה לצידי עם חיוך על הפנים והפגינה יכולת קליטה מפתיעה, החשש התפוגג. אבל זה די נדיר".

- איך הורה יכול לזהות את מידת הכישרון של הילד שלו?

"צריך רק להסתכל ולהקשיב. אם הילד נהנה מהכישרון מהאמנות; במקרה של מוזיקה, אם הוא מפיק הנאה אמיתית מהצלילים, רוקד לקולותיהם; אם בבית יש פסנתר והילד מסוגל להשמיע צלילים אמיתיים בלי לדפוק על הקלידים, אלו הם בהחלט סימנים לכישרון. מה שכן, יש לזכור שכדי לנגן באופן מקצועי צריך גם כישרון פיזי, שמיעה מוזיקלית וכושר ריכוז. מוזיקליות היא ממש לא הכל. ברגע שאין לך אחד מהדברים, לא תוכל להתפתח ולהיות כישרון אמיתי. חוץ מזה, כמובן שצריך גם נחישות, התמדה ואמונה.
"מעבר לזה, צריך לזכור שאין צריך להתרוצץ מקונצרט לקונצרט כבר מגיל 12. מניסיון, לילדים שחווים ילדות רגילה, יש יותר מה להציע בהמשך כטאלנטים. ני תמיד אומרת להורים שחשוב להעניק לילד גם כישורים חברתיים ולא להניח לפסנתר להרחיק אותו מהילדות. כדי לנגן באמת, צריך לחוות את החיים".