חינוך מיני
התפתחות מינית פיזית לא בהכרח מצביעה על בשלות רגשית לחינוך מיני | צילום: Gettyimages IL, getty images

ממשלת בריטניה הודיעה השבוע כי במוסדות החינוך יונהגו החל מגיל חמש שיעורי חובה בנושאי מין ויחסים, וחינוך להימנעות מסמים ואלכוהול. ההוראה החדשה היא יוזמה של שר החינוך הבריטי, ג'ים נייט, במטרה להפחית את מספר ההריונות הלא רצויים בגיל צעיר והעברת מחלות מין בקרב בני נוער.
על פי התוכנית, ילדים בגיל חמש ומעלה ילמדו על חלקי גוף וטכניקות רבייה של בעלי חיים. בגיל שבע ילמדו על גיל ההתבגרות ועובדות החיים ומגיל 11 ילמדו על מגע מיני, הפלות והעברה של מחלות מין.

השינויים צפויים לצאת לפועל רק החל מספטמבר 2010, אבל כמתבקש, התוכנית החדשה כבר הצליחה לעורר התנגדות בקרב התומכים בערכי משפחה מסורתיים, בטענה שילדים עלולים להיחשף לתכנים בנושאי מין עוד לפני שהם מוכנים לכך, ושהחשיפה המוקדמת מדי תעודד רצון להתנסות, ואף תעלה את שיעור ההריונות הלא רצויים.
"זה לא שילדים בני חמש ילמדו על מין", התגונן שר החינוך הבריטי. "בשלב הראשון הם ילמדו על עצמם, על השונות ביניהם, על חברויות ועל התמודדות עם הרגשות שלהם. בשלב השני, מגיל שבע, הם יהיו מוכנים ללמוד על עובדות החיים".

מה זה קרי לילה?

ומה קורה בארץ? טלי טרגר, מנהלת היחידה למיניות, זוגיות ומשפחה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, מסבירה שחינוך מיני מתחיל בכיתה א'.
על פי התכנית, ששמה "כישורי חיים", בתי הספר נדרשים להשקיע שעה בשבוע עד כיתה י"ב לדיון בנושאים שונים ולימוד מיומנויות, בהתאם לשכבת הגיל.
טרגר: "התכנית בנויה על רצף התפתחותי. בכיתה א' התכנים הם 'אני וגופי' – לומדים להכיר את הגוף ואיך שומרים עליו. בכיתות ב'-ג' פחות מדברים על מיניות אלא יותר על חברויות וסטריאוטיפים של בנים ובנות. בכיתה ו' כבר מתעסקים בנושאים שקשורים להתבגרות מינית כמו פצעי בגרות או קרי לילה, בחטיבת הביניים עוסקים בנושאי מניעה, התפתחות מינית והומוסקסואליות ובתיכון התוכנית כבר מפותחת יותר".

האם יש כוונה להתחיל את החינוך המיני מוקדם יותר גם בארץ?
טרגר: "נכון לעכשיו לא, אבל בהחלט ייתכן שיש צורך בתכנית מובנית כבר מגיל הגן. אנחנו בתהליך של ניסיון לבנות תוכנית גם לגילאי גן. דווקא בגילאי שלוש עד חמש המיניות היא מאוד נוכחת. הילדים עסוקים בנושא, משחקים משחקים מיניים, ואולי באמת יש לנו מה ללמוד מבריטניה".

חינוך מיני
ילדים, אלו לא מוצצים | צילום: Sage78, Istock

איך ההתבגרות המינית המוקדמת והחשיפה הגדולה לתכנים בתקשורת משפיעה על תכנון תוכניות לחינוך מיני?
"זה נכון שמבחינה פיזיולוגית ילדים מתפתחים מינית מוקדם יותר, והמידע שהם חשופים לו רב יותר. אבל מחקרים מראים שמבחינה רגשית ילדים דווקא מתפתחים מאוחר יותר, ולכן לא תמיד יש להם את הכלים הרגשיים להתמודד עם החשיפה לתכנים מיניים. אסור לבלבל את ההתפתחות המינית המוקדמת עם הבגרות הרגשית.
"להורים יש תפקיד חשוב מאוד על רקע התכנים בתקשורת ובאינטרנט. ילדים צריכים הדרכה ממבוגרים סמכותיים שיוכלו לעזור להם לערוך ביקורת מציאות. הורים רבים חושבים שהילדים יודעים מספיק, ואכן יש לילדים מידע אבל הם לא יודעים מה לעשות איתו".

החינוך המיני כבר כאן

"המושג חינוך מיני הוא רחב מאוד וחשוב להתאים לכל גיל את השפה, ההסברים וכמות המידע שלו", אומרת דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית ומומחית באבחון וטיפול בילדים ונוער."בעבר, התוכניות לחינוך מיני נתנו ידע רב, מתוך הנחה שזה יגביר זהירות. תוכניות מאוחרות יותר דיברו על עמדות ותפיסות כי הנורמות החברתיות משתנות עם השנים. היום ילדים חשופים לתכנים מיניים מגיל מאוד צעיר, בפרסומות ובתוכניות טלוויזיה. החינוך המיני כבר כאן. הגיעו למסקנה שעדיף שלא להתעלם מהנושא".

איך מתאימים את החינוך המיני לגיל הילד?
אלוני: "בגיל הגן מדברים על דברים שקשורים לגוף, מתייחסים להבדלים בין בנים ובנות, לאיך ילדים נולדים ובעיקר לנורמות בבית שקשורים לאינטימיות. למשל, לומר לילדים בגיל ארבע או חמש באמבטיה – 'אמא עומדת לידך, אבל אתה רוחץ את האיברים האינטימיים לבד', או 'לא להסתובב עירומים בבית', 'לסגור את הדלת בשירותים', וגם להסביר איך להתחבק ולנשק דודים. המטרה היא בגיל הזה להעביר מסר של פרטיות, היכולת לעמוד על הזכויות, לבטא רגשות ורצונות – מה נעים לי ומה לא נעים, וגם פתיחות התקשורת בנושא המיניות; להדגיש את העובדה שהם יכולים לספר דברים להורים או לגננת, לשאול שאלות. בגיל קצת יותר בוגר מתחילים לדבר על ההתפתחות המינית. מכיוון שגיל ההתבגרות הולך ומקדים, היום ישנם כבר ילדים בני תשע או עשר שהם בשלים ובוגרים, שחשוב לדבר איתם על התפתחות גופנית".

האם יש כזה דבר חינוך מיני בגיל מוקדם מדי?
"יש חינוך מיני מוקדם מדי, וזה תלוי בדרך שבה ההורים מספרים לילד דברים. נתקלתי באם שסיפרה לבן שלה, בכיתה ג', שהיא שכבה עם אבא שלו אבל גם עם מישהו אחר. אי אפשר להעמיס על הילד משהו כזה. חשוב להתאים, במיוחד בגיל הרך, את השפה ואת הדוגמאות שמביאים לילדים. לפעמים ילדים חשופים לתקשורת ובאים ושואלים. גם במקרה כזה חשוב שלא להיות מובכים. אפשר אפילו להגיד – 'שאלת אותי שאלה מעניינת, אני אנסה לחשוב על זה', וכך לארגן את המחשבות. גם אם מדובר בבית ליברלי ופתוח יותר מבחינה מינית, חשוב להבהיר שיש דברים שמותרים בבית אבל אסורים בבתים של אחרים".
גם אלוני מסכימה ששני הצדדים - ההורים ומערכת החינוך - צריכים לקחת אחריות על נושא החינוך המיני. "מורים מצפים לעתים שמהערכת תיקח אחריות על הנושא בעוד שהמערכת מצפה מההורים בדיוק לאותו דבר", היא אומרת. "יש ילדים שישתפו את ההורים ולא את המורה או את הגננת ויש ילדים שינהגו הפוך. מה שחשוב זה שיהיה לילד אמון במבוגר או בדמות חינוכית, והוא ירגיש שהוא יכול לשאול ולספר".