דמיינו לעצמכם יום בלי סיפורים - יום שבו לא תספרו מה חלמתם, ולא תשמעו איך היה לילד/ה בגן או בבית הספר, לא תספרו מה קרה בעבודה או איך הרגשתם ולמה. סביר להניח שתגלו ששתקתם רוב שעות היום. סיפורים משחקים תפקיד מרכזי בתקשורת האנושית ברוב החברות והתרבויות בעולם. מהרגע שתינוק נולד הוא חשוף לסיפורים – ראשית בקרב משפחתו ולאחר מכן בסביבת החברה והגן.
השיח הסיפורי ("נרטיבי" כפי שמכונה בספרות) מתחיל להתפתח באינטראקציות תקשורתיות על חוויות יומיומיות – כאשר הילד מקבל תמיכה מן המבוגר המספק לו "פיגומים" לספר את הסיפור שלו. דרך החשיפה וההתנסות בהפקת סיפור, לומדים הילדים לפרש את המציאות סביבם, לחזק את זהותם העצמית ולהעניק משמעות לחוויות שלהם ושל האחרים. ולא פחות חשוב, הם לומדים שפה – מילים, ביטויים, מבנים ותבניות אופייניות לסיפור ומעשירים את עולם הידע שלהם.
היכולת להפיק סיפור מאורגן וברור למאזין מתפתחת לאורך שנות הילדות מפני שהיא דורשת מספר רב של כישורים אשר נשענים אחד על השני. המיומנויוית השפתיות חשובות על מנת להפיק משפטים תקינים ולבחור במילים הנכונות אך זהו רק קצה הקרחון. סיפור אינו אוסף של משפטים, אלא מרקם מיוחד של משפטים הקשורים אחד לשני ויוצרים משמעות. סיפור בנוי על יכולות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות. בהפקה, כמו בהבנה של סיפורים, צריך להתרחק מן ה"כאן והעכשיו" אל עולמות אחרים במציאות ובדמיון, אל העבר הקרוב או הרחוק, ולקחת פרספקטיבה כלפי האירועים והסיבות להתרחשותם.
ומה לגבי הדמויות בסיפור? האם מסוגלים הילדים להבין את נקודת המבט של הדמויות ולשים את עצמם ב"נעליים של הדמות" על מנת לעורר את העניין של המאזין ולספק עלילה קוהרנטית ומקושרת היטב? התשובה היא "כן". ילדים אשר התפתחותם תקינה לומדים להיות מספרי סיפורים מעולים, ומרוויחים מכך הרבה. מחקרים רבים דווחו על קשר חזק וחיובי בין יכולות נרטיביות של ילדים לבין יכולות לימודיות ואקדמיות אחרות כמו קריאה, כתיבה, הבנה ואוצר מילים.
>> מתעניינים בקלינאות תקשורת? היכנסו לכאן
לאור התפקיד הקריטי של יכולות נרטיביות בהתפתחות תקינה של שפה ותקשורת הולך וגובר השימוש בטיפול באמצעות נרטיב- כלומר, הסיפור הפך ל"כלי טיפולי" מרכזי ביותר בתחום ההפרעות בשפה ובתקשורת, כפי שציינו פרופ' ויקי יופה ופרופ' ניקול בוטינג מאוניברסיטת סיטי בלונדון, אשר השתתפו בכנס "הפרעות בתקשורת באוכלוסייה רב לשונית ורב-תרבותית" שהתקיים בחוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה, בנושאים הקשורים לאבחון וטיפול שפתי ותקשורתי בקרב אוכלוסיות שונות כגון אוטיזם, לקות שפה, לקות שמיעה ואפזיה.
מדובר בשיטה המשמשת לאבחון ולטיפול של קשיי שפה ותקשורת הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים, כאשר המטרה העיקרית של הטיפול היא לשפר ולחזק את יכולות ההפקה וההבנה של סיפורים, ולעודד את השימוש בהם למטרות תקשורת שונות. הניסיון המחקרי והקליני הוכיח שהטיפול הנרטיבי מחולל שינויים חיוביים ביותר הן בתפקוד הלשוני-תקשורתי של הילדים (אם זה בלמידה של מילים חדשות או בשיפור הארגון של המסר שהם מעוניינים להעביר) והן בתפקוד החברתי כגון בקשירת קשרים חברתיים - ובקרב מבוגרים גם בהשתלבות במסגרות אקדמיות ותעסוקתיות.
אם חשבתם שסיפורים הם "סיפורי סבתא" כנראה שטעיתם. כדאי לשים את השיח הנרטיבי במרכז – לא רק בקליניקה – אלא גם בבית, מפני שהתקשורת בבית היא זו שמציידת את הילדים בראש ובראשונה בכישורים שפתיים ותקשורתיים תקינים ועשירים. להלן מספר המלצות שימושיות להורים:
- חשיפה, חשיפה, חשיפה – קראו סיפורים לילדים שלכם. הקריאה תהיה משותפת ופעילה (גם אם הילד אינו קורא עדיין). אל תחששו לחזור על אותו סיפור כמה פעמים. ילדים קטנים נהנים מחשיפה חוזרת לסיפורים שהם אוהבים!
- אם אתם קוראים ספרות (ספרי ילדים טובים ישנם בשפע) - כדאי לבחור ספרי תמונות ולשוחח עם הילדים על מה שקורה בתמונות. עודדו שיחה סביב הסיפור והימנעו משאלות אשר תשובתן מילה אחת, כגון: "מה זה"? "מה הילד עושה כאן?" במקום, נסו שאלות כמו: "מה החלק שהכי אהבת בסיפור?" או הציעו לילדים להמציא סוף אחר לסיפור.
- שתפו את הילדים בחוויות שלכם ובקשו מהם לשתף אתכם בחוויות שהיו להם. נסו לתת קודם דוגמה של סיפור חוויה שלכם – כך הילד ילמד על המשמעות ועל החשיבות של השיתוף בחוויות.
- הימנעו משאלות סגורות או משאלות של "כן" ו-"לא" כגון: "עם מי שחקת בגן?" "היה לך כייף"? במקום, נסו שאלות כגון: "מה היה לך הכי כייף היום"? או "איך התנהגתם היום?"
- עודדו את הילדים להמציא סיפורים. ניתן להיעזר בתמונות או באביזרים כגון בובות וחפצים שונים. המציאו סיפורים בעצמכם וספרו לילדים. זה יעשיר את העולם השפתי והרגשי שלהם, או המציאו סיפור ביחד עם הילד כאשר כל אחד אומר משפט שקשור למשפט השני וממשיך את הסיפור.
- הקשיבו לסיפורים של הילדים בהקשבה מלאה – הגיבו באופן מילולי ומכוון – אך מבלי לשפוט את הילד ואת סיפורו ומבלי לתקן אותו. בחרו לתת מודל משלכם ולהעשיר את סיפורו יחד עם הילד, בדו-שיח מתחשב ומכבד.
ולהורים שמגדלים את הילדים שלהם בשתי שפות – מה אנחנו ממליצים? את כל מה שכתבנו למעלה רק שבשתי השפות או בשפה שהכי נוחה והכי טבעית לכם. מחקרים רבים מצאו שככל שמחזקים את שפת הבית – כך הולכת ומתחזקת השפה של הסביבה והילדים נהנים מידע עצום ומעולם פנימי עשיר.
הכותבת היא קלינאית תקשורת וראשת התכנית לתואר שני בהפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים